במאי הקרוב יעשו היסטוריה כ-20 חרדים וחרדיות שייגשו למבחני קבלה לארבע פקולטות לרפואה - אריאל, בן גוריון בבאר שבע, תל אביב ובר אילן-צפת. זו תהיה הפעם הראשונה שבה תיגש למבחנים קבוצה של חרדים, שעברה הכשרה ייעודית לקראת המבחנים במכינה ללימודי רפואה בשם "נצח לרפואה". המכינה מופעלת על ידי "המרכז האקדמי לב" בשיתוף רשת מוסדות החינוך החרדית "נצח".
"אין סיבה שחרדים לא יהוו 10% מכלל הרופאים בישראל", מפתיע פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל ולשעבר מנהל האגף הפנימי בבית החולים שיבא ודקאן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. אריאל היא אחת מארבע אוניברסיטאות שהפכו יעד לחרדים, ובעיקר לחרדיות, החולמים על לימודי רפואה ומנסים להגשים את החלום, שכן הן מציעות מסלול לימודים מקוצר יחסית בן ארבע שנים, במקום שש.
כשפרסם "המרכז האקדמי לב" לפני כשנה שהתוכנית הייחודית עומדת להתחיל, הוא הוצף בכ-300 פניות. לדברי ד"ר שרה גנוט, העומדת בראש התוכנית, יותר מ-60 הגיעו לראיונות אישיים, 30 החלו את הלימודים, חמישה מתוכם לא יוכלו לגשת למבחנים בגלל שירות מילואים וכ-20 ייבחנו, כאמור. בקרוב תתחיל ההרשמה למחזור השני.
ד"ר גנוט כבר שברה לא מעט תקרות זכוכית תעסוקתיות במגזר החרדי: היא גם מייסדת ורכזת החוג לביואינפורמטיקה (ביולוגיה חישובית) ב"מכון טל" החרדי, חוג שמדי מחזור אחת או שתי בוגרות שלו מתקבלות ללימודי רפואה; הקימה את בית הספר הראשון לאחיות במגזר החרדי; ובשיתוף האוניברסיטה העברית, שיזמה את הרעיון, ניהלה גם תוכנית ללימודי רוקחות למגזר החרדי, שבה שתי שנות הלימוד הראשונות נעשות במסגרת חרדית, ואחר כך עוברים לשנה השלישית באוניברסיטה.
ד"ר גאולה פרוכטר (41) מגבעת זאב, שמתכוננת עכשיו למבחנים בלימודי קדם-רפואה ב"נצח לרפואה", מצליחה לגרום לי לעצור נשימה. יש לה כבר שישה תארים אקדמיים שונים, כולל דוקטורט לפילוסופיה של השפה מאוניברסיטה בדרום־אפריקה וגם תואר בלימודים כלליים, בבלשנות, בספרות ועוד. היא צברה אותם במקביל לגידול שמונה ילדיה, כיום בני 21-3. "הייתי למעשה רק פעם אחת או שתיים בטקס קבלת תואר. בשאר הייתי או לפני לידה או אחרי לידה", היא אומרת בחיוך. בעלה הוא ראש ישיבה תיכונית לתלמידים חרדים מחו"ל ברמת בית שמש ואחד המעודדים הגדולים שלה. אחרי שקיבלה את הדוקטורט לפילוסופיה של השפה, אמרה לו בדמעות: "מה נשאר לי ללמוד עכשיו?" והוא ענה: "עכשיו הגיע זמנך להגשים את חלומך ללמוד רפואה".
"החלום המקורי שלי היה להשתלב באקדמיה", אומרת גאולה, שעובדת כמרצה במכללה חרדית, "אבל עם הזמן הבנתי שמערכת הבריאות זקוקה יותר לכוח אדם. מעבר למחסור ברופאים, כשהטובים עוברים לחו"ל, הרגשתי שבקהילה החרדית יש בורות בנושאים שונים הקשורים לבריאות, כמו בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן אצל נשים, כי אין מי שמסביר בגובה העיניים, ומצד שני יש עוינות רבה מצד הממסד הרפואי כלפי החברה החרדית, שגם אני חוויתי אותה, בגלל הסתכלות סטריאוטיפית וחוסר מודעות לצרכיה הייחודיים. אני רואה צורך ביותר רופאים ורופאות חרדים, שיפנו לציבור החרדי מתוך כבוד להשקפת עולמו וינסו גם למצוא פתרון לבעיות הלכתיות בתחום הטיפול הרפואי. בכך אני רואה שליחות".
3 צפייה בגלריה
"הוסמכתי כאח. ואז התחלתי לשאול את עצמי: למה לא רופא?". חיים לייבוביץ
(צילום: אוראל כהן)
ולמרות זאת, להתחיל לימודי קדם-רפואה בגיל 41? לצאת למסלול של שנים כשאת אם לשמונה, בהם קטנים? מה אומרים הילדים? מה אומרת הסביבה?
"הגיל לא מהווה שיקול. אני לא מתכוונת לצאת לפנסיה. אם אתקבל ואסיים, אלך עם מקצוע הרפואה עד סוף חיי. זה אכן נראה מטורף, אבל מצד שני דווקא בשלב זה של החיים אנחנו מבוססים ונחושים יותר. הילדים מאוד תומכים, לפני כל בחינה הם מכניסים לי לתיק ציורים ופתקי איחולים להצלחה. הבעל היה והינו הרוח הגבית. המשפחה המורחבת יודעת שאני לומדת משהו, עדיין לא סיפרתי מה. כמי שחיה שנים רבות בחו"ל, בארה"ב ובדרום־אפריקה, אני גם יודעת להתמודד עם האקדמיה, שלא כמו החרדי הישראלי שהלך במסלול הלימודים הקלאסי האופייני למגזר – בפירוש לא הייתי ממליצה לכל חרדי/ת להתחיל בלימודי רפואה.
"ידעתי שאזדקק להשלמה בנושאים המדעיים. התחלתי לפני למעלה משנה באוניברסיטה הפתוחה. כששמעתי על התוכנית החדשה של 'המרכז האקדמי לב', עברתי אליה כי היא מספקת את המעטפת המיוחדת שלה אני זקוקה. עבורי, כאישה חרדית, התוכנית היא גיים צ'יינג'ר. הכל מוכוון למבחני הקבלה לרפואה, ויש עם מי לדבר ולהתייעץ לגבי האופציות העומדות לפנינו, ובתנאים שבהם אני לא צריכה להתנצל על היותי חרדית. מבינים אותי".
ד"ר גאולה פרוכטר: "אני רואה צורך ביותר רופאים ורופאות חרדים, שיפנו לציבור החרדי מתוך כבוד להשקפת עולמו וינסו גם למצוא פתרון לבעיות הלכתיות בתחום הטיפול הרפואי. רואה בזה שליחות"
"מדובר בהישג", אומר אריק אדלר, מי שעמד מטעם עיריית בני ברק בראש המאבק בקורונה בעיר והיה אחד המדרבנים העיקריים לפתיחת התוכנית. "אין מקצוע יותר טבעי לעולם החרדי כמו הרפואה, ויקרה בו מה שקרה בסיעוד. לפני 15 שנה הרימו גבה מול מי שהלכו ללמוד ולעבוד כאחים/אחיות. השנה לומדים את מקצוע הסיעוד 370 חרדים, בעיקר נשים. שאלתי את עצמי: מדוע להסתפק במקצוע האחיות? אנחנו מוכשרים, טובים, בעלי אינטליגנציה רגשית ותחושת שליחות לא פחות מהחילונים, מדוע להישאר שואבי המים? הנושא הציק לי שנים והגיע לשיא בתקופת הקורונה. הגעתי למסקנה שכאשר יהיו יותר חרדים במערכת הרפואה, ניתן יהיה לתווך טוב יותר את עולם הרפואה למגזר החרדי. מדובר בחרדים שכבר יצאו ממילא לעולם העבודה והאקדמיה. המכינה מלווה את הלומדים עד קבלת התואר. בקבוצות ווטסאפ, במפגשים, במענים לשאלות, כולל הלכתיות. במקום כניסת רופאים למערכת בהתגנבות יחידים, כפי שקרה עד היום, יהיו קבוצות שלמות שיקבלו הכשרה ללימודי המקצוע ולהתנהגות במרחב האקדמי של הפקולטות לרפואה".
עו"ד אברהם יוסטמן, סמנכ"ל הקרן הפילנתרופית קמ"ח, שעוסקת בקידום ושילוב חרדים בתעסוקה בישראל: "הסיפור של החרדים והאקדמיה קיים כבר למעלה מ־20 שנה, כאשר בשנים הראשונות זה התכתב עם האזורים הנוחים: לימודי משפטים ומנהל עסקים. עם השנים הבנו גם אנחנו וגם המל"ג שצריך לחפש תחומים נוספים. לפני כעשר שנים החלה הכניסה לתחום הפרא-רפואי, שגם הוא גדל".
אין אופציה ללמוד בחו"ל
כיום פועלים בישראל כמה עשרות רופאים חרדים, רובם המכריע עולים מחו"ל, בעיקר מארצות אנגלוסקסיות, לצד חוזרים בתשובה. מעט מאוד חרדים "הארד קור". בשנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ד, לומדים 83 סטודנטים וסטודנטיות חרדים בפקולטות לרפואה – כ־7.5% מסך לומדי הרפואה, שיעור שהוא כמחצית משיעור החרדים באוכלוסייה הכללית. משקלם בין הרופאים שהוסמכו בשנים האחרונות נמוך יותר, שכן לחרדים, שהם לרוב בעלי משפחה כבר בגיל צעיר, לא עומדת האופציה של לימודים בחו"ל, שהם הדרך שבה הגיעו הרוב המכריע של מקבלי רישיון רופא בשנים האחרונות (64% ב-2022).
"היה ניסיון להקים קבוצה של חרדים שילמדו בבית ספר לרפואה ברומא, שהתגלה כבלתי מעשי", מספר חיים לייבוביץ (31), מתלמידי "נצח לרפואה". "הלימודים אינם בנויים על פי לוח חגי ישראל. קשה לקחת את האישה והילדים לחו"ל. לאיזה חדר או בית יעקב ילכו?"
לייבוביץ, חסיד נדבורנה, אב לארבעה, הוא אח מוסמך שעובד בבית חולים ובבית אבות, אבל חלם להיות רופא. "נולדתי בחיפה, בגיל צעיר עברנו לחו"ל, וכשחזרתי למדתי בישיבה של החסידות. אחרי הנישואים הלכתי לכולל. אחרי יום וחצי שאל אותי חבר אברך, שטיפל באדמו"ר שלנו (האדמו"ר הקודם) בעת אשפוזו בבית חולים, למה לא ללמוד סיעוד? שלוש שנים אחרי הנישואים, כשאני הורה לשני ילדים, באישור האדמו"ר, הלכתי לשנה של השלמות, ואחרי עוד ארבע שנים הוסמכתי כאח. ואז התחלתי לשאול את עצמי: למה לא רופא? ראיתי שיש יותר התעניינות במקצוע גם בחוגים החרדיים. זיהיתי את הצורך, ומוסרית מדובר במקצוע שהוא שליחות, של סיוע ועזרה לזולת. ובשטח אני נתקל בבעיות של המגזר החרדי שהממסד הרפואי לא מבין. קחי למשל את השיעורים הגבוהים יחסית של סוכרת, שנובעים מאורח חיים של ריבוי סעודות, שמחות, ממתקים. אני מגיע ממשפחה בת 12 ילדים ויודע את הקשיים של המציאות והתזונה הנכונה, ואוכל לדעתי לתווך טוב יותר את הצורך בהימנעות מהשמנה".
לא קשה לשלב עבודה, ילדים, לימודים?
"קשה מאוד. לא פעם דווקא אשתי היא שמדרבנת אותי שלא להתייאש. מה שמנצח הוא הרצון שלי להגשים את החלום. צריך ממש לרצות ממקום של ויתור על תענוגות, אין חופשות, החופש שלי עם אשתי הוא לנסוע ליום לקברי צדיקים במירון, צפת, טבריה. לפעמים קשה עם שאלות של הילדים, ששואלים אותי מה אתה לומד? אצלם לימודים הם לימוד תורה. למה אתה לומד בבית כשאבא של חברה שלי לומד בכולל או בבית כנסת?"
ד"ר יהודה סבינר (33), אב לארבעה, רופא חרדי מהדור החדש, התפרסם בתקופת הקורונה, וגם לאחרונה בסרטון נוגע ללב של קבלת הפנים המרגשת שקיבל מילדיו כשהגיע הביתה לחופשה משירותו בעזה. בתקופת הקורונה, כשבני ברק הייתה בסגר, הוא היה הרופא החרדי היחיד, תושב בני ברק, שנשאר בבית החולים תל השומר מבודד ממשפחתו, וגם עסק רבות בהנגשת סכנות הקורונה לרבנים ולקהילה, ובמקביל בייצוג בעיות הקהילה מול הממסד הרפואי.
המפגש המרגש בין ד"ר יהודה סבינר לבתו
(צילום: טל אזולאי)
תפסתי אותו בחופשה קצרה מהמילואים. הוא מתמחה ברפואת ילדים בשניידר, רופא ביחצ"א (יחידת חילוץ והצלה ארצית), וכעת במלחמה הוא רופא קרבי בחטיבת יפתח. "חוויתי על בשרי את הצורך ברופאים חרדים כבר בקורונה", הוא אומר, "אחוז התמותה במגזר החרדי מסוגי סרטן כמו סרטן השד או המעי הגס גבוה בהשוואה למגזר הכללי, לא כי כמות החולים במחלה שונה, אלא כי בדיקות הסקר לגילוי מוקדם מפגרות בהרבה. כשיהיו יותר רופאים ורופאות חרדים במערכת, שיידעו לתווך את הצורך בבדיקות לגילוי מוקדם, אין לי ספק שהמצב ישתנה".
כל החרדים הנמצאים היום בפקולטות לרפואה עברו ויה-דולורוזה מאתגרת. מיעוטם לומדים במסלול הקלאסי בן שש שנות הלימוד, הנחשב קשה ליישום גם בגלל מבחני הכניסה וגם בגלל אורך התוכנית. רובם במסלולים הארבע־שנתיים החדשים יחסית. אורטל כלפון (25) התחילה השנה את הלימודים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, והיא חרדית שעשתה פריצת דרך: בוגרת סמינר חרדי ידוע, שהתקבלה ללימודי רפואה בארבע אוניברסיטאות. היא בחרה בתל אביב בגלל הקרבה לבית. אנחנו משוחחות פחות משבועיים אחרי שילדה את בתה הבכורה. בעלה משלב את לימודיו בכולל בתוכנית לשילוב חרדים בצה"ל.
"תמיד היה לי חלום ללמוד רפואה", היא מספרת. "הבנתי שלא אצליח לעשות זאת בדרך המקובלת של לימודים של שש שנים, וגם המשפחה לא אהבה את הרעיון. בחרתי באופציה השנייה: תואר בביואינפורמטיקה ב'מכון טל', אחרי שבדקתי שהתואר מספיק כדי לפתוח את הדלת למבחנים ללימודי רפואה, והתחלתי לעבוד במקצוע הביואינפורמטיקה באוניברסיטת תל־אביב. אין ספק שלהיות חרדית במערכת מהווה אתגר לא פשוט. רק אחרי שהתחלתי את התהליך, מצאתי מישהי חרדית שלמדה רפואה באוניברסיטת תל אביב והתחילה את הסטאז'. כיום, מבין 170 סטודנטים אנחנו שני חרדים בלבד, אני ועוד סטודנט".
איך מגיבה המשפחה?
"היו רוצים לראות אותי ממשיכה במקצוע נוח יותר, אבל הם תומכים בי. הדילמה העיקרית עבורי הייתה דווקא השאלות ההלכתיות בשטח. לדוגמה, כבר לפני התחלת הלימודים נודע לי שלימודי אנטומיה כרוכים בניתוחי מתים, ושבאוניברסיטת תל אביב מדובר בגופות של יהודים. העלינו את השאלה לפני רבנים רבים, שבדקו את הנושא, והתשובה שקיבלנו הייתה: מותר להסתכל, לגעת, אבל לא לחתוך. וכך אנהג".
ד"ר יהודה סבינר, חסיד, שלא זנח את לבושו, התחיל את לימודי הרפואה בטכניון לפני 12 שנים, והתמחה גם בארה"ב. ביומו הראשון ללימודים בטכניון השומר סירב להתיר לו להיכנס לפקולטה לרפואה כי חשב שהוא משגיח כשרות. "בשבועיים הראשונים הרגשתי זבוב על הקיר, התפללתי שהאדמה תבלע אותי. וכמו כל חרדי שמגיע שאלתי מה הסיכוי שאצליח?" הוא מספר. זה עבר לו. ההתייחסות אליו מצד המערכת היא מקצועית נטו, הוא אומר. הוא גם מנהל קבוצת פייסבוק תוססת של לומדי רפואה חרדים וכאלה שמתעניינים במקצוע. "ההיסטוריה היהודית רצופה רופאים שומרי תורה ומצוות", הוא אומר. "היו רופאים בין התנאים והאמוראים, שלא לדבר על הרמב"ם. הספרות ההלכתית מלאה שאלות ותשובות בנושא. בתקופה המודרנית השאלות והתשובות בכתביו של הרב משה פיינשטיין זצ"ל מלאות בכל הדילמות של הסטודנטים לרפואה של היום".
יונתן פרידנברג (24) מירושלים, רווק, למד ב"חדר" חרדי, בישיבה תיכונית, בישיבה גבוהה, הלך לשירות לאומי חרדי לבנים, אבל חלם להיות רופא. בגיל 17 הוא נסע עם אביו לרב חיים קנייבסקי זצ"ל וביקש את ברכתו להיות רב ורופא. הרב בירך אותו שיהיה "רב רופא שיניים ברכה והצלחה". לרפואה הוא לא התקבל, לרפואת שיניים כן. כיום הוא תלמיד שנה שלישית ברפואת שיניים ומצטיין דקאן באוניברסיטה העברית וגם לומד במכינה למבחני רפואה. "במשפחה היו מעדיפים שאלמד בישיבה כמו אחי, שאמשיך ל'כולל', אבל מבינים שאני עושה משהו משמעותי. אולי נמשכתי לרפואה בגלל שכילד שסבל מאלרגיות נתקלתי לא מעט במקצוע והוקסמתי".
הבעיה של מבחני האישיות
לדברי ד"ר גנוט, במכינת "נצח לרפואה" יש בולטות לסטודנטיות בגילי 40-30 ואפילו מבוגרות יותר. עוד מאפיין הוא דומיננטיות נשית. לפי נתוני קרן קמ"ח, כ-70% ממקבלי המלגות של הקרן הם נשים. "באופן טבעי, בשנים האחרונות יותר נשים מגברים הולכות למקצוע הרפואה, והן מהוות 60% מהתלמידים באוכלוסייה הכללית. אני מניח שבמגזר החרדי יגיע חלקן ל-80-70 אחוזים", מעריך פרופ' גרוסמן.
אחד החסמים במבחני הכניסה לפקולטות לרפואה הוא הצורך לעמוד במבחני האישיות, כולל ראיונות אישיים. הבוחנים הם חילונים. החרדים לא מוכנים לשאלות השאובות מעולם המושגים החילוני ולא שייכות תמיד לרפואה. מועמדת נשאלה "למה בעלך לא מתגייס לצבא והוא אברך", נותרה ללא תשובה ונפסלה. שנה אחר כך התקבלה ליותר מבית ספר אחד לרפואה.
פרופ' אהוד גרוסמןצילום: דוברות אוניברסיטת אריאל"מערכת הבוחנים צריכה להתאים את עצמה כי העולם הרפואי מעוניין בכוח האדם החרדי", אומרת ד"ר גנוט. פרופ' עידו וולף, דקאן הפקולטה לרפואה בתל אביב וראש המערך האונקולוגי בבית החולים איכילוב, מצהיר: "חשוב שכל האוכלוסיות תיוצגנה בלימודי הרפואה. אי אפשר שכל הרופאים והרופאות יהיו צבועים באותו צבע. הפקולטה לרפואה חייבת לשקף את החברה הישראלית, כולל פריפריה, ערבים, אתיופים".
הוא מודה: "גילינו שהמכשול הגדול הוא בחינות האישיות, אלה מבחנים שתלויים מדי במאפיינים התרבותיים של הבוחנים, ומתאימים למגזר המשכיל ממרכז הארץ, חילונים ודתיים בוגרי תיכונים בעלי ציונים גבוהים בפסיכומטרי, שיודעים להתכונן היטב למבחני הקבלה לפקולטות לרפואה. החרדים לא עומדים בפרופיל הזה. בשנת הלימודים הבאה החלטנו ש-10% מהתלמידים שנקבל יהיו מאוכלוסיות יעד אלו, גם אם לא עמדו בקריטריונים המסורתיים שקבענו לעצמנו. הם לא יהיו פחות כשירים לללימודי רפואה, אבל ניתן פחות משקל לבחינות האישיות".
פרופ' עידו וולף: "גילינו שהמכשול הגדול הוא בחינות האישיות, אלה מבחנים שתלויים מדי במאפיינים התרבותיים של הבוחנים, ומתאימים למגזר המשכיל ממרכז הארץ, חילונים ודתיים בוגרי תיכונים בעלי ציונים גבוהים בפסיכומטרי, שיודעים להתכונן היטב למבחני הקבלה לפקולטות לרפואה. החרדים לא עומדים בפרופיל הזה"
עוד חסם גדול הוא הנושא הכלכלי. "מדובר בבעיה קריטית", אומרת מומחית לנושא השתלבות חרדיות אקדמאיות בשוק העבודה. "מי שעוסקים בתחום המחשוב מתחילים את הלימודים בגילים צעירים של 19-18 כשמדובר בנשים, וגם למי שמתחיל ללמוד מאוחר יותר אין כל בעיה להשלים הכנסה אחרי יום של לימודים. ברפואה, לעומת זאת, מדובר לפחות בארבע שנות לימודים אינטנסיביים ללא כל אפשרות לעבוד, מה גם שהרוב המכריע של הפונים לרפואה הם כבר בעלי משפחות, כשבחלק מהמקרים בני/בנות הזוג משוללים יכולת לעבוד במשרה מלאה. מלגות לחרדים תלמידי רפואה הן קריטיות להשגת מסה משמעותית של רופאים חרדים".
ככל הידוע, נכון להיום רק קרן קמ"ח מחלקת מלגות קיום לסטודנטים חרדים לרפואה. התוכנית של הקרן, שקיימת כבר כשבע שנים, העבירה עד היום מלגות קיום ביותר מ-10 מיליון שקל ליותר מ-60 סטודנטים. כל סטודנט קיבל בממוצע בין 200,000 ל-300,000 שקל במהלך לימודיו, 5,000-3,000 שקל לאדם לחודש. הסכום נשמע מרשים אבל בפועל הוא לא מספיק כמובן לכלכלת משפחה. סמנכ"ל הקרן, עו"ד יוסטמן: "בעיית הקיום קשה הרבה יותר מבעיית שכר הלימוד. קודם כל כי המל"ג מממן שכר לימוד בשורה ארוכה של תארים, ורפואה ביניהם, ושנית מכיוון שעלות הקיום למשפחה גבוהה הרבה יותר משכר הלימוד". "מדובר בחסם משמעותי", אומרת גם ד"ר גנוט. "תלמידי המכינה שלנו לא נהנים ממלגות, אבל אני בטוחה שכאשר יתקבלו ללימודי רפואה ויגדל מספר הסטודנטים החרדים, יהיו עוד קרנות שישתתפו במימון כלכלתם". פרופ' גרוסמן מוסיף: "המדינה תצטרך להתגייס ולתת יותר מלגות מחיה, ולא רק לפטור אותם משכר לימוד".
מה אומרים הרבנים על לימודי רפואה בקרב חרדים? חלק ניכר ממי שפנו ללימודי הרפואה, בייחוד החרדים ממעגלי ה"הארד קור", עשו זאת רק אחרי שהלכו לשאול את הרב או האדמו"ר, כמו חיים לייבוביץ, שקיבל את ברכת האדמו"ר מנדבורנה, החסידות שאליה הוא משתייך. זה קרה רק אחרי שהיו לו ארבעה ילדים. "בעלי משפחה נחשבים כאחראים ויציבים יותר, כמי שיגיעו ללימודים כדי ללמוד ולא לחפש חוויות חברתיות", מסביר אדם שעוסק בנושא. "בקרב הרווקים שהגיעו ללימודי רפואה בגילי 24-22 קיימים תהליכים של מודרניזציה ואפילו נשירה משמירת מצוות. לא מעט אדמו"רים ורבנים מאפשרים לבודדים המבוגרים יותר, גם לנשים, להתחיל לימודי רפואה, אבל לא כפסיקה קולקטיבית. אבל במגזר יש כבר סקטור של 'החרדים היאפים המודרניים' שכבר אינם שואלים לדעת הרב לפני שהם הולכים ללמוד רפואה, מתוך גישה שמדובר במקצוע מועיל ולא כזה שקשור בתקשורת ורשתות חברתיות".
האם טפטופי תלמידי הרפואה הגוברים יהפכו למגמה גורפת? "המחסור ברופאים והזליגה של רופאים ישראלים לחו"ל גורמים לאקדמיה להבין יותר מתמיד את הצורך להכניס את החרדים למעגל העוסקים ברפואה", טוען עו"ד יוסטמן. "ומהכיוון החרדי, הצמיחה וההתקדמות של התחום הפרא־רפואי במגזר, תחום שאלפי נשים וגברים עובדים בו היום, תרמו להבנה שזה אפשרי. אם יהיו עוד משאבים ועוד מלגות, ייכנסו יותר. המספרים הסופיים תלויים בהצלחה של התחום. אם שני הצדדים יעשו את הדבר בצורה הנכונה, החרדים ישמרו על הזהות והפקולטות יתגמשו, נראה יותר ויותר רופאים חרדים".
רוב המועמדים החרדים הפוטנציאליים ללימודי רפואה יבחרו במסלולים הארבע-שנתיים ולא בקלאסיים, הארוכים יותר. האם לא נקבל רופאים פחות טובים? פרופ' גרוסמן דוחה את החששות מכל וכל: "הבוגר של ארבע שנות לימוד ברפואה, שמגיע עם תואר ראשון והשלמת הקורסים הנדרשים, לא נופל מבוגר השש שנים. צריך לזכור שאנחנו גם מקבלים, בדרך כלל, אנשים מבוגרים ובשלים יותר".
פורסם לראשונה: 00:00, 09.02.24
