חודשיים לתוך המלחמה אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, רבים חווים מועקה או מצוקה נפשית, חלקם מתקשים לשוב לשגרה, אחרים מתמודדים עם הפרעות נפשיות וכאב בלתי פוסק. מחקר חדש של המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי, שבחן שכיחות של הפרעות נפשיות ותסמינים פסיכולוגיים שונים לפני הטבח ואחריו, מצביע על השפעה רחבה ומשמעותית של הטבח ב-7 באוקטובר על הבריאות הנפשית של האוכלוסייה בישראל.
במחקר אורך, שבוצע על מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, בוצעה מדידה ראשונה חודשיים לפני 7 באוקטובר ומדידה נוספת חודש לאחר 7 באוקטובר. מנתוניו, עולה כי שיעור הפרעת הדחק הפוסט טראומטית (PTSD) הוכפל ועלה מ-16% לפני הטבח ל-30% לאחר הטבח. כמו כן שיעורי הדיכאון והחרדה עלו באופן דרמטי גם הם, לכמעט 45% בכל אחד מהם.
"יש משמעות בלראות את השינוי", מבהיר פרופ' יוסי לוי בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי וחבר הנהלה בעמותת "בשביל החיים". "הדבר המרכזי שהמחקר מצביע עליו הוא שלמרות ששיעורי הקשיים הנפשיים וההפרעות הנפשיות טרום הטבח היו כבר גבוהים מהממוצע הסביר במדינות מערביות, המספרים הללו הוכפלו. אלו שיעורים מאוד גבוהים שמבטאים את זה שהציבור בישראל חווה טראומה על טראומה. כלומר לא רק שהטבח יצר עלייה מאוד משמעותית בשיעורי החרדה, דיכאון, סיכון אובדני ופוסט טראומה, זה נפל על קרקע מאוד פגיעה מראש של הציבור בישראל".
לפני נתוני המחקר שעשה לוי בלז עם ד"ר כרמל בלנק וד"ר יואב גרובייס מהמרכז האקדמי רופין, שיעור המחשבות האובדניות במדידה לאחר הטבח היה 38% במחשבות אובדניות פסיביות, ו-14% במחשבות אובדניות אקטיביות. "אלו שיעורים גבוהים מאוד יחסית לממוצע הרגיל באוכלוסייה", מציינים כותבי המחקר. "כצפוי, חשיפה ישירה לאירועי הטבח, הימצאות בעוטף עזה ב-7 באוקטובר, העלתה את הסיכון להפרעות נפשיות פי שלושה יחסית לאלו שלא היו בעוטף עזה בתקופה זו".
גם השתתפות בפעולות חילוץ והצלה העלתה מאוד את הסיכון ל־PTSD יחסית לאלו שלא לקחו חלק בפעולות שכאלו לפי ממצאי המחקר. כמו כן נשים נמצאו בסיכון מוגבר של פי שניים לפיתוח הפרעות אלו יחסית לגברים. חשיפה לסרטונים העלתה גם היא את רמת הלחץ והקשיים הנפשיים שעליה דיווחו המשתתפים, כך שאלו שצפו בכמות גדולה יותר של סרטוני זוועה (יותר מעשרה) דיווחו על רמה גבוהה יותר של לחץ וקשיים. "ראינו שיש קבוצות שהן יותר בסיכון", מוסיף פרופ' לוי בלז, "למשל, אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך חווים את התסמינים כמעט פי 1.5 מאשר השאר".
פרופ' יוסי לוי בלזצילום: עופר חג'ביעוד לפי המחקר, יותר מ-60% אחוז מהאוכלוסייה דיווחו על הרעה בתפקוד היום-יומי שלהם בחודש האחרון ועל הרעה ביכולת להתרכז ולעבוד - כ-35% דיווחו על הרעה גם בזמינות שלהם למשפחה ולילדים. הנתונים מבטאים ירידה משמעותית בתחושת האופטימיות, התקווה, השקט הנפשי. עם זאת, אחוז משמעותי מדווח על עלייה בתחושת השייכות למדינה. 60% חוששים לביטחונם האישי ו-63% חוששים לעתיד המדינה. 26% דיווחו כי נטייתם הפוליטית השתנתה לימנית יותר, ו-54% ציינו כי לא השתנתה.
"יש פה מדינה שנמצאת תחת משבר נפשי מאוד גדול", אומר פרופ' לוי בלז. "צריך להבין שמה שקרה בעוטף עזה פגש כל אחד מאיתנו. בין היתר בגלל האובדן, הכאב והצער, וגם בגלל שהנחות עולם מאוד בסיסיות לגבי איך נראה העולם שלנו נופצו ב-7 באוקטובר. בנוסף החוויה של הבגידה, התחושה של הציבור שהוא הופקר, שהוא ראה מנהיגים עושים דברים שלא עומדים בקודים המוסרים הפנימיים של האדם עם עצמו, זו חוויה שמנבאת או מסבירה חלק מאוד משמעותי בתסמינים. למעשה, אלו שחוו חוויה של בגידה, וזה אחוז לא מבוטל מהמשתתפים במחקר, הראו תסמינים רבים הרבה יותר - עד כדי הכפלה - של רמת הסיכון לדיכאון ופוסט טראומה".
הממצאים, מדגישים החוקרים, נותנים תוקף נוסף לצורך הדחוף לספק הערכה והתערבויות פסיכולוגיות בזמן אמת כדי לתת מענה לצורכי בריאות הנפש של האזרחים בישראל. "יש פה מסר גדול למקבלי ההחלטות", מוסיף פרופ' לוי בלז. "אנחנו במאני טיים, יותר קל לטפל בהפרעות נפשיות חודש־חודשיים אחרי. לכן עכשיו זה הזמן - אי־אפשר לחכות עם זה".
לחשים מצוקה, ניתן לפנות לקווי הסיוע של ער"ן בטלפון 1202, של נט"ל בטלפון 1800-363-363
ואל עמותת סה"ר בווטסאפ - 055-9571399
עמותת "בשביל החיים" - סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו והרצאות להעלאת מודעות למניעת אובדנות: 037487771
פורסם לראשונה: 00:00, 07.12.23
