בזמן שהתותחים רועמים, מתחוללת בימים אלה מהפכה באופן הטיפול בפצועים במהלך הלחימה של צה"ל, שנחשבת לפורצת דרך עם נתונים חסרי תקדים במערב.
נתוני הצלת החיים של לוחמי צה"ל מהלחימה בעזה נחשפים – חצי שנה מפרוץ המלחמה: קצין הרפואה הראשי תת-אלוף ד"ר אילון גלזברג חזר לאחרונה מברלין, שם ביקר את מקבילו בצבא הגרמני, לאחר שזה שמע על ההצלחה חסרת התקדים של צה"ל בהצלת פצועים קשה בשדה הקרב. בכנס מקביל של נאט"ו סיפר סגנו על המהפכה ברפואה בשדה הקרב.
המהפכה הזו מתחילה בהחלטה לבטל, לראשונה מקום המדינה, את מה שמכונה "תאג"דים": תחנות האיסוף הגדודיות, מעין בתי חולים שדה בסמוך לקרב, שאליהם נהוג היה לפנות את הפצועים בשטח לפני פינוי מלא לבית חולים בישראל. מהלך זה לצד ההחלטה להציב יותר מ-670 רופאים ופרמדיקים בסמוך לפלוגות הנלחמות בשיא התמרון ברצועה איפשרו שיפור בזמן ובאיכות הטיפול בפצועים.
זמן ההגעה הממוצע של מטפל בכיר ללוחם שנפצע ברצועה נע בין אפס לארבע דקות. התפיסה החדשה גרסה שיש להוציא כמה שיותר מהר את הפצוע לבית חולים בישראל, עם מינימום טיפולים בשטח. הפינוי נעשה בנגמ"שי נמ"ר שהוסבו לאמבולנסים ממוגנים בשטח עם כירורגים ורופאי טיפול נמרץ בתוכם, במסוקים שביצעו כבר מאות חילוצים מהירים מהשטח העזתי ובנגמ"שי האיתן הזריזים והחדשים.
הזמן הממוצע של פינוי פצוע מהרצועה הגיע לשעה ושש דקות מרגע הפציעה ועד להגעה לבית החולים. במלחמת לבנון השנייה למשל זמן הפינוי עמד על שלוש שעות, ובצוק איתן על כשעתיים ועשר דקות. בצוק איתן הכוחות פעלו ליד גדר הגבול ולא בעומק שטח האויב.
כ-300 לוחמים נהרגו בתמרון הקרקעי, למעלה מ-40 מהם מחיל הרפואה – חובשים, פרמדיקים ורופאים שאיבדו את חייהם במהלך ניסיון להציל את חייהם של אחרים ותוך כדי לחימה. למעלה מ-200 לוחמים נפגעו באורח קשה מאוד, וחייהם ניצלו הודות לטיפול המהיר והמיטבי.
עוד עולה מהנתונים שעד כה בוצעו כ-950 פינויים במסוק מהרצועה, כ-4,200 חיילים פצועים טופלו בשטח, 2,400 פינויים בוצעו ברכב וכ-80 לוחמים שנפצעו קיבלו בשטח עזה מנות פלזמה שהצילו את חייהם. לכ-550 לוחמים שנפצעו בוצעו חסימות עורקים כדי לעצור דימומים.
לא להנשים בשטח כדי לא לעכב את הפינוי
המדד המרכזי לבחינת הטיפול הרפואי בשדה הקרב בצבאות בעולם, נוגע ליחס בין כמות ההרוגים לפצועים. לפי חיל הרפואה, הנתון מסתכם בממוצע בעולם המערבי בכ-15%, ממלחמת וייטנאם לערך ועד ימינו. בעבר הרחוק יותר אלו הגיעו ל-50% בגלל זיהומים שהחמירו בהיעדר אנטיביוטיקה.
במלחמת יום הכיפורים, לצורך ההשוואה, 30% מלוחמי צה"ל שנפצעו מתו מהפציעות שלהם. בצוק איתן הנתון ירד – 9.9%, אך בצבא מעדיפים שלא לאמוד זאת כבסיס להשוואה – כיוון שהפעילות הקרקעית אז הייתה מצומצמת.
בלחימה בעזה, צה"ל ירד ל-7.1% ובחודש האחרון גם ל-6.3%. כרבע מהפצועים הם באורח קשה: "לפי הסטטיסטיקה העולמית של מלחמות, היינו אמורים להיות כעת עם כ-800 חללים", אומרים בצבא. "הסיבות המרכזיות להצלחה קשורות לטיפול המיידי שכל פצוע מקבל, לפעמים מעצמו או מחברו הקרוב. בנוסף, בסמוך לכוחות הלוחמים נמצאים מטפלים בכירים, ולראשונה בעולם הם משתמשים במנות דם בשטח".
נציגי צה"ל הוסיפו: "היה מ"פ בלחימה שספג פגיעת הדף קשה שגרמה לו פגיעה חמורה. הוא קיבל תוך דקה שתי מנות דם שהצילו את חייו. מנות הדם הפכו למצילות חיים בצורה דרמטית. לעיתים אנו נאלצים לזרוק או להעביר מנות כאלו למחזור (הפקת רכיבים מצילי חיים מחלק מהדם) כי פג תוקפן, אבל התעקשנו להחזיק מנות דם בשטח גם במחיר הזה – למקרה שהלוחמים יזדקקו לו".
"היה מ"פ שספג פגיעת הדף קשה. הוא קיבל תוך דקה שתי מנות דם שהצילו את חייו. מנות הדם הפכו למצילות חיים בצורה דרמטית"
שינוי נוסף הוא ההעדפה שלא להנשים לוחמים שנפצעו ולא לתת להם מענה חלופי – כדי לא לעכב את הפינוי לטיפול רפואי מלא. עוד עולה מהנתונים כי כעשרה מהפצועים עד כה נפטרו בבית החולים, מספר שנחשב לנמוך ביחס לעבר. בשיא הלוחמה פונו כ-60 פצועים בממוצע ביום, ובשבועות האחרונים, לאחר שהלחימה פחתה, מדובר בכ-20 פצועים בשבוע בממוצע. חלק גדול מהפצועים גם חוזר להילחם.
מנתוני חיל הרפואה, רוב פציעות הלוחמים היו בגפיים, בחלק התחתון של הראש ובצידי הגוף – כלומר, אזורים שאינם מוגנים. לא מעט מההרוגים והפצועים ספגו רסיסים בצלעות, שאינן מוגנות. לכן, במלחמה הבאה בצה"ל עשויים להעדיף להשתמש בשכפ"צים קלים ולא בקרמיים – מאחר שהשכפ"צים הקלים אמנם לא מגינים מקליעים, אך מעניקים כיסוי רחב יותר לצידי הגוף מרסיסים.
חשוב להדגיש כי לחימה בשטח לבנון, אם תתרחש, צפויה להיראות שונה מההצלחה הרפואית בעזה: בדרום לבנון לא יהיו צירי פינוי מהירים כמו מעזה הקטנה יותר בשטחה, ולצה"ל לא יהיה חופש אווירי מלא לפינויים מוסקים. בנוסף, מרחקי התמרון בשטחים ההרריים יהיו רחוקים יותר.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.04.24