"ממרחק השנה שחלפה מאז שהריתי התגבשה אצלי התובנה שהעובר שנשאתי ברחם שלי לא נועד לחיות, עד כמה שזה נשמע אכזרי, אלא נועד להציל את חיי". כך מתארת ליהי אשכנזי את הטלטלה הרפואית שחוותה, "אולי הנס שקרה לי בזכות העובר הזה הוא בעצם מתנת תודה על נס המשפחתיות שתרמתי לזוג, כשלפני חמש שנים שימשתי אם פונדקאית לתאומות שילדתי בשבילם".
אשכנזי (39), עורכת דין המתמחה בקניין רוחני, נשואה ואמא לעלמה (9), לירן (6) ואייל (שנתיים), הייתה עסוקה בשגרת חיים רגילה - גידול ילדיה ועבודתה - כשחשה אי־נוחות בבטנה. "למי זה לא קורה? ואיזו אמא לשלושה עושה עניין מסתם כאב בטן, שאפילו לא מצריך שימוש במשככים?" היא אומרת. ובכל זאת, בדרך חזרה מהעבודה הביתה באחד הימים היא עברה דרך סופר פארם ובהחלטה של רגע רכשה ערכה לבדיקת היריון. "מי בכלל חשב על היריון כשיש לי בבית תינוק בן שנה, אבל מה לעשות. להפתעתי גיליתי שאני הרה", היא משחזרת.
אשכנזי פנתה במהירות לרופאת הנשים שלה. "עברתי אצלה הדמיית אולטרסאונד, היא חשדה שההיריון מתפתח מחוץ לרחם והפנתה אותי להמשך בירור בבית החולים בילינסון", היא מספרת. במיון נשים בבית החולים עברה אשכנזי הדמיה חוזרת שבה עלה אותו חשד, אך נוסף לו זוהה ממצא לא-ברור בבטן והסברה הייתה שמדובר בציסטה.
"אושפזתי ללילה, ולמחרת, במכתב השחרור, נכתב על 'ממצא בטני'. פניתי לרופאת המשפחה שלי עם החשד והיא שלחה אותי לאולטרסאונד נוסף, שלישי, הפעם במכון מור", היא מתארת. אבל גם המפענחים שם לא הצליחו להגיע להחלטה חד־משמעית מה בדיוק יש לה שם. "שוב חזרתי לאותה נקודת התחלה", מספרת אשכנזי, "פניתי פעם נוספת לרופאת המשפחה, וברגע הזה חלה תפנית בעלילה כשלתמונה נכנס 'שחקן חיזוק', פרופ' ערן שדות".
רופאת המשפחה החליטה לקדם את הליך הבירור וביקשה את אישורה של אשכנזי לשתף דרך המייל את פרופ' שדות, כירורג בכיר, מנהל היחידה לניתוחי לבלב, כבד ודרכי המרה בבילינסון ויו"ר החברה הישראלית לניתוחים אלה. "הסכמתי ברצון כי יכולתי רק להרוויח מהמהלך", מספרת אשכנזי, "כשפרופ' שדות קרא את התוצאות, הוא המליץ על סדרת בדיקות דם, שתוצאותיהן היו תקינות. בשלב הבא הוא הפנה אותי ל-CT בטן".
סרטן נדיר, ניתוח דחוף
גם הפעם הייתה התלבטות בין מפענחי ההדמיה, כשבאוויר עולות אופציות שונות, ואין אף שורת סיכום ודאית. "כשכלי העזר מתחום ההדמיה לא סיפקו תוצאה ברורה, החלטתי למהר לקחת ביופסיה מהממצא, שהיה גדול ויצר סיכון לחסימת המעיים", הוא מתאר. ההליך עבר תחת טשטוש, ושבוע אחר כך התקבלו התוצאות המרות: סרטן מסוג Gist, המתפתח בדופן איבר במערכת העיכול וצומח במרבית המקרים אל חלל הבטן. מדובר בסוג סרטן די נדיר, שאינו מתבטא בסימפטומים ספציפיים. "הגידול גם התמקם במקום שמיסך את ההדמיות, ולכן לא פשוט היה לפענח מה הבעיה. זה היה אפשרי דרך ביופסיה בלבד", מתאר פרופ' שדות.
פרופ' ערן שדותצילום: ד"ר הדס קוסטינרבתוך מספר ימים ואחרי שתוצאות הפט CT בישרו שהמחלה לא שלחה גרורות, הובהלה אשכנזי לניתוח. "בימים שבהם המתנו לניתוח בעלי פנה לרופא בניסיון לזרז את ההליך", מספרת אשכנזי, "הוא גם הסביר שיש לנו ביטוח רפואי פרטי. להפתעתנו, פרופ' שדות השיב שכיוון שהניתוח הוא דחוף, אין צורך לשלם על הליך פרטי, אלא לעבור אותו בבילינסון, והוא עצמו זה שמנהל את ההליך וההחלמה. 'בגילך ממילא לא משתהים עם כאלה דברים', הוא אמר לנו".
בינתיים ההיריון החוץ-גופי, שממילא לא יכול היה להתפתח לתינוק, נספג בגופה של אשכנזי. בבית החולים ביצעו ניתוח וויפל לכריתת ראש הלבלב. "מקורו של הגידול היה בתריסריון ומשם הוא צמח לכיוון הלבלב", מסביר פרופ' שדות, "הדרך היחידה להשתלט עליו הייתה לכרות 30 אחוז מהלבלב, כלומר את ראשו, וכן את התריסריון, כיס המרה וחלק מהקיבה. כריתת התריסריון משנה את מערכת העיכול: במקום שהמזון יצטבר בקיבה, הוא נופל עם כוח הכבידה למעי הדק".
הביקורת האחרונה שעברה גילתה כי ליהי נקייה מסרטן. אבל ההתאוששות לא קלה. "רזיתי ב-20 קילו, ואני עדיין עם מגבלות עיכול מורכבות, עד שהגוף יסתגל למערכת העיכול החדשה", מסכמת אשכנזי.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.01.24
