אופק ינון, בן 21 מכפר סבא, נפצע בחודש נובמבר ברצועת עזה - ולאורך הטיפול עוצמת הפגיעה לא הייתה ברורה. "הייתי מורדם ומונשם במשך חודש. כשהתעוררתי, הייתי בן אדם אחר. הרבצתי וקיללתי למרות שאני ממש לא בן אדם כזה. בגלל שהיו לי צינורות מחוברים לגוף הייתי תולש אותם כל הזמן". כשהתעורר מההרדמה, השינויים בהתנהגותו הצביעו על זעזוע מוח. כמוהו, מתברר שעוד רבים מפצועי המלחמה סבלו מזעזוע מוח, בעיה שפוגעת באיכות החיים אך לעיתים אינה מאובחנת כראוי.
רופאי האיגוד הנוירולוגי מזהירים מפני תופעה נרחבת של התמודדות עם השלכות של זעזוע מוח בקרב הפצועים. אלא שבניגוד לפציעות אחרות – בחלק גדול מהמקרים הנפגעים כלל לא מגיעים לבתי החולים ומתמודדים במשך חודשים ארוכים עם שורת תופעות ובהן דיכאון, חרדה, בעיות קוגניטיביות, בלבול, אובדן זיכרון, שינויי התנהגות קיצוניים ותסמינים נוספים.
ממחקר שביצעה ד"ר רחל גרדנר, מנהלת מחקרים קליניים במרכז למדעי המוח ע"ש סגול במרכז הרפואי שיבא עולה תמונה מטרידה במיוחד: כ-60 אחוזים מפצועי המלחמה בשיקום חוו פגיעות של זעזוע מוח בדרגות חומרה שונות. מה שמטריד יותר הוא שחלקם לא אותרו עם זעזוע המוח בבדיקת ה-CT השגרתית, או שלא נבדקו קודם לכן כלל".
פרופ' אנטון פלד משיבא: "אחוז לא מבוטל מהמקרים מפוספסים. אנחנו מדברים גם על חיילים שבכלל לא הגיעו לבית החולים וסובלים. עכשיו אנחנו עובדים עם הרופאים בצה"ל ומשנים את הנהלים של חזרה לתפקוד"
לדברי פרופ' גל איפרגן, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים סורוקה, "אנשים שעוברים חבלת ראש קלה, גם כשה-CT שלהם תקין, הרבה פעמים סובלים לאחר מכן ממקבץ תופעות שמופיעות כמו כאבי ראש, הפרעות שינה, סחרחורות, בעיות בזיכרון או תופעות נפשיות יותר כמו דיכאון וחרדה. לא תמיד הם סובלים מהכול. זאת פעם ראשונה שאנחנו נחשפים לתופעה בצורה נרחבת". אחת הבעיות המרכזיות היא שבהיעדר יכולת אבחון מדויקת ולעיתים בהיעדר אבחון בכלל – אנשי המקצוע סבורים שמדובר בבעיה נפשית. "הרבה אנשים חוזרים ממילואים וכשהם מתלוננים על תופעות שקשורות בזעזוע מוח מדברים איתם על האספקט הנפשי, בשעה שמדובר על אירוע עם היבטים פיזיים".
ד"ר אנטון פלד, רופא בכיר בנוירוכירורגיה ומנהל יחידת פגיעות הראש בשיבא, אומר כי "אחוז לא מבוטל מהמקרים מפוספסים. אנחנו מדברים גם על חיילים שבכלל לא הגיעו לבית החולים וסובלים. אבל עכשיו אנחנו עובדים עם הרופאים בצה"ל ומשנים את הנהלים של חזרה לתפקוד".
הפצוע אופק ינון עדיין מתמודד עם תוצאות הפציעה שעבר: "הייתי בסביבת בית החולים שיפא, וחלפנו על פני בית ממולכד", הוא מספר. "נפגעתי מהדף וכל הלבנים נפלו עליי. הייתה לי פגיעת ראש מההדף וחלק מהבניין קרס עליי. ברגע שזה קרה כבר לא הייתי בהכרה. כשהייתי בשיקום נשימתי, הזיכרון החל לחזור אליי. אמרו לי שהיה לי זעזוע מוח כתוצאה מהפגיעה. היו לי התנהגויות מוזרות שלא אפיינו אותי בדרך כלל. כיום, בפן החשיבתי והמוחי, בגלל שקיבלתי טיפול אז כביכול אין שום בעיה, אבל בוודאות אני יודע שיש לי בעיה בזיכרון. אבד לי זיכרון וגם עכשיו כשקורים לי דברים אני מתקשה לזכור".
השוטר הראל עמר, בן 35 מאשקלון, התמודד גם הוא עם זעזוע מוח קשה. "הייתי במשמרת בוקר ב-7 באוקטובר בתחנת המשטרה בשדרות. כשהגעתי למשמרת החלו השיגורים. ראיתי תוך זמן קצר שיש חדירה ואחרי דקות בודדות הגיעו הטנדרים של המחבלים ואני חטפתי ארבעה כדורים. אחרי שנפגעתי, שכבתי שם במשך שעות עד שפינו אותי ובהמשך הגעתי לשיבא. קיבלתי כדור בראש ובידיים עם רסיסים בכל הגוף".
הוא מספר שכאשר התעורר הבין שנפגע בראשו: "הדיבור קצת נפגע וגם הראייה שלי נפגעה. גם החשיבה הקוגניטיבית נפגעה ונאמר לי שזו תוצאה של זעזוע המוח שעברתי. הייתי בשיקום האורתופדי בתחילה, אבל עד היום עיקר הטיפול נוגע לראש ולפגיעה ביד ימין. יש לי רסיסים על העצב של הראייה. כשבודקים את החשיבה הקוגניטיבית שלי רואים שיש פגיעה".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.03.24