יותר מחודשיים לתוך המלחמה, ובמערכת הבריאות מתמודדים עם שיעור גבוה במיוחד של פגיעות אורולוגיות בקרב החיילים הפצועים. לא פעם הפגיעות הללו מסתתרות מאחורי הקטגוריה של פצועים במצב קל או בינוני, ולעיתים הן מצטרפות לפגיעות אחרות וקשות יותר.
עם זאת, קשר השתיקה סביבן הוא משמעותי מאחר והפגיעות במערכת השתן, הצינוריות ובמערכת הרבייה מאלצות את החיילים להתמודד עם שאלות של פגיעה עתידית בתפקוד המיני, בגבריות וגם בשימור הפוריות. לעיתים, כפי שמספרים רופאים ורופאות, הן מטרידות את החיילים יותר מפציעות אחרות שעלולות לסכן את חייהם.
רק לאחרונה ביצעו בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד הליך שימור זרע זריז בחייל שספג פגיעה אורולוגית קשה כשעלה חשש שהיא תוביל להיעדר יכולת עתידית לייצר תאי זרע.
"כמעט 80 אחוזים מהפצועים שמגיעים זקוקים להתערבות אורולוגית", מספרת ד"ר אורית רז, ראש מחלקת האורולוגיה בבית החולים. "יש פציעות יותר מסכנות חיים לעומת פציעות קלות יותר יחסית. פגיעות בשופכה זו נכות לכל החיים והן עשויות לחולל נזקים לכל החיים. גם פציעות שלכאורה נראות קלות הן משמעותיות, גם מבחינה תפקודית אחר כך וגם מבחינה פסיכולוגית".
לדברי ד"ר רז, "גבר בכל גיל רוצה לשמר את התפקוד ואת הגבריות שלו, אך גברים צעירים מן הסתם חוששים לגבי הפוריות שלהם והם מאוד מפחדים שהם יאבדו את יכולת הזקפה והחלק המיני בחיים האישיים שלהם. כשהם מדברים על הפציעה, הם מספרים שמה שמעניין אותם יותר מהרבה פגיעות אחרות זו הפגיעה הזאת. צעירים צריכים את התפקוד הזה כי הם עוד נכונים להקים משפחה ולבנות זוגיות".
ד"ר אורית רזצילום: אלבום פרטיכאמור, לבית החולים הגיע רק לאחרונה חייל שהפציעה באשכיו הביאה את הרופאים לבצע הליך מהיר של שאיבת זרע על מנת לשמור על הפריון שלו. ד”ר רז: "החייל עבר קטיעה של רגל מתחת לברך ופגיעת הדף מאוד קשה. בפגיעה כזאת לא תמיד אפשר לראות את הפגיעה הפנימית. בהמשך גילינו שאשך אחד נפגע באופן משמעותי והאשך השני ממש עבר זעזוע".
יש לציין כי לא רק שהליך שימור הזרע של חללי צה"ל עוד לא עוגן סופית בחקיקה, גם ההליך המשפטי של חיילים פצועים וביתר שאת של חיילים פצועים שאינם בהכרה לא מעוגן בחקיקה. "שימרנו זרע בכמות מאוד טובה. היה לנו חלון זמן לשימור כי זו פרוצדורה שצריכה לקרות מהר ומדובר על רקמה מאוד רגישה. בחלון הזמן הזה הצלחנו גם לשמור זרע וגם לעשות את השחזור. בדיעבד שמירת הזרע הייתה מוצדקת כי היא הביטחון שלו לפוריות שלו. יש לי בעצמי ילד בעזה ואני מבינה לליבם של ההורים. היה לי מאוד קשה לראות גבר שלפני רגע נלחם בשבילי ובשבילנו – בוכה בגלל פציעה באשכים. זה ממש קורע לב".
"אני כרגע לא רוצה ילדים וטוב לי סולו עם החברה שלי", אומר החייל שבו טיפלה ד"ר רז. עם זאת, הוא מסביר כי מה שהרבה יותר הטריד אותו הוא הפגיעה בתפקוד המיני שעשויה הייתה להתרחש. "הסבירו לי שיש לי שם בעיה ואני לא מייצר יותר זרע. הסבירו לי שאוכל לקבל טסטוסטרון פעם בשלושה חודשים. כשנפצעתי אמרתי לחבר שלי שיבדוק אם נפצעתי בחלק התחתון. זה הדבר שהכי מטריד אותי. זה חשוב לי מאוד. אני מבין את החיילים האחרים שמרגישים כך, הפציעה הזו יותר חשובה לי מהרגל. זו הגבריות שלנו, הטסטוסטרון, הזרע, הסיפוק המיני והסקס. זה אחד הדברים הכי חשובים לי. אני שמח שאין שם פגיעה".
"אני כואבת את כאבו", אומרת אמו של החייל. "אני רואה כמה הוא כואב, לחוץ ומתוסכל מזה. הוא תמיד אומר שאין סיכוי שימציאו משהו שיגן על האשכים. הרגשתי הקלה כשאמרו לי שנעשה שימור זרע. זה היה הדבר הראשון שביקשתי כשהבנתי שהוא נפגע באשכים. חששתי שלא יוכל להביא ילדים ושיש פגיעה שתפגע בכמות הזרע שיוכל לייצר. אני לגמרי מבינה שזה מטריד את החיילים ושהם חוששים לתפקוד המיני שלהם".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.12.23
