מערכת הבריאות והמערכת המשפטית בישראל עתידות כנראה להתמודד בקרוב עם סוגיה אתית כבדת משקל: האם להתיר לנשים שרוצות להרות להשתמש בזרע של חיילים שנפלו במלחמה או של אזרחים שנרצחו ב-7 באוקטובר – למרות שלא הכירו אותם מעולם.
עם תחילת המלחמה הפיץ משרד הבריאות נהלים מעודכנים שמטרתם להתיר שאיבת זרע מזורזת מחיילים שנפלו במלחמה ומאזרחים שנרצחו ב-7 באוקטובר – ומשפחותיהם ביקשו לשמור את האפשרות להמשיך את מורשתם. עד היום ביקשו זאת משפחות של 119 חיילים שנפלו בקרבות ושל 12 אזרחים.
לאחרונה פרסמנו ב"ידיעות אחרונות" את סיפורן של משפחות שיקיריהן נהרגו במלחמה והן מבקשות לאפשר לתרום את זרעם לנשים אשר רוצות להרות בדרך זו ולא מתרומת זרע אנונימית. ונשים כאלה, מתברר, יש לא מעטות.
לבית החולים איכילוב, שמחזיק בבנק זרע גדול הכולל מאגר מנות זרע מחיילים שנפלו מאז 7 באוקטובר, הגיעו פניות מצד כ-20 נשים שביקשו להרות מאחד הנופלים.
מורן חדד (38) ממושב בית עריף ובת זוגה, נויה, נמנות עם אותן נשים. "להרות מזרע של חלל זה יהיה דבר משמעותי לא רק לי ולבת הזוג שלי, אלא גם למשפחתו, שתוכל להמשיך את המורשת שלו ואת מי שהוא, וגם לילד, שיידע מי זה אבא שלו", היא מסבירה, "אנחנו נמצאים במצב לא רגיל, זו לא מלחמה רגילה, וצריך להסתכל על הדברים קצת אחרת. אני לא לוקחת את זה למקום של שכול וכאב אלא למקום טוב, לגבורה וגאווה. אם הבאתי להורי הלוחם חיים חדשים, אור בבית, אז בוודאי שזה עדיף על תרומה אנונימית".
למרות הרצון ההדדי, המצב החוקי עדיין לא הבשיל: חקיקה שמאפשרת את השימוש בזרעו של חייל שנפל על ידי אישה שלא הייתה בת זוגו נידונה בוועדת הבריאות של הכנסת בחודשים האחרונים, עברה בקריאה טרומית אך טרם הגיעה לקריאה ראשונה. המשמעות: רק בית המשפט יכול לאשר את השימוש בזרע כזה לצורך הפריה.
3 צפייה בגלריה
"המחשבה העיקרית שהנחתה אותי הייתה טובת הילד". נופר דוד וזוגתה אסיי
(צילום: שלומי ביטון)
"הבנו תוך זמן קצר שמדובר בתהליך ארוך והחלטנו לרדת מזה", מספרת חדד, "חבל שהבירוקרטיה כל כך נוקשה. יכולנו ליצור חיים של המשכיות וגאווה, אבל זה לא יקרה".
גם נופר דוד (30) ובת זוגה אסיי שקלו להרות מזרעו של חייל שנפל. "הייתי פתוחה מאוד במחשבה", היא אומרת, "באחד הימים כשחיפשנו תורם אחי פנה אליי ושאל אם חשבתי על זרע של חלל צה"ל. הבנו שיש בירוקרטיה מאוד רצינית ולכן ירדנו מזה. חיפשנו תורם כדי שנוכל להתחיל בתהליך באופן מיידי. זה מורכב ויש שאלות פילוסופיות, אך המחשבה העיקרית שהנחתה אותי הייתה טובת הילד".
לאיכילוב פנו בעיקר זוגות נשים וגם נשים יחידניות. "מהשיחות איתן עולה שהן היו מאוד רוצות שהתורם או האבא של הילד הטבעי שלהן יהיה גיבור מלחמה", מספר ד"ר שימי ברדה, מנהל מעבדת בנק הזרע ופריון הגבר באיכילוב, "אלו המילים שחזרו על עצמן. בשונה מתרומת זרע, פה הזהות ידועה. אמנם הוא לא יהיה בתמונה בכל הנוגע לגידול הילד, אבל אפשר יהיה לספר עליו יותר לצאצא כשייוולד".
לדברי ד"ר ברדה, "כשמדובר בנשים יחידניות, יש לעיתים מחשבה על תמיכה כלכלית ממשפחות הנופלים. עבור חלקן, יותר קשה לעשות את זה לבד ופה יכולה להיות תמיכה כלשהי. עם זאת, חשוב לי להדגיש שזה לא הקו שמנחה את הנשים שדיברתי איתן. מה שמעניין אותן במיוחד זה לדעת מי הבן אדם, לכבד את התרומה שלו למדינה ולעשות משהו גם בשביל המשפחות. אני חושב שזה מדהים, אך כמובן שיש השלכות נוספות שכל אחת צריכה לקחת בחשבון".
באשר למצב היום, אומר ברדה: "כשזה מגיע מבקשה של בת הזוג אז קל לעשות שימוש בזרע. בית המשפט מאפשר להשתמש בדגימות במסגרת של שנה. במקרים של בת זוג או ידועה בציבור, ברוב המקרים ניתן להשתמש בזרע תוך חצי שנה. במקרה של משפחת הנופל זה יותר מורכב. היא צריכה למצוא מישהי מתאימה ובשלב הבא להגיע לבית המשפט ולנסות לשכנע את השופט שאותו אדם שנפטר רצה להביא ילדים בצורה הזו. יש פה הרבה שאלות אתיות, כמו מה החייל היה רוצה ומה המקום החוקי של הסבא וסבתא של אותו חלל".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.03.24
