מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק
צפו בועידה:
ועידה השמנה מחלה 2024 פרופסור איתמר רז
מעטים הם התחומים שבהם יש פער כל כך גדול בין המציאות לבין הסטיגמות כמו בהשמנה. רק בשנים האחרונות הולכות ומתקבעות בעולם הרפואי הבנות חדשות לגבי השמנה: שמדובר במחלה כרונית מורכבת ולא סתם ב"מצב"; שהמיתוסים, הסטיגמות ותחושת הבושה סביב משקל עודף פוגעים, בחלק מהמקרים, ביכולת האבחון והטיפול; שיש סיבות פיזיולוגיות מאוד ברורות אשר תורמות להשמנה; שיש איך לטפל, אבל כל חולה הוא סיפור בפני עצמו, שמצריך טיפול בהתאמה אישית.
בכנס מיוחד, "יחד נתמודד עם ההשמנה", שהתקיים אתמול לכבוד יום ההשמנה הבינלאומי, שוחחו המומחים המובילים בישראל בתחום על כל הנושאים הבוערים בנוגע להשמנה. הכנס, שנערך ב־ynet, התקיים בחסות נובו נורדיסק, ללא מעורבות בתכנים.
הפאנל הראשון של הכנס עסק בסיבות שגורמות למחלה ובאתגרים בהתמודדות איתה. השתתפו בו פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת; פרופ' דרור דיקר, יו"ר החברה להשמנה ומנהל המרכז הרב־תחומי לטיפול בעודף משקל בבית החולים השרון; ד"ר הדר מילוא־רז, מומחית באנדוקרינולוגיה מהמרכז לטיפול במשקל עודף בשיבא; ושירי נקש, דיאטנית קלינית.
פרופ' רז אמר כי "כמו כל מחלה, השמנה מושפעת משני גורמים מרכזיים: גנטיקה וסביבה". לדברי ד"ר מילוא־רז, "כשאנחנו חוקרים אנשים במשקל יתר, אנחנו לרוב רואים כי יש במשפחה עוד מקרים של השמנה. עם זאת, נושא אורח החיים משמעותי מאוד בהתבטאות של המחלה ושל הנטייה הגנטית. בשל אורח החיים המערבי ישנה גם השמנה הנובעת מאכילה רגשית במקרים שבהם אין השמנה במשפחה".
פרופ' דיקר הוסיף כי "כשמדובר באכילה רגשית ואכילה מתוך סטרס, המגמה שאני מזהה היא שאנשים שהצלחנו להוריד אותם במשקל – החזירו את המשקל. זה קרה גם בתקופת הקורונה וגם עכשיו". הוא ציין כי "תבנית שינה נכונה מהווה מרכיב חיוני ביותר בשמירה על אורח חיים בריא".
פרופ' דיקר סיכם ואמר כי "ההסתדרות הרפואית הכריזה על השמנה כמחלה, אך מדינת ישראל עדיין לא הפנימה את זה. 10% מהילדים בישראל חיים עם השמנה, כמו גם 35% מהאוכלוסיות המוחלשות. העלות למדינת ישראל היא 20 מיליארד שקל בשנה".
לא רק לרדת במשקל, אלא לשמור על המשקל
בפאנל השני, אשר עסק בשלבי הטיפול במחלה, השתתפו פרופ' איתמר רז, התזונאית שירי נקש, ד"ר אילנית מלר – מומחית לכירורגיה כללית ובריאטרית ומנהלת "ירדן קליניק" וד"ר מיכאל ווינפאס, רופא סוכרת והשמנה.
פרופ' רז אמר כי "בניגוד לעבר, היום יש לנו יכולת לבנות לכל מטופל תוכנית שתבטיח לא רק את הורדת המשקל, אלא בעיקר את שמירת המשקל. זה מתחיל באורח חיים בריא – אכילה נכונה, פעילות גופנית, שמירה על השרירים, ולאנשים מסוימים מוסיפים תרופות שיכולות לעשות שינוי דרמטי אצל חלק גדול מהמטופלים, ורק הולכות ומשתבחות".
נקש הדגישה כי "לדעת לאכול נכון זה נכס שאנשים חייבים לסגל לעצמם כדי לשמור על הורדת המשקל לאורך זמן".
2 צפייה בגלריה
חלק מהפאנלים שהתקיימו בכנס. "אפשר להתחיל לעשות שינוי בהרגלים לא בריאים כבר אצל ילדים בגיל שנתיים־שלוש"
ד"ר מלר: "למי שלא עומד בקריטריונים לניתוח שנקבעו על ידי משרד הבריאות, אני מציעה לשקול טיפול תרופתי. חשוב לזכור כי גם ניתוח אינו סוף הדרך, אלא חלק מאוד מסוים ומוגבל מתוך תהליך משמעותי יותר שהמטופל צריך לעבור, והתהליך לא יצליח בלי ליווי".
פרופ' רז הסביר כי "מתחילים עם תרופות, ואם זה לא עובד שולחים לניתוח. יש גם מי שלא מגיב לניתוח ואז לתרופות יש ערך רב מאוד. ישנם ישראלים שהניתוח הוא הפתרון הטוב ביותר עבורם, אבל הם חוששים".
בפאנל השלישי, אשר עסק בקשר בין השמנה למחלות מסכנות חיים, השתתפו פרופ' רז, עו"ד ליה משיח – נציגת המטופלים ב־ECPO, ופרופ' ירון ארבל, מנהל המרכז למחקר קרדיו־וסקולרי במרכז הרפואי איכילוב.
פרופ' ארבל סיפר: "אנחנו רואים הרבה אנשים עם מחלת ההשמנה אשר מפתחים מחלות לב, וחלק ממחלות הלב מיוחסות להשמנה, למשל אי־ספיקת לב". עו"ד משיח הוסיפה: "כיום אנחנו יודעים שהשמנה מקצרת חיים, ולכן חשוב לעשות שינוי בגילים צעירים".
בפאנל הרביעי, אשר עסק בבושה של החולים אשר מונעת אבחון וטיפול, השתתפו פרופ' רז, עו"ד משיח, ד"ר דן אויירו – מנהל המרכז לטיפול בהשמנה ורופא המשפחה המחוזי במחוז מרכז של מכבי שירותי בריאות, ד"ר ליאת ברזילי יוסף – מנהלת השירות לטיפול בהשמנה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי מאיר, ונעמה וינר – מנכ"לית האגודה לזכויות החולה.
"אנשים מגיעים עם תחושת אשמה"
על פי הערכות, עוברות תשע שנים מרגע שאדם מבחין בתסמינים של השמנה ועד שהוא פונה לטיפול. "אנחנו צריכים להעצים את המטופלים שיכירו בכך שמדובר במחלה ולא יתביישו לבקש טיפול", אמר פרופ' רז. ד"ר אויירו הבהיר את חשיבותם של רופאי המשפחה בתהליך: "הם צריכים לדעת איך להתייחס להיבטים החברתיים והפסיכולוגיים של השיח, והמטופלים צריכים להרגיש שהם יכולים לפנות לרופא המשפחה עם הבעיה הזאת". ד"ר ברזילי יוסף הוסיפה: "אנשים מגיעים פעמים רבות עם תחושת אשמה, שאינה מוצדקת. אני אומרת שאני פה כדי לעזור, מכילה אותך עם כל הרבדים והקשיים". לדברי עו"ד משיח, "בתור מטופלת, אני רוצה שהרופא יגיד לי שהוא מבין שלא בחרתי את זה, כמו שאדם שחולה במחלות אחרות לא בחר בהן. זה מחסום שצריך לעבור כדי שיתחיל שינוי".
הפאנל האחרון של הכנס, בהשתתפות פרופ' רז, ד"ר שרון דמול – מומחית באנדוקרינולוגיה ילדים, פרופ' יעל לבנטל – מנהלת המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים בבית החולים ע"ש דנה דואק, וד"ר סיגל סופר – דיאטנית ראשית בקופת חולים מאוחדת, עסק בהשפעת ההשמנה בגיל ילדות על העתיד. לדברי פרופ' רז, "האתגר המרכזי הוא לעשות שינוי כבר מגיל שנתיים־שלוש. למשל, לשכנע את הילדים לשתות מים במקום שתייה מתוקה. אצל ילד קל יותר לעשות שינויים שהמוח יקלוט אותם". ד"ר לבנטל הודתה כי "לקח לנו בתור רופאי ילדים להבין שגם בילדות, ההשמנה היא מחלה".
לסיכום הכנס אמר פרופ' רז: "השמנה היא מחלה שצריך לעשות את המקסימום כדי לטפל בה. אנחנו מצפים מרופאי המשפחה ומהמרכזים המטפלים להיות ערים לצורך בטיפול ולהיות אמפתיים, ומצפים מהמטופלים לא להתבייש במחלה שלהם ולפנות לרופאים להשגת שיפור במצבם. חשוב לייצר בישראל קווים מנחים להתייחסות וטיפול אשר מתחיל בגילים צעירים כדי למנוע סיכונים בהמשך הדרך".
מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק
פורסם לראשונה: 00:00, 05.03.24
