לפחות שליש מ-136 החטופים שנותרו בשבי חמאס סובלים ממחלות כרוניות, וכל אחת ואחד מהם נתון לסכנת מוות מיידית. כך עולה מדוח חדש ומטריד של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, שמתפרסם במלאת שלושה חודשים לנפילתם בשבי ברצועת עזה.
"עדויותיהם של שורדי השבי המשוחררים חושפות מקרים קיצוניים של אלימות נפשית ופיזית, לרבות תקיפה מינית אכזרית (כולל נגד גברים), הטלת מום, עינויים, הרעבה והתייבשות כפויה", צוין בדוח. "לכך מצטרפים היעדר טיפול רפואי ומניעת גישה לנציגי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום. כל יום שחולף מעמיד את בריאותם וחייהם של כלל החטופים והחטופות בסכנה חמורה".
משפחתו של עומר ונקרט שנחטף לעזה מודאגת
(צילום: חגי דקל, תומר שונם הלוי)
על פי הדוח, כשליש מהישראלים שנותרו בשבי חמאס מתמודדים עם מחלות כרוניות כגון סוכרת, אוסטאופורוזיס, אנמיה, אסטמה, סרטן, מחלות מעי דלקתיות כמו קוליטיס כיבי ומחלת קרוהן, מחלות עור דלקתיות, מחלת אדיסון, דלקות חוזרות בדרכי השתן, תת-פעילות של בלוטת התריס, מחלות לב, אפילפסיה, יתר לחץ דם ומחלות נוספות.
דולב יהוד בן ה-35, למשל, מתמודד עם מחלת כליות ובלוטת התריס, יוסף אלזיאדנה בן ה-53 סובל מסוכרת ומיתר לחץ דם ועומר ונקרט בן ה-22 סובל מקוליטיס. מישל ניסנבאום בן ה-59 חולה במחלת הקרוהן. מהדוח עולה כי הוא זקוק נואשות לטיפול קבוע במחלתו, כולל טיפול בעירוי. "ללא טיפול, הוא יסבול מסיבוכים חמורים ומסכנת מוות מיידית", נכתב.
ניבה ונקרט, אימו של עומר ונקרט, אמרה בשיחה עם אולפן ynet Live כי "המחאה שלנו צודקת. תמורת הסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה, גם הילד שלי ושאר החטופים צריכים לקבל סיוע הומניטרי. הדרישה שלנו בסיסית ולגיטימית - הומניטרי תמורת הומניטרי. הבן שלי זקוק לתרופות. אני אמא ואני דואגת לו. אין לי אפשרות להעביר לו תרופות. אנחנו כמדינה צריכים לדאוג לאזרחים שלנו. הבן שלי נמצא פה. פסיעה מכאן. אין לי אפשרות להקפיץ אותו חזרה הביתה. החיים של הבן שלי בידיים של חמאס ובידיים של מדינת ישראל. צריכים לשחרר את כל החטופים ולהחזיר אותם הביתה".
"החטופים מוחזקים בתנאי תזונה ירודה והיגיינה לקויה, דבר המשפיע על כולם, אך במיוחד על בעלי רקע רפואי מורכב וצרכים תזונתיים מיוחדים", נכתב בדוח. "כמה חטופים סובלים ממחלות מעי דלקתיות הדורשות תזונה ספציפית, ובלעדיה הם עלולים לחוות החמרה במחלה שעלולה לגרום לתסמינים רבים, חלקם מסכני חיים. אחרים סובלים מצליאק וצרכים מיוחדים אחרים. תינוק אחד, כפיר ביבס, ופעוט אחד, אריאל ביבס, עלולים למות או לסבול מסיבוכים קשים אם לא יקבלו תזונה העומדת בדרישות התזונתיות המיוחדות שלהם".
2 צפייה בגלריה
שלטים ועליהם שירי ירדן והילדים כפיר ואריאל ביבס שנחטפו. דאגה לחיי התינוק והפעוט
(צילום: REUTERS / Denis Balibouse)
דגש מיוחד ניתן למצבן של הנשים הצעירות שנותרו ברצועה. "נשים נמצאות בסכנה לחוות אלימות מינית, צורת אלימות שלה השלכות על הבריאות הפיזית והנפשית שלהן לאורך זמן. נשים שעברו אונס נמצאות בסיכון לפציעות פיזיות מסוכנות, ביניהן קרעים בדופן הנרתיק ושלפוחית השתן, העלולים להביא לדימום מסכן חיים, פגיעות מוגברת לזיהומים המועברים במגע מיני, מחלות מין ופגיעה ביכולת הרבייה העתידית.
"בנוסף, אונס גורם למגוון פגיעות נפשיות, הן מיידיות והן ארוכות טווח. אלה עשוית לכלול טראומה בעלת השפעה משמעותית ומתמשכת. יתר על כן, אונס עלול להביא להיריון לא רצוי שבחלק מהמצבים עלול להיות מסכן חיים ללא טיפול רפואי מתאים".
