"עוד לפני המלחמה היינו במצוקת כוח אדם מאוד גדולה, אבל עכשיו עובדות סוציאליות עומדות הרבה פעמים לפני משפט שלמה: הן נאלצות להחליט במי לטפל ובמי לא", כך מתארת חני קאופר, מנהלת השירות הסוציאלי במרכז הרפואי ברזילי באשקלון, את המציאות שאיתה נאלצים להתמודד עובדים סוציאליים על בסיס יומיומי.
לדבריה, לעובדת שמגיעה בבוקר למחלקה מחכים בין עשרה ל-12 מטופלים שצריכים טיפול מיידי. "בחודשי החורף ממילא יש גידול של כמעט 100 אחוזים במחלקות האשפוז, ולכן גם בהיקף העבודה שלנו, ואין לכך שום מענה מבחינת כמות כוח האדם", היא אומרת, "עכשיו המציאות הזו משתלבת עם שגרת החירום שבה אנחנו נמצאים בעקבות המלחמה. לכן, כל עובדת עושה תעדוף. היא לא יכולה לתת מענה לכמות כזו של מטופלים ונאלצת בעל כורחה להעביר את חלקם חזרה לקהילה – אבל גם שם יש קריסה. אם אנחנו מדברים על מערך בריאות הנפש, למשל, המענים נעשו הרבה פחות נגישים. קובעים למטופלים תורים רק חודשים קדימה".
עו"ס חני קאופרצילום: גדי קבלומאז שהחלה המלחמה נוספו שלל אוכלוסיות למעגל המטופלים: חטופים ובני משפחותיהם, יתומים שאיבדו את הוריהם בשבת השחורה, מפונים, משפחות שכולות, פצועים, אנשים שנפגעו מינית ב-7 באוקטובר ורבים אחרים שעד כה לא היו מוכרים לשירותי הרווחה, שגם ככה התקשו לתת מענה לכל מי שהיה זקוק לכך בימים שלפני המלחמה.
נתונים חדשים של איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים מצביע על זינוק בצרכים של פצועי צה"ל ומשפחות המגויסים. הנתונים נאספו מ-1,850 עובדים סוציאליים מכל הארץ. 60% מהעובדות הסוציאליות מדווחות על מצוקה כלכלית אצל משפחות המגויסים; 66% דיווחו על מצוקה נפשית גוברת בקרב פצועי צה"ל וקרוביהם; 58% מדווחות על עלייה בשימוש באלכוהול וסמים אצל פצועי צה"ל; 64% על קושי גובר לתפקד בקרב הורים במשפחות המגויסים; 59% סיפרו על החמרה בבעיות התנהגות אצל ילדי המילואימניקים; 38% דיווחו על בעיות רגשיות בקרב ילדים של הורים מגויסים; 61% דיווחו שהמצוקות החמירו מאז 7 באוקטובר; 34% דיווחו על קושי במיצוי זכויות של פצועי צה"ל ומשפחותיהם; 34% על קשיים בתעסוקה.
עו"ס גיטל אהרוני: "אנחנו נאלצים להגיד לאנשים אחרים, שהמצוקה שלהם התגברה בגלל המלחמה, שעליהם לחכות כי אין לנו כרגע כוח אדם. הבעיה היא שיש מצוקות שאם לא מטפלים בהן בזמן אמת נוצרים בורות עמוקים שיצטרכו להתמודד איתם אחר כך"
"ניתן ללמוד מהנתונים שגם האנשים בסביבתו של הפצוע – חבריו ומשפחתו, מתמודדים עם מצוקות נפשיות וכלכליות, עם קושי להשתלב בתעסוקה או בלימודים, ועם שימוש באלכוהול או סמים", מסבירים באיגוד.
עו"ס גיטל אהרוניגיטל אהרוני, עובדת סוציאלית ומטפלת זוגית ומשפחתית בשירות הציבורי, מספרת: "אני מוצאת את עצמי עובדת בכובעים חדשים ורבים במהלך השבוע. אנחנו רואים בשטח עלייה בבעיות התמכרות, הרבה בדידות, מצוקות כלכליות ועוד. מקרים 'רגילים' מקבלים כרגע עדיפות משנית. מטפלים קודם כל במה שאקוטי – מפונים, פצועים, חיילים, שורדים וכו'. אנחנו נאלצים להגיד לאנשים אחרים, שהמצוקה שלהם התגברה בגלל המלחמה, שעליהם לחכות כי אין לנו כרגע כוח אדם. הבעיה היא שיש מצוקות שאם לא מטפלים בהן בזמן אמת נוצרים בורות עמוקים שיצטרכו להתמודד איתם אחר כך".
לטענתה של יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, עו"ס ענבל חרמוני, יש צורך לגייס 5,000 עובדים סוציאליים נוספים. "אסון השבת השחורה הביא את השירותים החברתיים בישראל למשבר חמור", היא אומרת, "לטבח וללחימה המתמשכת יש השלכות רוחב ועומק, שאותן נמשיך לראות בשנים הקרובות. המדינה חייבת לעבות את המערכת הציבורית באופן משמעותי כדי להתמודד עם ההשלכות".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.02.24
