השבוע הגיעה קרן אור סולומון לחווה השיקומית שהקימה, בפעם השנייה מאז 7 באוקטובר. הפעם הקודמת הייתה כשהתחילה את תהליך ההנצחה לאחותה, הילי, שנרצחה במסיבת הנובה, ולשירה, מתנדבת בחווה שנרצחה גם היא במסיבה.
2 צפייה בגלריה
"כשעסוקים אין זמן להיות עצובים". קרן אור סולומון עם אחד הכלבים בחווה
(צילום: יאיר שגיא)
חוות קרן אור היא חווה שיקומית שמטפלת ביותר מ-450 בעלי חיים, בהם סוסים, חמורים, ארנבים וחזירים, שעברו התעללות והזנחה. המתנדבים בחווה - בעלי צרכים מיוחדים, נוער בסיכון, פגועי נפש, מתמודדים עם פוסט-טראומה ועוד - דואגים לרווחת בעלי החיים, והטיפול עוזר גם להם.
"בחווה יש הרבה דברים לעשות, וככה אפשר לא לחשוב יותר מדי", מספרת קרן אור. "כשעסוקים אין זמן להיות עצובים או לחזור לתמונות הקשות שראית. זה לא נעלם, אבל לפעמים קל יותר כשעושים משהו בשביל מישהו אחר. בעלי החיים כאן זקוקים לנו, וכמובן יש את האהבה שהם מעניקים בחזרה. לא צריך לדבר איתם, הם מרגישים הכל. אפילו התוכים שומרים עכשיו על שקט, שזה מאוד לא אופייני להם".
הילי הייתה צעירה מאחותה ב-11 שנים. "הייתי קוראת לה אחותי-התינוקת שלי", נזכרת קרן אור. "הייתי מתרגשת מזה שאני מספיק גדולה בשביל להחליף לה חיתול או להחזיק אותה על הידיים. הבת השנייה שלי נולדה חודשיים אחרי שהילי נרצחה. יש ביניהן כל כך הרבה דמיון. כשהילי הייתה בוכה ולא נרגעת הייתי לוקחת אותה לחלון ומראה לה את הטבע בחוץ, והיא הייתה מפסיקה לבכות. עכשיו עם הבת שלי, לאלי, זה בדיוק אותו דבר".
בשבת השחורה הילי הייתה במסיבת הנובה עם חברים, ביניהם רועי שליו ובת זוגו מפל אדם ז"ל. כשלא הצליחו ליצור איתה קשר, המשפחה פתחה חמ"ל. "אלה היו שלושה ימים שבהם התחננתי לכל פיסת מידע הכי קטנה. הכל היה מתעתע. משפחה של אחד החברים שהיו איתה אמרו לנו שהיא איננה, ולצד זה היו הרשימות שהגיעו מהקיבוצים של אלה שהצליחו לברוח, והילי הופיעה בהן. הייתה לנו תקווה עד הרגע האחרון. ניצלתי את כל הקשרים שלי, אין אדם שלא דיברתי איתו.
"זה היה חוסר אונים מטורף. הייתי בכיסא גלגלים, בהיריון מתקדם ועם כאבי תופת. בגלל ההיריון המשפחה לא סיפרה לי שירו בה, גיליתי את זה רק אחר כך. בדיעבד יש לנו נקודת ציון מדויקת למקום שהיא נרצחה בו. בסופו של דבר ההורים שלי נסעו ללהב 433 לתת דנ"א, ובשני בערב הגיעה הדפיקה הנוראית בדלת. עד אז כשהיינו פורצים בבכי ישר היינו אומרים שאסור לבכות כי אנחנו לא באבל והיא עוד שנייה חוזרת. היא חזרה, אבל לא במצב שרצינו".
הילי, שאהבה מאוד כלבים, שירתה בעוקץ, וליבה נשבר כשלא יכלה לאמץ את בילי, הכלבה שלה מהשירות. "כשהייתי עושה אירועים בחווה הילי הייתה הראשונה להגיע", מספרת קרן. "כשגרתי ממש בחווה היא הייתה באה אליי והיינו יושבות רק בחוץ כדי שהיא תוכל להתכרבל עם החיות. היה לה חיבור מיוחד עם כלבה נכה בשם ניקי, והיא אמרה שכשתעזוב את הבית של ההורים היא תיקח אותה אליה. לצערי היא לא הספיקה.
קרן אור: "המתנדבים יוכלו לשחק עם בעלי החיים, להתרוצץ איתם, לשחרר מתחים, וגם לעבור טיפול רגשי למי שצריך ורוצה, כדי לעזור להם לעבד את מה שהם עברו. ככה הם יוכלו ללמוד לחיות לצד הטראומה, כי לצערי למדתי שאי־אפשר להחלים לגמרי. אבל אפשר לחיות לצד זה וככה להתקדם"
"במהלך השבעה הגיעו אלינו כל כך הרבה אנשים שסיפרו שהיא החברה הכי טובה שלהם. היא הייתה נותנת לכל אחד להרגיש הכי מיוחד בעולם. עכשיו החברות שלה מספרות על חלום שחוזר לכולן: שהילי כועסת עלינו שאנחנו עצובים ונפולים, שהיא אומרת 'טוב, תתקדמו הלאה, אני לא מרשה לכם לבכות'. זאת הייתה הילי".
את זכרה של אחותה האהובה בחרה קרן אור להנציח בחווה שכל כך אהבה, בפתיחה של גינת כלבים טיפולית שבה ישקמו מתנדבים שמתמודדים עם פוסט-טראומה את הכלבים כדי שיוכלו לצאת לבתים מאמצים. "מקום שבו הכלבים יוכלו לפרוק אנרגיות, להשתולל, יחד עם אנשים שזקוקים לזה", היא מתארת. "יש חיילי מילואים שיוצאים הביתה פעם בחודש, והדבר היחיד שהם רוצים זה להיות בחווה עם הכלבים ועם בעלי החיים האחרים.
"המתנדבים יוכלו לשחק עם בעלי החיים, להתרוצץ איתם, לשחרר מתחים, וגם לעבור טיפול רגשי למי שצריך ורוצה, כדי לעזור להם לעבד את מה שהם עברו, בין אם זה נפגעי הנובה או חיילים שחזרו מעזה. ככה הם יוכלו ללמוד לחיות לצד הטראומה, כי לצערי מהניסיון שלי למדתי שאי־אפשר להחלים לגמרי. אבל אפשר לחיות לצד זה וככה להתקדם. בגינה תהיה פרגולה שבה הם יוכלו לנוח ולקחת אוויר, ואנחנו גם רוצים לבנות חדר סגור לטיפולים קבוצתיים או אחד על אחד.
"אני בטוחה שהילי תהיה גאה שזו הדרך שבחרנו להנציח אותה. השלב הבא הוא לקחת לפנסיה כלבים מעוקץ שאף אחד לא רוצה לאמץ. מדובר בכלבים שנתנו את החיים שלהם למען ביטחון המדינה ומגיע להם שיקום ובית חם בדיוק כמו ללוחמים. אני יודעת שאם נצליח להרים את זה, הילי תהיה מאושרת. הייתי אומרת בעננים, אבל היא כבר שם. זה היה משמח אותה מאוד".
לתרומות לפרויקט ההנצחה של הילי סולומון בחוות קרן אור ולהתנדבות טיפולית בחווה ניתן להיכנס לאתר "חוות קרן אור"
פורסם לראשונה: 00:00, 09.02.24
