שלושה חודשים אחרי שספג פגיעה מוחית מסכנת חיים מהדף של טיל, עבר סרן (מיל') סער רם ניתוח שבוצע באמצעות תוכנת תלת-ממד, שבמהלכו קיבעה המנתחת בראשו עצם מפולימר במקום העצם הטבעית שנשברה כדי לשמור על המוח מנזק נוסף.
"גייסו אותי ב-7 באוקטובר לתפקיד סמ"פ בגדוד 53 של חטיבת השריון 188. בבוקר הגעתי לבסיס בצפון, אחרי יומיים הורידו אותנו לעוטף, אבל רק בסוף אוקטובר נכנסנו יחד עם לוחמי גולני לרצועה", מספר רם (29), סטודנט להנדסת תעשייה וניהול מגבעת השלושה. במשך שלושה ימים הוא נלחם מול מחבלים בטנק שעליו פיקד, עד שנפצע.
"ב-3 בנובמבר פגז של מרגמה או טיל נורה לעבר הטנק, ומההדף הראש שלי נדפק בברזל ושברתי את הגולגולת", הוא מספר, "נשארתי בהכרה ולא חשתי שום כאב בראש, רק בצוואר ובכתף, שבהמשך אבחנו שפרקתי אותה. בבית החולים הסבירו לי שחבלה בחזית המצח לא מייצרת כאבים כי אין שם עצבים".
הוא התעשת במהירות, הוציא את התחבושת האישית והידק אותה למצח מתוך כוונה לעצור את הדימום. "אבל זה לא ממש עזר והדם המשיך לזלוג", הוא מספר, "מאחר שהייתי הפצוע היחיד בטנק, הצוות פינה אותי לחלקו האחורי, והתותחן שלי תפס פיקוד וכיוון את הטנק לנמ"ר פינוי שהיה בו רופא. הוא טיפל בי קצת בשטח, נמ"ר פינוי נוסף הוציא אותי מחוץ לרצועה, ומשם מסוק של 669 לקח אותי לבילינסון". לאורך כל התהליך הזה שמר רם על ערנות למרות חבלת הראש הקשה והעובדה שלא ישן לאורך שלוש יממות לפני שנפצע.
"סער הגיע אלינו כשהוא פצוע קשה מאוד", מספרת ד"ר עידית תמיר, מנהלת היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית בבילינסון, "חבלת הראש הקשה גרמה לשבר פתוח דחוס, מצב שעקרונית מחייב העברה מיידית לחדר ניתוח, אבל מכיוון שהיה בהכרה ובהדמיות שעבר לא אותר דימום מוחי, החלטנו בשלב ראשון לטפל בו באופן שמרני: לסגור את חסר העור במצח, לתת לאזור להתאושש ולעקוב אחר מצבו באמצעות הדמיות".
ד"ר עידית תמירצילום: דוברות בילינסוןשבוע אחר כך, כשכבר לא נשקפה סכנה לחייו, הוא שוחרר לביתו לשבועיים. "ישנתי בבית של ההורים שלי, ופתאום באמצע הלילה כאב חד בכתף מעיר אותי", מתאר רם, "לקחתי משכך כאבים וכשחזרתי למיטה מצאתי אותה מבולגנת, עם סימנים של שתן וחפצים שבורים על ידה. לא הבנתי מה אני רואה, אבל נבהלתי והערתי את אמא שלי, ויחד זיהינו שיש לי גם סימני נשיכות בלשון".
רם פונה לבית החולים בחשד לפרכוס אפילפטי. "אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית במערכת העצבים המרכזית, שגורמת להפרעה בפעילות החשמלית של המוח, וכתוצאה מכך קיימת פעילות יתר. ביטוי המחלה בפרכוסים ובהתקפים קלים וחולפים עד קשים שגורמים לנפילה, לאיבוד הכרה, ובמקרי קיצון, עלולים להסתיים במוות", מסבירה ד"ר נועה שייקין-נוירולוגית מומחית בטיפול באפילפסיה, מבית החולים אסותא אשדוד. "בחלק מהחולים הרקע הוא גנטי. באחרים גורם המחלה הוא: גידול, אירוע מוחי, זיהום, חבלת ראש. לא כל פרכוס מעיד על הלוקה בו חולה באפילפסיה".
ד"ר נועה שייקיןצילום: דוברות אסותא אשדודד"ר תמיר מספרת כי "הוא נשלח ל-CT ראש, ובפענוח ראינו נוזל שלא ידענו בשלב הזה את מהותו. מקורו יכול היה להיות דם מפורק או נוזל זיהומי שנוצר בגלל הפגיעה הפתוחה בראש. הכנסנו אותו לחדר ניתוח, הוצאנו את שברי העצם, שלחנו למעבדה תרבית מהנוזל, וסגרנו את הראש. הבדיקה העלתה כי אין זיהום, ולכן הוא טופל תרופתית נגד פרכוסים פוטנציאליים, שוחרר לביתו וזומן לניתוח שתיכננו לו באמצעות תוכנת תלת-ממד".
במהלך ההליך לניקוז הנוזל ולהוצאת שברי העצם, מכשיר CT הפיק תמונת תלת-ממדית של המוח שלו. "את תוצאת ההדמיה הזאת שלחנו לחברה שיצרה עבור סער תבנית מדויקת של המקום החסר בעצם, לפי הנתונים האנטומיים שלו", מספרת ד"ר תמיר.
ד"ר עידית תמיר: "עולם התלת-ממד לא רק מקצר את זמן הניתוח ומונע את חשיפת המנותחים לזיהומים, אלא גם מדייק את התוצאה הסופית. עד לפני כמה שנים ייצרו הרופאים במו ידם את השתל. זה נראה כמו עבודה בפלסטלינה, ועל מנת שלא תיווצר תזוזה נאלצנו לחתוך, לשייף ולדקק את השתל"
ב-14 בינואר נכנס רם בפעם השנייה לחדר ניתוח, והפעם הוא יצא ממנו בלי חור במרכז המצח ובלי מוח שחשוף לזיהומים בשל היעדר עצם תומכת. "כשהוא שכוב על גבו ומורדם פתחנו את החתך שנגרם מהחבלה – כלומר מאוזן לאוזן, דרך השיער. דמיינו קשת על הראש, שבצדדיה נעשו החתכים", מסבירה ד"ר תמיר, "אחר כך הפשלנו את עור המצח מהמיקום הווירטואלי של הקשת עד לעיניים, ואת העצם שעשויה מפולימר, אשר מקובעת לפלטת טיטניום למניעת תזוזה, הנחנו במקום העצם הטבעית וכך סיפקנו הגנה למוח וסתמנו את החור שנפער במצח".
לדברי ד"ר תמיר, עולם התלת-ממד לא רק מקצר את זמן הניתוח ומונע את חשיפת המנותחים לזיהומים, אלא גם מדייק את התוצאה הסופית. "עד לפני כמה שנים ייצרו הרופאים במו ידם את השתל", היא מספרת, "זה נראה כמו עבודה בפלסטלינה, ועל מנת שלא תיווצר תזוזה נאלצנו לחתוך, לשייף ולדקק את השתל. זה האריך ביותר מפי שניים את זמן הניתוח".
מהפכת השימוש בתוכנת תלת-ממד ברפואה החלה לתפוס תאוצה במהלך שנת 2017, ועם הזמן מודפסים עוד ועוד איברים על פי דגם אנטומי מדויק של המטופל. סער מקווה שתחליף העצם שיוצר בדרך זו ישפר את החלמתו. "לפגיעה מוחית לוקח זמן להתייצב", הוא אומר, "ולכן מידת הנזק שנגרם לי עדיין לא ידועה. אני עדיין מוגבל, לעולם אהיה מוגדר כנכה, אבל אני מקווה לטוב".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.04.24
