מתפרסם בשיתוף נובו נורדיסק מוגש כשרות לציבור וללא מעורבות בתכנים
עולם הרפואה הפנים כבר לפני שנים שהשמנה היא מחלה, אשר ברוב המוחלט של המקרים לא תעבור מעצמה ללא טיפול מתאים, לפחות לא לאורך זמן. הרבה אנשים מצליחים לרדת במשקל פעם או פעמיים במהלך חייהם כתוצאה משינוי הרגלי חיים. מעטים מאוד מתוכם מצליחים לשמור על ההישג. הרוב יגלו לאחר כמה שנים כי משקלם גבוה יותר מזה שבו התחילו את הדיאטה.
השמנה היא מחלה המושפעת ממגוון גורמים. גנטיקה ומבנה פיזיולוגי מולד הם כנראה הגורם המרכזי, אולם גם מחלות רקע, נטילת תרופות שונות באופן קבוע, אורח החיים המודרני היושבני, מזון מעובד ומתועש, גורמים סביבתיים וסיבות נוספות יובילו להשמנה כרונית. אינסוף מחקרים הוכיחו כי השמנה קשורה לסיכונים בריאותיים רבים: היא מעלה משמעותית את ההסתברות לתחלואה בסוכרת, מחלות לב וכלי דם, בעיות מפרקים ואפילו סרטן. ולמרות כל אלה, מדובר במחלה שיש סביבה המון סטיגמות ומיתוסים, אשר לא פעם מפריעים לאבחון ולטיפול בה. והם קיימים לא רק אצל החולים, אלא פעמים רבות גם בקרב רופאים שאומרים להם משפטים כמו "זה מאוד פשוט – תעשו דיאטה וספורט ואז תרזו", כאילו שהם לא ניסו את זה בעצמם עוד קודם לכן, וכנראה לא פעם.
"תהליך הירידה במשקל ושמירה על ההישגים לאורך זמן מהווים אתגר לא פשוט", אומר ד"ר רז הגואל, רופא שמומחה בתחום והמנהל הרפואי של המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה, "מחקרים מצביעים על כך שכ־80 אחוז מהאנשים שהשילו חלק ניכר מהקילוגרמים העודפים בעזרת דיאטות כאלה ואחרות לא יצליחו לשמור על המשקל החדש אפילו לפרק זמן של שנה".
מהפכה באופן הטיפול
עד לא מזמן, הדרך היחידה שהוכחה כיעילה באמת בהורדת משקל אצל מי שסובלים מהשמנה קיצונית הייתה ניתוחים בריאטריים, ניתוחי קיצור הקיבה למיניהם (שגם הם שונים זה מזה מבחינת הסיכוי לשמור על הישגי ההרזיה). למרות היעילות המשמעותית של הניתוחים, אנשים רבים פשוט מפחדים מהם, ולכן נמנעו מטיפול ונשארו במשקל עודף ובסכנות הבריאותיות הכרוכות בו. בשנים האחרונות, מספר ד"ר הגואל, יש מהפכה בתחום. "פותחו מספר תרופות לטיפול בהשמנה שהוכיחו יעילות חסרת תקדים בהפחתת המשקל – הרבה יותר מדיאטות קונבנציונליות, ואף בשיעורים דומים לניתוחים לקיצור קיבה", הוא מסביר. וכך, מגוון אפשרויות הטיפול העומדות לרשות הרופא בהתמודדות עם השמנה התרחב באופן משמעותי, והדבר מאפשר להתאים לכל מטופל את הדרכים שהכי מתאימות לו.
הטיפולים התרופתיים, שאושרו על ידי רשויות הבריאות בעולם וגם בישראל, עובדים בשני מנגנוני פעולה: דיכוי של התיאבון והאטה של ספיגת המזון בגוף. "מיליוני בני אדם בארץ ובעולם הצליחו להשיל קילוגרמים רבים ממשקלם ולהפחית את הסיכון לתחלואה ותמותה באמצעות טיפולים אלו", מסביר ד"ר הגואל.
עם זאת, חשוב להדגיש כי טיפולים אלו, כמו כל תרופה אחרת, צריכים להינתן על ידי רופא. "מעבר לכך, הם אינם פתרונות קסם, אלא כלי להתנעת תהליך. תהליך טיפולי נכון כולל בקרה ומעקב צמודים של מערך רפואי שיכול להתאים באופן אישי את הטיפול למטופל - סוג התרופה, המינון שלה, פתרונות לבעיות לוואי, התאמת שילובי תרופות וכדומה", אומר ד"ר הגואל.
לדבריו, ברוב המקרים לא ניתן להסתפק רק בתרופות. "על מנת להצליח בתהליך, יש צורך בטיפול היקפי הכולל ליווי אישי ותומך של צוות מקצועי – רפואי, תזונתי ורגשי – שיוביל לשינוי אורחות החיים ולשימור התוצאות לאורך זמן", אומר ד"ר הגואל, "מי שלא יעשה את השינוי הזה עלול להיכשל בתהליך ויתקשה לשמור על ההישגים".
אדיר סגל (28), מהנדס מחשבים מהוד־השרון, מספר: "ב־2014, כאשר שקלתי כמעט 130 קילו, עברתי ניתוח קיצור קיבה שעזר לי לרדת משמעותית במשקל. אחרי כמה שנים התחלתי לעלות שוב, ובשלב מסוים לא הצלחתי לרדת למרות שעשיתי דיאטה".
"עד כה התוצאות מצוינות"
בחודש ספטמבר האחרון הוא החל בטיפול תרופתי. "התרופה ניתנת בזריקה", מספר סגל, "ועד כה התוצאות מצוינות: ירדתי 22 קילו. התחלתי עם מינון נמוך, שהוגדל בהדרגתיות עד למינון הקבוע – כדי להימנע מתופעות לוואי ולתת לגוף להתרגל לתרופה". סגל מספר כי "היו לי פעמיים בחילות, שנחשבות לתופעת לוואי נפוצה, אך רק למספר דקות".
השימוש בתרופה גורם לכך שהוא צורך מנות קטנות יותר ועדיין מרגיש שבע. "ממצב של לאכול כל הזמן, וארוחות גדולות, עברתי לשתי ארוחות לא גדולות ביום", הוא מספר, "המעקב כולל ליווי רפואי ותזונאי, עם שיחה ומעקב אחרי הירידה במשקל מדי שבוע. לפני ההגעה למינון הקבוע היה דיאלוג קבוע על הגברת המינון".
במבט קדימה, אומר סגל, "היעד הוא להגיע למשקל הרצוי, לנהל אורח חיים בריא ופעיל לטווח הרחוק, וכך לשמור על המשקל תוך הורדת מינון התרופה. אנשי המקצוע שמלווים אותי מעודדים ומקדמים פעילות גופנית ותזונה בריאה כדי לשמור על המצב".
נועה סוזן ביכלר (27) מתל־אביב, מארחת במסעדה וסטודנטית לפרסום ותקשורת שיווקית, התחילה בטיפול תרופתי נגד השמנה ב־2021. "זה קרה אחרי שנים רבות שבהן ניסיתי את כל הדיאטות האפשריות", היא מספרת, "כלום לא פעל, אז אמרתי לעצמי שאין לי שום דבר להפסיד".
התוצאות היו מיידיות, לדבריה. "כל שבוע ירדתי עוד כמה קילו. המשקל ממש 'נפל' ממני", היא אומרת, "הרעב שלי בהחלט קטן יותר ויש צורך בפחות ארוחות ביום. האוכל היה כל עולמי בעבר, חשבתי כל הזמן על הארוחה הבאה. הייתי בהלם בהתחלה מהכמות הקטנה של אוכל שהייתי צריכה כדי לשבוע. גם היום אני חייבת לבחור בקפידה את מה שאני אוכלת, כי אני שובעת מהר ורוצה לא 'להתפוצץ' מאוכל".
היא מספרת ש"בינתיים הטיפול עובד, אבל יש פחד מהעתיד. לכן, כחלק מהמעקב והליווי התחלתי בפעילות גופנית, גם כדי להתחטב וגם כדי להכין את הגוף לשמירה על המשקל בטווח הרחוק".
מחר ב־ynet: כנס לרגל יום ההשמנה הבינלאומי
להכיר לעומק את הסיבות להשמנה, להבין שמדובר במחלה, לדבר על האתגרים הייחודיים של ההתמודדות עימה והטיפול בה, ללמוד על ההתקדמות המדעית ולגלות כיצד ניתן לתת מענה אמיתי לאנשים החולים בהשמנה – בכל אלה ועוד יעסוק כנס מיוחד שישודר מחר ב־ynet בין השעות 13:00-11:00. הכנס, שמתקיים לרגל יום ההשמנה הבינלאומי אשר יחול מחר, מוגש כשירות לציבור, ללא השפעה על התכנים, בשיתוף נובו נורדיסק.
בכנס יתקיימו מספר פאנלים בהשתתפות רופאות ורופאים מומחים ואנשי מקצוע נוספים מהתחום. הם יעסקו במגוון נושאים, וביניהם הסיבות להשמנה, האתגרים בהתמודדות עם המחלה, הקשר בין השמנה למחלות מסכנות חיים, השפעת ההשמנה בגיל הילדות על המשך החיים, וגם הצד המנטלי: הבושה שנלווית להשמנה, הסטיגמה שהיא סימן לחולשה, ההימנעות מטיפול עקב המחשבה המוטעית ש"אני אשם".
לקראת הכנס אמר פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, כי "השמנה היא מחלה שצריך לעשות את המקסימום לטפל בה. אנחנו מצפים מרופאי המשפחה והמרכזים המטפלים להבין את הצורך בטיפול ולהיות אמפתיים, ומצפים מהמטופלים לא להתבייש במחלה שלהם ולפנות לרופאים לשם השגת שיפור במצבם. חשוב לייצר בישראל קווים מנחים להתייחסות וטיפול בהשמנה אשר מתחילים בגילים צעירים, כדי למנוע סיכונים בהמשך הדרך".
מתפרסם בשיתוף נובו נורדיסק מוגש כשרות לציבור וללא מעורבות בתכנים
