"אני חושב שזה היה פצמ"ר. מההדף דפקתי את הראש במסך של המחשב וכך נשברה לי הגולגולת", משחזר סער רם, מ"פ טנקים בחטיבה 188 את רגע הפציעה. "אחרי שבועיים, כשישנתי אצל ההורים, קמתי מכאבים נוראיים בכתף. חזרתי למיטה וראיתי שהיא הפוכה. הערתי את אמא שלי, ששמה לב לכך שיש לי נשיכות בלשון. הבנו שפרכסתי".
סער רם, בן 28 מגבעת השלושה, שימש כמ"פ טנקים בחטיבה 188. הוא נפצע בראשו בקרב בו נפל סא"ל סלמאן חבקה ז"ל בתחילת חודש נובמבר. זמן קצר לאחר שפונה באמצעות מסוק לבית החולים בילינסון אובחנה פגיעה בגולגולתו. שבועיים לאחר הפציעה, באמצע הלילה, כשהוא פונה לעזרתה של אמו, הבינו השניים כי הוא מפרכס והוא פונה באופן מיידי חזרה לבילינסון. "הובילו אותי מיד עם אמבולנס לבית החולים העמק ובהמשך הגעתי לבילינסון", מתאר רם את אותו הלילה.
"מהפרכוס פרקתי את הכתף. בבילינסון ניתחו אותי והוציאו לי חתיכה מהגולגולת, שבתחילה חשבו שתתאחה מעצמה. אני כעת לוקח כדורים נגד פרכוסים ונראה שהסיכוי שהם יחזרו נמוך. אני בקבוצת סיכון יותר גדולה ממי שלא נפגע בראש, אבל כאן ברורה הסיבה. האם זה יכול להתפתח לאפילפסיה? כן, אבל לדעת הרופאים הסיכוי נמוך".
לצה"ל אין נתונים רשמיים בנושא, אך בחלק מבתי החולים מדווחים על חיילים, ובעיקר כאלו עם פגיעות ראש, שהתמודדו עם תסמינים מוקדמים של פרכוסים שעשויים להתפתח לעיתים לאפילפסיה. היקף התופעה בשלב זה אינו ברור והיא מופיעה גם באירועי טראומה אחרים של פציעות הנובעות בין היתר מתאונות דרכים, אך מומחים בתחום הנוירולוגיה קוראים לערנות בנושא מאחר ותסמינים של אפילפסיה עשויים להופיע גם בשלבים מאוחרים יותר.
אפילפסיה (מחלת הנפילה) היא הפרעה נוירולוגית במערכת העצבים המרכזית ומתאפיינת בהפרעה של הפעילות החשמלית של תאי העצב במוח. אחד הביטויים המרכזיים שלה הוא פרכוסים, שעשויים להימשך בין מספר שניות למספר דקות. היעדר היכולת לצפות את הפרכוסים הללו עשוי לפגוע באופן קשה באיכות חייהם של המתמודדים עם המחלה, בעיקר מחשש להופעה פתאומית שלהם במגוון מצבים כמו נהיגה, שחייה או שינה. עד כה שבעה חיילים שנפצעו במלחמה בעזה עברו פרכוסים בעקבות הפציעה, וההערכה היא כי לפחות חלקם יאובחנו לבסוף עם אפילפסיה שאחת ההשלכות שלה, בשיעורים גבוהים, היא התמודדות עם דיכאון. ההערכה המקצועית היא שההתקפים הם תוצאה של דלקת שמתפתחת במוח בעקבות הפציעה.
לדברי ד"ר פליקס בנינגר, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית ומומחה האפילפסיה בבילינסון שטיפל ברם, "אפילפסיה מאובחנת למעשה על ידי פרכוסים שחוזרים על עצמם ובלי טריגר ברור. מדובר על התקפים חוזרים שאי אפשר לצפות אותם והמטופלים לא יודעים מתי יוכלו ללמוד, לעבוד או להיות עם ילדים. רוב המטופלים מתפקדים כרגיל, אך אין תדירות קבועה לפרכוסים שיכולים להופיע פעם בשנתיים או הרבה יותר".
לדבריו, הופעת התסמינים האפילפטיים בקרב חיילים וצעירים נדירה. "האבחונים נעשים בדרך כלל בקרב ילדים ובגילים 20 ו־30 יש ירידה חדה בהם. בסביבות גיל 50 נרשמת עלייה חדה, בעקבות אירועים כמו אלצהיימר או גידולים שגורמים לשינויים מוחיים. פציעות בשירות הצבאי ופציעות טראומה בכלל הן גורם משמעותי להופעת אפילפסיה בקבוצת הגילים הצעירה הזו. מ-7 באוקטובר אני רואה חיילים אצלנו עם פגיעת מוח והתקף אפילפטי. זה לא בהכרח אומר שיהיו התקפים בעתיד, אבל הם כן מקבלים טיפול תרופתי. רוב המטופלים שהיה להם התקף עדיין על טיפול תרופתי. יש חלק לא קטן שמפסיקים טיפול וכן רואים אצלם התקפים נוספים, ואז לכל החיים וזו כבר אבחנה של אפילפסיה", מוסיף ד"ר בנינגר. "מבין כלל החיילים שנפצעו פציעות ראש, ייתכן שגם בעתיד הרחוק יותר נראה כאלו עם תופעות של התקפים אפילפטיים, והקושי יהיה יותר סביב זה ופחות סביב הפציעה עצמה. 15 עד 30 אחוז מפגיעות הראש הקשות יכולות להביא להתקפים אפילפטיים".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.03.24
