מתחילת המלחמה טופלו בבתי החולים 8,230 נפגעים, רובם המכריע שוחררו לביתם ו-230 מהם נמצאים בשיקום כעת. 112 בני אדם מאושפזים במחלקות בתי החולים בשל פציעות הקשורות ללחימה – מהם 15 שפונו ב-7 באוקטובר. חלקם עברו סדרות של ניתוחים, ולפניהם שיקום ממושך. שגיא חזן, בן 24 משדרות, היה במונית מבאר שבע לשדרות כשהכדורים השיגו אותו. מעיין צוברי, בן 24 בתל אביב, ניסה להימלט עם חברותיו מהמסיבה בנובה - ושתיהן נרצחו לידו במכונית. סמ"ר סער נפצע בחילופי אש עם מחבלים בכפר עזה. זה סיפורם של מי שעדיין לא עזבו את בתי החולים.
"בבוקר התחילו אזעקות בבאר שבע וחשבתי לקחת מונית הביתה", משחזר חזן. "300 מטרים לפני הכניסה לשדרות התחלנו לראות הרבה כלי רכב בצדדים, כאילו עשו תאונה. מחבל חצה את הכביש לכיווננו ואותת לנו לעצור. חשבנו שזה שוטר. ישבתי ליד נהג המונית. ירדנו ל-20 קמ"ש והמחבל התחיל לירות. הכדור הראשון פגע לי ברגל. ראינו חור גדול והמון דם. הנהג נתן גז והמחבל התחיל לחורר את המונית מכל הכיוונים. הצלחנו לברוח משם והנהג שם אותי בבית. שכבתי עם רגל מורמת עד שבשעה 12 הגיעו לפנות אותי לקפלן".
לדבריו, "המצב של הרגל הרבה יותר טוב ועשיתי כמה ניתוחים. לאט לאט זה בתהליך של שיקום, ואני חוזר לעצמי. אני כבר הרבה זמן בבית החולים. זה לא פשוט ויש המון מחשבות, אבל מנסים להתמודד עם זה ולהישאר חזקים, עד כמה שאפשר".
עוד בנושא זה:
גם בבית החולים בילינסון עדיין מאושפזים פצועים מאותו סוף שבוע שטרם החלו בהליך השיקום שלהם. אחד מהם הוא מעיין צוברי, בן 24 מתל אביב: "תכננתי לבלות במסיבה נובה", הוא מספר. "יצאתי למסיבה עם שתי חברות קרובות וחבר ילדות. ברגע שהמסיבה נעצרה והבומים לא הפסיקו, החלטנו לצאת למרחב מוגן באוטו. היינו בין הראשונים שיצאו ברכב, וזה עוד לפני שראינו מחבלים. בהמשך נתקלנו בחוליית מחבלים שממש הסתערה עלינו".
"שתי החברות שהיו איתי באוטו נרצחו", הוא מספר בכאב. "חבר שלהן נהג באוטו וחטף כדורים ברגליים, אני חטפתי כדורים בצלעות. חיכינו בשטח עפר שמונה-תשע שעות מדממים ופצועים. מתקשרים למשטרה שעזרה לנו בשום דבר".
כעבור שעות ארוכות פונה לבית החולים סורוקה, שם עבר ניתוח במהלך הלילה, ובהמשך לבילינסון. "עברתי ניתוח אחד וכל מיני פרוצדורות רפואיות במטרה שלא להביא אותי לעוד ניתוח", הוא מספר.
"הכדור פגע לי בסרעפת, בצלעות ובכבד ועכשיו אני איתו. נתנו לי הפסקה של שבוע להיות בבית, וזה היה ממש טוב ונוח. זה הבהיר לי שאני צריך להתמודד עם החיים מחוץ לבית החולים", הוא מוסיף, "כי בית החולים זו בועה שקצת מנתקת אותך מהמציאות".
מעיין צוברי: "חברים כל הזמן מחבקים אותי ואיתי והמשפחה כל הזמן דואגת שמישהו יהיה פה. אני בסך הכול בן 24. לא חשבתי שזה דברים שאני אצטרך להתמודד איתם בגיל הזה. חשבתי שאתמודד עם האנגאובר"
צוברי מספר ש"חברים כל הזמן מחבקים אותי ואיתי והמשפחה כל הזמן דואגת שמישהו יהיה פה. אני בסך הכול בן 24. לא חשבתי שזה דברים שאני אצטרך להתמודד איתם בגיל הזה. חשבתי שאתמודד עם האנגאובר".
"עברתי ארבעה ניתוחים בעשרה ימים"
בין המאושפזים מאז 7 באוקטובר ישנם גם חיילים. אחד מהם הוא סמ"ר סער, חובש גדודי שנפצע בהיתקלות עם מחבלי חמאס בכפר עזה וכעת מאושפז באסף הרופא. "אני והגדוד שלי סגרנו שבת בצפון ברמת הגולן. תוך כדי שאנחנו מתארגנים אנחנו רואים סרטונים ומבינים את האירוע שהמדינה נכנסת אליו".
בשעה 14:00 הם נכנסו לכפר עזה. "היו הרבה גופות כבר בכניסה. נכנסנו שלוש פלוגות. בשלב הזה אנחנו עוברים בית-בית ומטהרים אותו ממחבלים". ב-19:00 הוא נורה על ידי מחבל: "אני מבין שנפצעתי, כאב מאוד חזק. אני מנסה לשים חסם עורקים על הרגל והכאב בבטן לא כל כך נותן לי". באותו לילה הגיע באמצעות מסוק לאסף הרופא.
סמ"ר סער: "כשהצלחתי לעמוד וללכת על ההליכון – בכיתי והייתי בשוק. אני מקווה מאוד שבימים הקרובים אעבור לשיקום ואני מאמין שזה יקרה"
"עברתי ארבעה ניתוחים בעשרה ימים, הרגשתי כמו רוח, כמו חצי בן אדם", הוא מספר. "אנשים פה בבית החולים היו מקצוענים ברמה לא הגיונית. כולם נתנו פה את הטיפול הטוב ביותר. כשהצלחתי לעמוד וללכת על ההליכון – בכיתי והייתי בשוק. אני מקווה מאוד שבימים הקרובים אעבור לשיקום ואני מאמין שזה יקרה".
על חבריו הוא מספר "אני מתגעגע אליהם כל כך. אני בטוח שהם עושים עבודה מעולה. צר לי שאני לא יכול להיות איתם שם, אבל אין ספק שאני חושב על האנשים בלי הפסקה".
ד"ר רותם אילון, כירורגית בכירה בבילינסון, מספרת על האתגר הנפשי באשפוזים ארוכים: "יש לנו מערך תומך לכל הפצועים של המלחמה, מהרגע שהם נכנסים אלינו אנחנו משדכים אותם בהסכמת המשפחה לעובדים סוציאליים ופסיכולוגים. באשפוזים אני רואה ליווי לטווח ארוך ותמיכה שהם מקבלים, ובעיקר שיחות, תמיכה ומשהו עוטף וחם. הכול עם תיאום ציפיות".
ד"ר רותם אילוןצילום: דוברות בילינסוןלדבריה, "הפצוע יודע שיש עם מי לדבר ולמי לפנות בכל שעה. מבחינת אופי, מה שאנחנו פחות מורגלים אליו זה נשק חם. אנחנו כל הזמן לומדים את זה ומעמיקים ולומדים את הסיבוכים של הפציעות האלה. כמובן שאת הבסיס אנחנו יודעים ואנחנו כל הזמן לומדים עוד ועוד".
"קיבלנו לבילינסון יותר מ-260 פצועים ואנחנו מקבלים אותם בחדר טראומה", היא מספרת. "אני כל יום עושה יחד עם היחידה שלי בדיקות לכל הפצועים ומקדישים לכל אחד את הזמן שלו. זה לוקח יותר זמן מיום רגיל, אבל אנחנו צוות גדול ואנחנו פה".
112 בני אדם מאושפזים כיום במחלקות בתי החולים בשל פציעות הקשורות ללחימה – מתוכם 15 שפונו אליהם ב-7 באוקטובר.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.11.23
