"הלוחם החל לחרחר לי בידיים", מספר סגן ד"ר שחף, הרופא של גדוד שקד מחטיבת גבעתי: "בנמ"ר הפינוי בנסיעה משטח הלחימה הוא התחיל לדבר לא ברור, המדדים שלו ירדו - אבל בניגוד להרגל של כל רופא, הרגשתי שהכי נכון לא לעשות לו את הפרוצדורה הרפואית שם".
פינוי פצועים על ידי מסוקי חילוץ
מתחילת המלחמה, הספיק ד"ר שחף לטפל בכ-80 לוחמים מיחידתו שנפצעו. הוא בעצמו נפצע פעמיים בעזה, ופעמיים חזר לשטח לטפל ולהילחם.
"שכנעתי גם את הרופא של 669 לא לעשות לו פרוצדורה ולתת לבית החולים לטפל בו. כעבור יומיים אמרו לי שההחלטה החריגה שלי הצילה אותו - כי הוא סבל מקרעים קטנים בקנה הנשימה, ופרוצדורה שכזו הייתה מובילה כנראה למותו".
ד"ר שחף מספר שסירב להליך טיפול מסוים כי רצה לחזור לשטח: "בשיא הלחימה ברצועה נתקלתי במשהו תוך כדי ריצה, סבלתי מכאבים עזים והייתי בטוח שסובבתי את הקרסול. המשכתי להילחם כי לא יכולתי להשאיר את החיילים בלעדיי. אחרי חודש של לחימה וטיפולים בשטח יצאנו מעזה לרענון, עשו לי בדיקות וגילו שאני סובל משברים בקרסול וקרעים בשרירים שם. רצו לנתח אותי וסירבתי - כדי לחזור מהר יותר לשטח".
ד"ר שחף: "באיכילוב מצאו לי כ-20 רסיסים שחדרו לכף היד ולמזלי נפלתי על רופא שהכיר אותי היטב וטיפל בי מעולה כי הוא מומחה לכף יד. למרות לחצים מהמשפחה, כבר אחרי יומיים חזרתי לתוך עזה"
"לאחר שחזרתי לגדוד", הוא מוסיף, "טיפלתי בפצוע מרסיסים של טיל RPG פיניתי אותו לרכב, ואז ספגנו בו טיל נ"ט. למזלי עמדתי מעל הפצוע הראשון ומאחורי חייל נוסף - וכך הם לא נפגעו. שאלתי את כולם מיד מי נפצע, ואמרו לי שכולם בסדר - אבל אז ראיתי שאני מדמם. הורדתי את הווסט וראיתי שעוד שני רסיסים חדרו לי לבית החזה מהצד".
"באיכילוב מצאו לי כ-20 רסיסים שחדרו לכף היד ולמזלי נפלתי על רופא שהכיר אותי היטב וטיפל בי מעולה כי הוא מומחה לכף יד. למרות לחצים מהמשפחה, כבר אחרי יומיים חזרתי לתוך עזה".
הלוחם שנפצע קשה ואת חייו הציל ד"ר שחף הוא סמל שביט רומנו, שתיאר: "נשמתי דרך פתח חור הרסיס. אם ד"ר שחף היה מקבל החלטה אחרת כנראה שהייתי מת מזה".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.04.24
