ב-7 באוקטובר קיבל סמ"ר (מיל') עידו קנדר הודעה ממפקד הצוות שלו בחטיבה 551: "תגיע". לקנדר (26), יוצא מגלן, הייתה פציעה מוקדמת: פריקה מלאה של הכתף, שקרתה לפני המלחמה. "למרות הפציעה לא היססתי, עליתי על מדים והצטרפתי לחבר'ה", סיפר. הוא התאמן עם הצוות כמה שבועות, אבל כשהגיע הזמן להתחיל את התמרון – הודיעו לו שהוא לא נכנס לעזה.
"נשארתי בבסיס והמשכתי לעשות פיזיותרפיה", משחזר קנדר, "אלה היו השבועות הקשים בחיי בגלל התחושה שאני לא מועיל כשהחברים שלי בפנים. מאוד- מאוד דאגתי להם".
לאחר שבועיים אישרו לקנדר להיכנס ללחימה, אך הציעו לו להיות ה"צמד ברזל" של סגן מפקד הפלוגה במקום לחזור לצוות שלו. "אירגנתי את הציוד, נכנסתי לרצועה, הגעתי באמצע הלילה, פגשתי את הסמ"פ, ואז הלכתי להגיד שלום לצוות שלי", הוא מספר, "למחרת צוות אחר מהפלוגה קיבל משימה: למצוא פיר חשוב. כמובן שהמ"פ וסגנו מתלווים לצוות, ולכן גם אני יצאתי איתם.
"קיבלנו מודיעין שזה באזור של מסגד בבית חאנון. בשלב כלשהו הגענו לבית, נכנסנו לקומת הקרקע וצעדנו במסדרון כשהסמ"פ ואני מובילים. אנחנו נכנסים לחדר הראשון, רואים כבלים נכנסים לתוך האדמה ומבינים שמצאנו את הפיר. אנחנו מכריזים 'פיר', מתקדמים עוד כמה שניות רק כדי לוודא לפני שמתחילים את העבודה שאין בהמשך המסדרון איזה מחבל, ואז מופעל עלינו מטען שמפוצץ את הבית".
3 צפייה בגלריה
הלוחמים שנהרגו באירוע פיצוץ הפיר בתמונה האחרונה: משה לייטר, סרגיי שמרקין, יוסי חיים הרשקוביץ ומתן מאיר
(מתוך פייסבוק)
עידו נפצע. "הקיר נקרע לשניים, אני שוכב על הרצפה ולא מסוגל להזיז כלום חוץ מאת יד ימין. הדבר הראשון שעלה לי לראש זה שצריך להימנע מחטיפה, אז העמדתי פני מת. כשהתחלתי לשמוע קולות בעברית גימגמתי 'עידו, פצוע'. הרגשתי כאבים חזקים ושמו לי חוסם עורקים".
"אני מעריך את החיים הרבה יותר כיום. בסופו של דבר זה מרגיש כמו משחק כיסאות - שני מטר שמאלה והייתי במקום אחר"
הוא הובהל לקיבוץ ארז ונלקח משם במסוק לבית החולים שערי צדק. "הדבר הבא שאני זוכר זה שהגעתי לחדר טראומה, שאלו אותי אם אני בהכרה ועניתי כן. הכתף שלי הייתה שבורה ורסיס גדול קרע לי את העורק הראשי ברגל. עשו לי מעקף עם וריד. יש לי שם חור ענק. אפשר להכניס את כף היד פנימה. כף הרגל שלי עדיין לא זזה. בשבוע שעבר עברתי את הניתוח האחרון ברגל, השלישי שלי. אני מצליח לעשות רק תנועות מאוד מסוימות ומקווה שזה ישתפר".
3 צפייה בגלריה
רס"ר במיל' עידו קנדר. "מצליח לעשות רק תנועות מאוד מסוימות ומקווה שזה ישתפר"
(צילום: אוראל כהן )
באירוע שבו נפצע קנדר נהרגו ארבעה: רס"ן משה ידידיה לייטר, רס"ר מתן מאיר, רס"ם יוסף חיים הרשקוביץ ורס"ר סרגיי שמרקין. מלבד קנדר נפצעו עוד חמישה לוחמים. הוא היחיד שאינו קטוע איברים. "הייתה לי היכרות קצרה עם סרגיי ומתן, אבל את לייטר אני מכיר כבר חמש שנים", מספר עידו בצער, "הוא היה מודל לחיקוי. אדם להעריץ. ידע להיות רגיש, אבל גם קשוח. הספיק ללמוד רפואה, להיות איש משפחה, הכל. ויוסי – הוא היה האבא של הפלוגה. הייתי מתייעץ איתו הרבה בשלל נושאים".
בסוף השבוע האחרון יצא קנדר לראשונה ממחלקת השיקום בשיבא ללילה בביתו. "אני מעריך את החיים הרבה יותר כיום", הוא מסכם, "בסופו של דבר זה מרגיש כמו משחק כיסאות - שני מטר שמאלה והייתי במקום אחר".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.01.24
