היסטוריה תחת אש: רס"ן אור, קצין מחטיבת גבעתי ששרד פציעה קשה ברצועת עזה, הוא אחד המטופלים הראשונים בעולם שקיבל מנת דם אמיתית בשדה קרב.
רס"ן אור סיים בקיץ תפקיד סמג"ד בחטיבה הסגולה ועמד להתמנות למפקד מגמה בבסיס האימונים החטיבתי בקציעות. אלא שאז פרצה המלחמה. אור דרש תפקיד משמעותי ושימש כמפקד נמ"ר החפ"ק של מח"ט גבעתי. בתחילת התמרון הוא נפצע אנוש בתקרית שכמעט סיימה את חייו.
"השעה הייתה ארבע לפנות בוקר, בפאתי ג'באליה", הקצין משחזר, "רציתי לאבטח את המרחב כי מחבלים נהגו להצמיד מטענים לכלים שלנו, אז חצי מהגוף שלי היה מחוץ לצריח. לפתע ראיתי הבזק אש אדיר ופיצוץ חזק מולי. באינסטינקט כיסיתי את פניי עם ידיי".
בדיעבד התברר שטיל נ"ט ששוגר לעבר הנמ"ר יורט על ידי מערכת מעיל רוח. אלא שפליטת החימוש שמיירט את טיל הנ"ט, וככל הנראה גם מגע היירוט עצמו, פצעו קשה את הקצין שחצי מגופו היה חשוף. "הייתי עם שכפ"ץ, אבל בגלל שהרמתי את ידי, רוב הרסיסים חדרו מהצד לכיוון החזה והבטן שלי, דרך בית השחי, וכך לא נפגעו פניי. הרגשתי חום גדול, לא כאב, ומיד נפלתי למטה לתא הלוחמים. קצין נוסף בחפ"ק החזיק לי את היד בזמן שהיתר הפשיטו אותי במהירות. הוא דיבר איתי כדי שאשאר בהכרה, ואז גם לחץ את ידי שוב ושוב".
רס"ן אור נקשר לאלונקה והועבר לנמ"ר הפינוי, אך בינתיים איבד כמויות גדולות של דם ונחלש דרמטית. הסיבה: לא פחות מ-60 רסיסים פילחו את פלג גופו העליון ופרצו את עורקיו. "פרמדיקית שקלטה אותי בשטח לחצה לי על עורק מרכזי ואז חבריה הוסיפו עוד שתי נקודות לחיצה, גם בצוואר, כדי לעצור את דליפת הדם", הוא מספר, "היא נתנה לי למצוץ סוכריית מורפיום להקלה על הכאבים ובעיקר פתחה לי וריד כדי להחדיר מנות של דם אמיתי. השמש כבר עלתה כאשר הייתי על המסוק עם צוות 669 בדרך לשיבא, שם הורדמתי למשך שלושה ימים".
"הם השתפרו לי מול העיניים"
בבדיקות התברר שעשרות הרסיסים קרעו לו את הטחול, שהוצא מגופו בניתוח, ניקבו את ריאתו שהתמלאה בנוזלים ופגעו באיברים פנימיים, כולל בקרבת הלב, אך בנס לא גרמו נזק קטלני. "הבנתי אחרי שהתעוררתי שמנות הדם האמיתי הצילו לי את החיים", רס"ן אור אומר, "יש לי ימים טובים ופחות טובים, סבלתי מדלקת בלבלב במהלך האשפוז ומריאות שנדבקו לבטן, אבל יצאתי בחיים ובטוב יחסית בזכות הטיפול בשטח. הרופאים הנפלאים בשיבא הוציאו עד עכשיו 10 רסיסים מהגוף אבל עם רובם אצטרך להישאר ולחיות. בקרוב אני מקווה שאצא לשיקום ואם המלחמה אכן תימשך כמה חודשים, אני מאמין שאשוב לגבעתי, על מדים".
רס"ן ד"ר סטס, קצין רפואה גדודי מחטיבת השריון 460, שהעניק את מנת הדם לאור, מסביר: "איבוד דם מפציעה בקרב הוא סיבה מרכזית לתמותה. שיפרנו את המענה ולא הסתפקנו בדם המיובש מסוג פלזמה, שדורש ערבוב עם נוזל ולא מהווה פתרון אולטימטיבי. לכן הכנסנו את מנות הדם האמיתי כצבא הראשון בעולם שעושה זאת לחזית הלחימה, בצידניות מיוחדות ולחיילים שנפצעו במלחמה.
"כשנתתי את הדם הזה לחיילים פצועים קשה בחודש האחרון, ראיתי ממש איך הם חוזרים לחיים לנגד עיניי. בהתחלה הם היו מעורפלי הכרה וחיוורים, בקושי מגיבים לכאב כאשר התחבושות שלהם גם התמלאו בדם. בחלוף כמה דקות של נתינת הדם האמיתי הם השתפרו לי מול העיניים, חזרו להתלונן לצעוק שכואב להם, והמדדים שלהם השתפרו פלאים – עוד בטרם עלו על המסוק".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.12.23
