כשד"ר נדב באנדל, מתמחה בכירורגיה אורתופדית במרכז הרפואי "העמק" בעפולה, הוקפץ לפנות בוקר לטפל בלוחמים פצועים בחדר המיון, הוא לא ציפה לפגוש ביניהם את אחד מחבריו לשירות הצבאי, שאותו לא פגש יותר מעשר שנים.
בשבוע שעבר פעלו כוחות גדולים של צה"ל, בהם גם לוחמי יחידת העילית של חיל ההנדסה, יהל"ם, במחנה הפליטים ג'נין ובצפון השומרון, וניהלו קרבות קשים נגד מחבלים. באותו לילה היה ד"ר באנדל תורן במיון של המרכז הרפואי "העמק".
"סמוך לשעה 3:00 לפנות בוקר קיבלנו דיווח על כמה לוחמים פצועים שמפונים מג'נין, אחרי קרבות קשים", סיפר ד"ר באנדל. "כתורן אני חלק מצוות הטראומה של ביה"ח. עזבתי מיד הכל ורצתי למחלקת טראומה. כשעברתי במסדרון ראיתי חיילים במדים שחלקם פצועים. אחד מהם, עם רסיס תקוע ביד, שכב על אחת המיטות. הסתכלנו אחד על השני ואחרי כמה שניות זיהינו. הוא זיהה אותי ראשון וצעק לי, 'באנדל, מה העניינים?' לקח לי יותר זמן לזהות אותו בגלל העייפות שלי אחרי 26 שעות עבודה רצופות".
ד"ר באנדל על חברו: "הוא אמר לי שמבחינתו הוא חייב לחזור לצוות שלו, גם אחרי פציעה ממטען. נתתי לו כמה ימי מחלה, אבל הוא אמר שהוא לא מתכוון להשתמש בהם, אלא לחזור מיד לפעילות"
צ', הלוחם הפצוע שהיה בשירות מילואים, שירת לפני יותר מעשור ביחידת יהל"ם, ואילו ד"ר באנדל שימש במקביל כקצין הרפואה של יהל"ם במשך כשנתיים.
"נכנסנו לפרוצדורה רפואית, ניסינו להוציא את הרסיס, טיפלנו בפצעים, ואחרי כל הטיפול ישבנו לספר חוויות ולהשלים פערי מידע על מה שעשינו בעשור האחרון", סיפר ד"ר באנדל.
"צ' סיפר לי שהוא הייטקיסט במרכז, ואני כבר לא הייתי צריך לספר לו מה אני עושה. מבחינתי זה היה איחוד מרגש מאוד. לא תיארתי לעצמי שככה ניפגש, אבל אני שמח שהוא בסדר ושהתעדכנתי מה שלומו, והפעם החלטנו שגם נשמור על קשר".
המסירות של לוחמי יהל"ם לא עזבה את צ' גם במילואים. "הוא רצה שאני אעשה כמה שפחות, כדי שהוא יוכל לחזור ללחימה מיד", תיאר ד"ר באנדל. " הוא אמר לי שמבחינתו הוא חייב לחזור לצוות שלו. הם נפגעו מפיצוץ מטען. נתתי לו כמה ימי מחלה לבית, אבל הוא אמר שהוא לא מתכוון להשתמש בהם, אלא לחזור מיד לפעילות".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.12.23