מאות תלונות על פגיעות מיניות בבתי החולים לבריאות הנפש בהם מאושפזים גברים ונשים הצטברו במשך שנתיים, כך עולה מנתוני דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שחובר לבקשתה של ח"כ פנינה תמנו (המחנה הממלכתי).
הדוח מצביע על היעדר מדיניות בכל הנוגע לאשפוז בהפרדה של נשים וגברים מצד משרד הבריאות, היעדר נוהל המחייב את בתי החולים ככלל להציע גם אופציות של אשפוז בהפרדה עבור המעוניינות והמעוניינים, וגם היעדר מדיניות בכל הנוגע לאשפוז טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות.
האם הפתרון נעוץ באשפוז ביתי? צפו:
על פי נתוני משרד הבריאות שהוצגו בדוח, רוב מיטות האשפוז בתקן (56 אחוז) הן במחלקות מעורבות, 43 אחוז מהמיטות הן במחלקות המיועדות בלעדית לגברים ורק 10 אחוז מהמיטות מיועדות בלעדית לנשים - ונשים "מתחרות" הרבה יותר על כל מיטת אשפוז ייעודית לנשים לעומת גברים. בבתי החולים שלוותה, גהה ושער מנשה אין בכלל מיטות שייעודיות לנשים בלבד. גם ברוב בתי החולים בצפון כמעט ואין מיטות במחלקות לנשים בלבד והן נאלצות להתאשפז לצד גברים באותה מחלקה, זאת לעומת בתי החולים באזור המרכז בהם 13 אחוז ממיטות האשפוז מיועדות לנשים בלבד.
אחד הנתונים המטרידים ביותר בדוח הוא כמות התלונות שהוגשו מצד מאושפזים, כאמור, בדבר פגיעות מיניות. בין השנים 2020 ל-2022 הוגשו לא פחות מ-885 תלונות על פגיעות מיניות במחלקות – רובן המכריע מצד מטופלים אחרים. מדובר על קרוב ל-300 תלונות בממוצע בשנה. מספר התלונות הגבוה ביותר נרשם בבית החולים הגדול בישראל, שער מנשה.
יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית: "מדובר על תופעה נפוצה מאוד, היא מתועדת והיו גם הריונות. אנחנו יודעות שהיום אין הפרדה בין נשים וגברים ואין הפרדה בין מי שאושפז בצו בית משפט - אנשים אלימים ביותר - לבין נשים שיש להן עבר של פגיעה מינית, לעיתים קרובות עבר של פגיעה מינית בילדות. זו קומבינציה מחרידה"
מבין כלל התלונות, 540 תלונות הוגשו על תקיפה או הטרדה מינית, 233 תלונות הוגשו על מעשה מגונה ולא פחות מ-111 תלונות הוגשו על אונס ויחסי מין שאינם בהסכמה. יש לציין כי תשע מהתלונות הוגשו על איש צוות – ולא על מאושפז אחר.
"משרד הבריאות מדווח על מאות פניות ותלונות על פגיעות מיניות בבתי חולים לבריאות הנפש", אמרה ח"כ תמנו, "זה כשלעצמו היה צריך לגרום למערכת הבריאות לניעור ופעולה מיידית שתוביל לנוהל ברור המחייב את כלל מוסדות בריאות הנפש להקים מחלקות נפרדות תוך קידום מוגנות מינית למאושפזות ומאושפזים. מתמודדות נפש רבות מגיעות לאשפוז על רקע פגיעה מינית ודווקא בשעה קשה זו, אי-אפשר לחשוף אותן למצוקה רגשית או חלילה פגיעה נוספת, במקום טיפול מוגן. המצב עם בני ובנות הנוער אף חמור יותר, הציפייה שילדות או נשים ילכו למקלחות משותפות כשאין להן פרטיות בחדרים היא אבסורדית".
יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית: "מדובר על תופעה נפוצה מאוד, היא מתועדת והיו גם הריונות. אנחנו יודעות שהיום אין הפרדה בין נשים וגברים ואין הפרדה בין מי שאושפז בצו בית משפט - אנשים אלימים ביותר שחשודים בפשע עם עבר של עבירות אלימות קשות מאוד ושליטה בדחפים - לבין נשים שיש להן עבר של פגיעה מינית, לעיתים קרובות עבר של פגיעה מינית בילדות. זו קומבינציה מחרידה. הן לא יכולות להגן על עצמן ואין מספיק צוות כדי להגן עליהן. לא כל המקומות במחלקה מפוקחים, אין מצלמות ואין מספיק כוח עזר".
לדבריה, "משרד הבריאות לא קבע עד עכשיו נהלים לאשפוז בהפרדה כי זה עולה כסף. להוסיף אנשי צוות עולה כסף, לפקח שאף אחד לא ישכב על מטופלת אחרת עולה כסף, וזו הסיבה להיעדר המדיניות. הגשנו בג"ץ בנושא ומשרד הבריאות לא ידע לומר לנו איזה סוג פעילות או השקעה הוא מתכוון לנקוט כדי להפחית את כמות הפגיעות המיניות במחלקות הפסיכיאטריות, ואכן לא נעשה דבר".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.04.24