"אני יוצא למשלחות כאילו הבנות שלי בעצמן בעזה", מספר נעם יהודה, הפסיכולוג שמלווה את משלחות משפחות החטופים למדינות העולם, מטעם משרד התפוצות. חלק מהמציאות שנכפתה עליהם, הוא מסביר, היא יציאה למשלחות ללא הכנה מוקדמת: "עד הרגע האחרון לא ידעתי מי המשפחות שיוצאות, נפגשנו רק בשדה התעופה ושם התחילה העבודה".
"משלחת היא רכבת הרים רגשית", הוא מוסיף, "המשפחות פוגשות שם הכל. הגעתי כדי לדאוג לרווחה הרגשית שלהן, שלא תהיה להן חוויה של ניצול ובדידות כמו שהרגישו בעבר משפחות אחרי פגישות וראיונות. הופתעתי מהאפקט התרפי". אחד מהיעדים שבהם ביקר היה פרלמנט האיחוד האירופי בבריסל. בנתב"ג, פגש יהודה את שי ונקרט, אביו של החטוף עומר ונקרט (22) מגדרה.
ונקרט משתף כי "משלחת זה דבר מאוד מבולגן ומבלבל. מקבלים לו"ז כמה דקות לפני פגישות, הכל מאוד כאוטי. מצד אחד התרגשתי לדבר עם האנשים הגדולים של העולם, ומצד שני, מה לי ולזה? המשלחת לבריסל הייתה הראשונה שלי, לפניה נפגשתי בארץ עם כמה שרים. זה היה חודש אחרי שעומר נחטף, התראיינתי לכל מקום בעולם. רציתי להבין אם זה אפקטיבי, אם זה יכול להחזיר אותו. אבל המשלחת הזאת הביאה אותי לשיא, הרגשתי שעשיתי משהו משמעותי לשחרור עומר וכל החטופים".
על הליווי של יהודה הוא מספר: "הנוכחות של מישהו שמחזיק לך את היד בתוך כל זה היא כל כך חשובה. התמיכה של נעם הייתה בשיחות הקטנות. אני יודע שהוא איש מקצוע, אבל מבחינתי דיברתי עם חבר. הוא הסתכל לי לתוך הבטן, הסביר לי איך זה שאני בטראומה אבל גם בדואינג, בעשייה. אני עוד לא יכול לפרוק ממש, רק בלילות לפעמים אני בוכה וצועק ומדבר לעומר. אומרים שהגברים בוכים בלילה, גם אני".
אחת החוויות המשמעותיות במשלחת היא המעבר מרחובות ישראל, שלא נותנים לשכוח לדקה את המציאות, אל סמטאות אירופה, היכן שעולם כמנהגו נוהג. יהודה: "באחת הפעמים הייתה לנו שעה במלון להתארגן לקראת הדבר הבא, ופתאום שי לא התעורר. הוא סיפר שהגוף שלו פשוט כיבה את עצמו. לא היה את המתח שיש בארץ, אין מטוסים מעלינו ואין אזעקות".
הוא מספר גם על רגע מהטיסה חזרה ארצה: "עם הנחיתה הושמע במטוס שיר שחברה טובה של עומר מתנועת הנוער, דנה וייס, הוציאה, 'עוד נרקוד'. זה היה מרגש כל כך. ההבנה שאנחנו משדרים עוצמה וגדלות רוח, יש תחושת שליחות שממלאת אותך. בהחלט עוד נרקוד".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.01.24
