חשיפת פרשת הביציות הפגומות מגאורגיה, שהובילו ללידתה של תינוקת הנושאת גן שעלול לגרום למחלת ההמופיליה, מהווה חוליה נוספת בשורה של מחדלים הנוגעים להתנהלות היחידות להפריה חוץ-גופית (IVF) בישראל.
אחת הפרשות הבולטות התפוצצה בשנת 2022. במהלך היריון של בעל ואישה שהיו בהליכי פוריות באסותא ראשון-לציון התגלה כי העובר אינו תואם גנטית להורים. רק לאחרונה, כשנתיים לאחר שהמקרה נחשף, אותרו ההורים הביולוגיים של הילדה, שזכתה לשם סופיה. האישה שילדה את סופיה מתעקשת להמשיך ולגדל אותה יחד עם בן זוגה.
בשנת 2023 נחשפה פרשה נוספת שהעלתה סימני שאלה כבדים בנוגע להתנהלות אסותא ולפיקוח משרד הבריאות. משרד הבריאות הודיע כי ילד שנולד לאחר הפריה חוץ-גופית שנעשתה ב-2018 באסותא רמת־החייל נמצא לא תואם גנטית לאביו. ברשת הגיבו באופן חריג כי ייתכן שנעשה "עירוב" של תרומות זרע. עוד נחשף במהלך השנה כי אסותא לא דיווחה על התייבשות של 13 ביציות מופרות, אירוע חמור שחובה היה עליה לדווח עליו.
משרד הבריאות אמנם הטיל מגבלות על מעבדות אסותא – אך כיום הן למעשה פועלות במתכונת כמעט מלאה, וכל אחד מבעלי התפקידים המעורבים עדיין עובד ביחידות הרשת.
המחדלים חושפים פעם אחר פעם את השילוש הבעייתי שעומד בלב העניין: כסף, אינטרסים ורגולציה רופפת. מי שאמונה על הפיקוח על היחידות להפריה חוץ-גופית היא ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי. למרות כל הפרשות בשנים האחרונות, רק לאחרונה פורסמה טיוטה לחוזר חדש שמסדיר את הנהלים שאמורים לחול על היחידות, לאחר שהאחרון פורסם ב-2014.
במרכז הפרשה הנוכחית עומדת סוגיית העוברים המוקפאים מחו"ל. על אף שהחוק אוסר זאת, משרד הבריאות האריך את ייבוא הביציות המופרות מחו"ל בהוראות זמניות. אתמול (ב') פורסם ב-ynet כי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, יקיים דיון בפרשה. בין האופציות הנשקלות: איסור גורף של ייבוא ביציות ועריכת כל ההפריות בישראל ולא בחו"ל.
עו"ד שירה פרידן, שותפה במשרד כספי סרור ושות', מומחים בתביעות רשלנות רפואיות, פריון וגנטיקה, ומי שמייצגת את האם שילדה את התינוקת נשאית ההמופיליה B, מציגה את הבעייתיות בתחום: "מדינת ישראל היא מעצמת טיפולי פריון. מכאן המקצועיות הרבה שנרכשה בתחום, מכאן גם העומסים. למרבה הצער, אנחנו נתקלים בשנים האחרונות בתופעות המאפיינות "תעשייה", "עסק" או "פס ייצור". בהקשר זה יש לזכור גם שהמונח 'תרומת ביצית' או 'תרומת זרע' הוא מטעה. בפועל לא מדובר בתרומה או בתהליך אלטרואיסטי. זהו שירות בתשלום. אין בכך בהכרח פסול, אלא אם כן שיקולים מסחריים או עומסים באים על חשבון בטיחות הטיפול, עם תוצאות קשות של ילדים פגועים או הפסקות היריון בעקבות גילוי שהתורמים סובלים ממחלה או נשאות גנטית.
עו"ד שירה פרידןצילום: אוהד דיין"לאחר פרשת החלפת העוברים, מרפאות פריון רבות בארץ ערכו הליכי בקרה ואיכות כדי לשפר את התהליכים או לוודא את תקינותם. לצידן, מרפאות אחרות פועלות ללא פיקוח מספק. ישנה חשיבות עליונה לכך שמשרד הבריאות יקבע רגולציה מחייבת, הכוללת פיקוח ומעקב שוטפים אחר מרפאות הפוריות בזמן אמת ובתדירות גבוהה. ככלל, יש בתחום שלוש בעיות: הראשונה היא עומס קיצוני. בבתי החולים הפרטיים עורכים עשרות הפריות ביום. בעומס מסוג זה המרחב לטעויות גדל באופן משמעותי. הבעיה השנייה היא המעבדות בחו"ל.
"הפרשה הנוכחית מוכיחה כי בפועל, למשרד הבריאות אין כל שליטה על איכות ההפריות המבוצעות מחוץ למדינה, ובחלק מהמקרים הסטנדרטיים הרפואיים רחוקים מאלו של ישראל. הבעיה השלישית היא הפיקוח הרופף, שקיים גם בפרוצדורות אחרות הנעשות בבתי החולים הפרטיים. אלא שכאן, מאחר שמדובר על אחד הענפים הרווחיים בתחום הבריאות, הפיתוי לעשיית רווחי ענק והשילוב בינו לבין פיקוח רופף מביא לתקלות הרשלניות".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.03.24
