יותר מ־60 אלף מתושבי עוטף עזה ושדרות, שפונו בזמן המלחמה לאילת, נחרדו שלשום בבוקר לקול האזעקה שנשמעה בעיר בעקבות ירי הטיל מכיוון תימן. יחד איתם מונה אילת בימים אלה כ-120 אלף תושבים, מה שמבליט עוד יותר את ההזנחה לאורך השנים של בית החולים יוספטל, שעשוי להתמודד עם אירוע רב-נפגעים (אר"ן). הזנחה זו התחדדה בסדרת כתבות ב-ynet חודשים ארוכים לפני פרוץ המלחמה - שהובילה לדיון בוועדת הבריאות של הכנסת.
עוד בנושא זה:
משרד הבריאות אמנם גיבש יחד עם צה"ל פקודה ייעודית להתמודדות עם תרחיש כזה, אך גורמים במערכת הבריאות מזהירים: העיר אינה ערוכה להתמודדות עם אר"ן ופינוי פצועים, שהטיפול בהם עלול לארוך שעות. הצעד הראשון בהיערכות אמור להיות היום, בתרגיל אר"ן שיערוך משרד הבריאות ביוספטל.
בית החולים מתמודד עם מצוקת כוח אדם משמעותית בשל הקושי למשוך אליו רופאים ורופאות. בכל הנוגע לרופאים שעשויים להיות רלוונטיים מאוד לטיפול באירועי אסון, כמו טראומה, אורתופדים, רופאי טיפול נמרץ ונוירוכירורגים – המחסור הוא קריטי. משרד הבריאות לא השיב לפניית "ידיעות אחרונות" באשר למצבת כוח האדם בבית החולים.
לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון, "לצערנו, אנחנו מדברים על הזנחה של שנים של המערכות באילת. שירותי בריאות כללית משקיעים לא מעט ביוספטל ואוניברסיטת בן גוריון פתחה תוכניות להכשרת כוח אדם, אבל המצב שבו האוכלוסייה שם הוכפלה מצריך מענה ייחודי. צריך לזכור שמעבר לטיפול במקום עצמו יש אפשרויות ויסות למקומות אחרים, אך המרחק מקשה מאוד. אני לא רוצה להבהיל ולהגיד שאין מוכנות בכלל, אבל לצערנו אילת לא קיבלה גם בשגרה את כל המשאבים הנדרשים".
אלון רוזן, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף, מצטרף לאזהרות: "אילת חייבת להיות ערוכה לאירוע אר"ן כחלק משגרת החיים שלה, לאור הסיכונים הרבים בסביבתה הקרובה. לאור הפיכתה לעיר מפונים לצד עליית הסיכון בפגיעה בעיר ממספר חזיתות, עלתה רמת הסיכון ואיתה גם רמת החשיבות בצבירת סד"כ ואמצעים מתאימים.
"בטילים הנורים עלינו מתימן ישנם מאות קילוגרמים של חומר נפץ, ובשל העובדה שהם מגיעים מחוץ לאטמוספירה, עוצמת הפגיעה וההרס המגיע בעקבותיה יכולים ליצור אתגר עצום בהקשרי טיפול בעשרות נפגעים בדרגות חומרה שונות בזמן נתון. אני יודע כי במד"א קיימו הערכת מצב והגדילו לפחות פי שישה את הסד"כ, לצד תוכנית הטסת נפגעים לבתי חולים שונים בישראל בהינתן הצורך – אך איני משוכנע שזה יספיק באר"ן מנפילת טילים דוגמת מה שמשוגר אלינו מתימן".
ד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: "ההיערכות שלנו כוללת שילוב של כמה מרכיבים. הראשון, תגבור שכבר בוצע בהיקף של כ-20 אנשי צוות מתחומי הטראומה כמו ראומטולוגים, נוירוכירורגים, מרדימים, רופאי טיפול וצוותי סיעוד. הציר השני לטיפול הוא חבירה של כוחות קיימים במרחב אילת והאזור, ובמקביל לכך הטסה של כוחות רפואיים רבים מאזור המרכז. אם יהיה אירוע כמו שהיה לפני שלושה שבועות - אף בית חולים לא ערוך לכך. עם זאת, בזמן יחסית קצר נוכל לתת תגובה מקצועית ומהירה".
מבית החולים יוספטל נמסר: "על מנת לתת מענה רפואי בעיר, נדרשת היערכות לאומית של המדינה וגיבוש תוכנית שכוללת הקצאת משאבים. בשגרה, יוספטל משרת אוכלוסייה קטנה יחסית והיקף הצוותים הרפואיים הוא בהתאם, ובחלקו חסר. עם פרוץ המלחמה, כללית התגייסה למשימה הלאומית ובהתארגנות מהירה צוותים מבתי חולים אחרים התגייסו לעבות את כוח האדם הרפואי באילת".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.11.23
