בלי תוכנית לאומית ועם צפי לצונאמי של פניות: מנהלי בתי החולים לבריאות הנפש מרימים דגל ומבהירים כי לא יוכלו להתמודד עם השלכות המלחמה. ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet נודע כי מנהלי בתי החולים שוקלים לקיים מסיבת עיתונאים שבה יודיעו לציבור כי לא יהיה ביכולתם להעניק טיפול ראוי.
עוד בטרם החלה המלחמה התמודדה מערכת בריאות הנפש בכלל ובתי החולים בפרט עם מצוקת כוח אדם ותקנים לא מאוישים בשל רמת השכר הנמוכה, שהובילה רבים מהם לעבור למגזר הפרטי או לקופות החולים. בשל אותה מצוקה אף איימו בעבר חלק ממנהלי בתי החולים להתפטר מתפקידם בשל חוסר יכולת להעניק טיפול רפואי, במציאות שבה רופא אחד אחראי במשמרת על 60 עד 100 מאושפזים בחלק מבתי החולים, ובמשמרות הלילה המצב עשוי להיות קשה אף יותר.
קראו עוד:
במערכת בריאות הנפש מבהירים כי כעת עוד לא ניכר שינוי משמעותי בכמות הפניות, אך בדומה לאירועי עבר, דווקא כשהמלחמה תסתיים צפוי זינוק במספר המטופלים והמאושפזים שיעמיס על בתי החולים. ההערכה היא כי לא פחות מ־200 אלף בני אדם יזדקקו לטיפול נפשי בעקבות המלחמה, בעוצמות ובמסגרות שונות. במעגל השני, מצבם של 200 אלף בני אדם שכבר כיום מתמודדים עם בעיות נפשיות עשוי להחמיר. "אירוע 7 באוקטובר דורשים היערכות מיידית לעלייה משמעותית בצורכי טיפולים בבריאות הנפש בישראל", נכתב בפנייה ששוגרה אתמול למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מצד 11 מנהלי בתי חולים ובכירים במערכת בריאות הנפש, "אנחנו כבר מתמודדים עם עלייה משמעותית במשימות הנדרשות והמענים נדרשים לאלתר".
1 צפייה בגלריה
"היערכות מיידית לעלייה משמעותית בצורכי טיפולים בבריאות הנפש בישראל". מנכ"ל משרד הבריאות
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
אחד ממנהלי בתי החולים אמר כי "אנחנו צריכים במיידי לגייס חזרה לתוך השירות הציבורי מטפלים. אי־אפשר להמשיך ככה כשכולם עוברים לשירות הפרטי. אנשים בורחים מתוך המערכים של בתי החולים לקופות. אנחנו מבקשים שכר ראוי לעובדים במגזר הציבורי. רופא בכיר אצלנו ללא כוננויות מרוויח 10 עד 12 אלף שקלים ברוטו. זה שכר שהוא עושה בקליניקה הפרטית שלו בשלוש או חמש שעות".
"המלחמה החמירה את זה משום שכל המערכת הרבה יותר חנוקה", הוסיף, "תהיה עלייה דרמטית בפניות לחדרי המיון והמיונים שלו כלל לא מתוקננים. אני צריך להוציא מהמחלקות רופא כדי שיהיה בחדר המיון. הרופאים שלנו במיון זה על חשבון רופאים שלנו במחלקות. הכל אחד על חשבון השני".
לדבריו, "הצורך הוא אדיר. יש לנו חסר של מאות פסיכיאטרים בישראל. לא הגיוני שפסיכולוג עושה הכשרה של עשר שנים ובסוף השכר שלו בחצי משרה הוא 4,000 או 5,000 שקלים בחודש. כל המערכת עקומה, כשתיגמר המלחמה יהיה צונאמי שלא נצליח להתמודד איתו. אנחנו צריכים את המענים עכשיו, וכבר יש דברים לא טובים שקורים. אחרי הקורונה ראינו קפיצה דרמטית באשפוזים של בני נוער, אבל פה בכל האוכלוסייה תהיה עלייה דרמטית. הפרעות אכילה, חרדות, PTSD. הכל יצוף. אם זה יימשך ככה והמנכ"ל לא ייענה לפנייתנו, נעמוד בפני הציבור".
והוא אינו היחיד. "אנחנו מבקשים תוכנית נורמלית שישקיעו בה משאבים", אמר גם מנהל אחר, "אין תוכנית לאומית, לא מתארגנים לתוכנית לאומית ואין קשב. הקופות לא יכולות לתת כרגע עזרה למפונים. כבר עכשיו לאנשים אין טיפול והיום אנחנו כבר אחרי הקריסה. עם שנה המתנה אין לאנשים אפשרות לקבל טיפול כמו שצריך. משרד הבריאות אומר שמשרד האוצר לא נותן את הכסף".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד גיבש תוכנית מקיפה לבריאות הנפש בעקבות המלחמה, שכוללת את כל טווח המענים, בבתי החולים ובקהילה. התוכנית מבוססת על תוספת משאבים בהיקף משמעותי על מנת לאפשר קליטה של כוח אדם מקצועי באמצעות שיפור התגמול ומענקים לעידוד התמחות לפסיכיאטרים. אנו נמצאים בימים אלה במשא ומתן עם משרד האוצר על יישום התוכנית והיא תוצג באופן מלא לציבור בימים הקרובים".
