סקר ראשון של משרד החינוך מאז פרוץ המלחמה, שבחן את השפעת המלחמה על מצבם הנפשי של תלמידי ישראל בגילי 18-14 ועל דפוסי ההתנהגות שלהם, מצביע על עלייה דרמטית בשיעור התלמידים שסובלים ממצוקה נפשית. מהממצאים עולה כי 53 אחוז מהתלמידים סובלים ממצוקה נפשית ורגשית - כך שכל תלמיד שני בחטיבות הביניים ובתיכונים חווה מצוקה נפשית על בסיס יומיומי.
ליבי מוברית, תלמידת כיתה ט' בגימנסיה הריאלית בראשון לציון, משתפת: "זה התחיל בקורונה, אחר כך היו עוד סבבי לחימה, ואז כשאמרנו 'הנה, עכשיו יהיה בסדר', הגיעה המלחמה. הפעם זה תפס אותנו חזק וקשה יותר. האזעקות, הלחימה, חדירת המחבלים, המון האנשים שנרצחו ונחטפו. זה מאוד השפיע עליי, לא הפסקתי לחשוב על המצב".
2 צפייה בגלריה
תופסים מחסה בשעת אזעקה. בני הנוער והצעירים עברו חצי שנה קשה מנשוא
(צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)
"זו תקופה לא פשוטה, יש לי חברים שבני משפחה שלהם גויסו והם היו בחרדות", ממשיכה ליבי, "אני אמנם לא נחשפתי לסרטוני הזוועות, אבל קראתי סיפורים ודברים קשים. מבוגרים שראו את הזוועות האלה לא ישנו בלילות, אז ברור איך ילדים ובני נוער יגיבו לזה. ויש קושי נוסף, שנובע מחוסר הצדק ביחס של העולם. אנחנו מדינה קטנה. בהתחלה תמכו בנו, ועכשיו אפילו אמריקה כבר פחות תומכת, והכול מתערער".
אחת הדרכים שבהן מתמודדת ליבי עם המצב היא התנדבות יחד עם בני נוער נוספים: "תרומה לקהילה תמיד הייתה חשובה לי, אבל במלחמה התחזק הרצון שלי לתרום. אני מתנדבת במיזם 'נוב"ה - נוער בחזית ההסברה', וזה עוזר לי להתמודד. במפגשים אנחנו משתפים במה שעובר עלינו ויוצרים סרטוני הסברה בשפות שונות, כדי לעשות צדק".
התלמידים חווים סטרס מתמשך עוד מאז ימי הקורונה: בשנת 2019 סבלו 25 אחוז מבני הנוער ממצוקות נפשיות, ובזמן המגפה טיפסו האחוזים בהדרגה עד ל-46 אחוז. כעת, כאמור, מדובר ב-53 אחוזים.
במחקר, שערכו פרופ' יוסי הראל פיש ופרופ' סופי וולש מתוכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני נוער באוניברסיטת בר-אילן במימון ועבור משרד החינוך, נבדקו 600 תלמידים בכיתות ח'-י"ב המהווים מדגם ארצי מייצג. את הסקר ביצע עבור המחקר מכון iPanel. הוא מצא השפעה קשה במיוחד לחשיפת בני נוער ותכנים קשים, והעלה כי שני שליש מהתלמידים מכירים באופן אישי מישהו שמעורב במלחמה.
נקודת האור: עלייה ברצון לתרום למדינה
והיו גם ממצאים מעודדים. 79 אחוז מהתלמידים חשים שייכות לבית הספר ו-34 אחוז אוהבים אותו מאוד, לעומת 67 ו-21 אחוז, בהתאמה, לפני פרוץ המלחמה. כ-82 אחוז מהם ציינו כי קל להם לדבר עם הוריהם על הנושאים המטרידים אותם, ול-53 אחוז קל לשוחח עם צוות בית הספר. שייכות ותמיכה הורית הן משמעותיות מאוד בהתמודדות עם מצוקה נפשית ורגשית. בנוסף, ל-73 אחוז העלתה המלחמה את הרצון לתרום למדינה ולשרת בצבא.
"מערכת החינוך מתמודדת בשנים האחרונות עם תקופות חירום ממושכות ומצבי משבר מורכבים ומאתגרים, שיש להן השלכות קשות על הבריאות הנפשית של תלמידי ישראל", אומר שר החינוך יואב קיש, "השפעות אלה מחייבות את משרד החינוך להשקיע משאבים נוספים כדי לסייע לתלמידים והתלמידות, לתמוך בהם ולחזק את החוסן האישי והנפשי שלהם".
פרופ' יוסי הראל פישצילום: אוניברסיטת בר אילןלדבריו, משרד החינוך מציב את רווחתם הנפשית של התלמידים וצוותי חינוך כמשימה מרכזית, תיגבר את השירותים הפסיכולוגיים והייעוץ החינוכי למתן מענים טיפוליים לתלמידים צוותי חינוך ותמיכה להורים והטמיע במוסדות החינוך תוכניות להקניית מיומנויות רגשיות וחברתיות המקדמות חוסן ומצמצמות התנהגויות סיכון.
ד"ר חוה פרידמן, פסיכולוגית ארצית ומנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך, מציינת כי התלמידים בסטרס כרוני עוד מאז פרוץ מגפת הקורונה. "אנחנו בתוך מלחמה, והערכנו שרמת המתח והמצוקה הנפשית של ילדים ובני נוער מאוד גבוהה", היא מוסיפה, "הגענו ל-7 באוקטובר לאחר עלייה נפשית בקורונה, במבצע שומר החומות ובמציאות של קיטוב חברתי.
ד"ר חוה פרידמן "יש ילדים הזקוקים לתקופה ארוכה של שקט ומוגנות כדי להגיע להורדת המתח והשקט הנפשי, ופרקי הזמן בין משבר למשבר לא מספיקים. ישנה רציפות באירועים החיצוניים שמחוללים לחץ, בלי תקופות רגיעה וירידה ברמת הלחץ". עם זאת, היא מסייגת כי לא כל הילדים היו במצב חריג רצוף מאז הקורונה, וכי ישנם ילדים שמחלימים באופן טבעי לעומת אחרים הזקוקים להתערבות ממוקדת, רצופה וארוכת טווח.
עינב לוק, מנהלת השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, מוסיפה כי "החשיפה לסרטונים הקשים והאיום הביטחוני אותו חווים גם המבוגרים יוצרים טראומה משותפת. חוויית המבוגרים קריטית לתחושת המוגנות והחוסן של הילדים".
השר יואב קישצילום: דנה קופלפרופ' יוסי הראל פיש, מעורכי המחקר: "אלה שנחשפו באופן ישיר או עקיף לזוועות המלחמה נמצאים בסיכון מיידי. התפקיד שלנו כחברה הוא להעניק להם סיוע ישיר כדי שהטראומה לא תהפוך לקבועה. להורים תפקיד אקוטי בהכוונת דפוסי הצפייה של הילדים בתכנים קשים, ובהתמודדות עם ההשפעה של צפייה כזו על מצבם הנפשי והתפקודי".
יניב ויצמן, מנכ"ל טינק (משרד פרסום לצעירים), מומחה לבני נוער ומרצה בלימודי "צְעִירוּת", אומר כי "בני הנוער נמצאים בחזית, אבל הפגיעה בהם לעיתים לא מורגשת למבוגרים ונראה שהם הראשונים לחזור לשגרה. בפועל, הם אלופי ההדחקה וכמעט תמיד התשובה שלהם תהיה 'הכול בסדר' כשלרוב 'הכול ממש לא בסדר' היא התשובה האמיתית. צריך רק לדעת איך לשאול אותה".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.04.24
