משנת 1997 עד שנת 2022 הוכפלה כמות המאובחנים עם סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) בגילי 0 עד 17. כך עולה מנתונים חדשים של משרד הבריאות שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות". יש לציין כי בניגוד לסוכרת מסוג 2, סוכרת מסוג 1 אינה קשורה באופן ודאי להשמנה או להרגלי אכילה. המחלה נובעת מכשל של הגוף לייצר אינסולין ומשפיעה בהתאם על רמות הסוכר בגוף ועל איזונן.
ב-2022 אמנם נרשמה ירידה נקודתית באבחון המחלה, אך ככלל, שיעור האבחון זינק בשנים אלה. 443 נערים ונערות, שהם 14.1 מקרים לכל מאה אלף בני אדם, אובחנו ב-2022. לשם השוואה, בשנת 1997 עמד הנתון על 7.9 מקרים לכל מאה אלף בני אדם. המחלה זוהתה בעיקר בגילים 10 עד 14, כאשר בשנת 2022 הגיל הממוצע עמד על 10.1 ושיעור ההיארעות הגבוה ביותר היה באזור חיפה.
בזמן טיול משפחתי בגרמניה, לפני כשנתיים, החלה ליאן בלבוס לחוש ברע. היא הייתה אז בת שמונה, ואמה, קארין, חשבה שמדובר במשהו חריג. "בבית החולים אמרו לנו שאני היסטרית ושאחזור הביתה. לא הייתי רגועה, אז נסענו ברכבת לברלין כדי לתפוס את הטיסה לארץ. ברכבת היא כבר הייתה על סף איבוד הכרה, וכשהגענו לברלין היא פונתה מיד לטיפול נמרץ לילדים ואובחנה עם סוכרת מסוג 1", מספרת קארין.
"האבחון הוא שלב מאוד קריטי כשמדובר בסוכרת", היא מוסיפה, "לצערי חווינו אבחנה די קלאסית ובצורה מאוד קשה. ליאן אובחנה עם 'חמצת' מטאבולית, שזה מצב של רמות מאוד גבוהות של סוכר בגוף. כשזה מחמיר זה מתבטא בכאבי בטן, הקאות, בחילות, נשימות מאוד כבדות וחוסר אוויר".
3 צפייה בגלריה
"התעסקות בלתי פוסקת שיוצרת שחיקה". קארין בלבוס ובתה ליאן חולת סוכרת
(צילום: שאול גולן)
גם לאחר האבחון, הסוכרת מחייבת להיות כל הזמן עם היד על הדופק. "כדי לשמור על איזון צריך להיות על הדברים כל הזמן, לקרוא ולהבין מה קורה", מסבירה קארין, "רוב הילדים היום מחוברים לחיישן שמנתר באופן קבוע את רמות הסוכר, ולמשאבה שמזריקה באופן אוטומטי את האינסולין לגוף. בכל חמש דקות יש ניטור של הסוכר, והחיישן משדר למשאבה כל הזמן את רמות הסוכר.
"אבל עדיין, בכל דבר שסוכרתי מכניס לפה שלו הוא צריך לדעת את כמות הפחמימות ולהזין אותה. זו התעסקות לאורך כל היום, שיוצרת שחיקה גבוהה אצל הסוכרתי ואצל ההורה המטפל. כמה שהטכנולוגיה מדהימה ומזל שיש אותה, זה לא פותר מההתעסקות הבלתי פוסקת, כולל בלילה כשיש נפילות סוכר".
סוכרת מסוג 1: איך מאבחנים ואיך מטפלים?
מומחים בתחום הסוכרת מכירים היטב את המגמה. "הנתונים לא מפתיעים והם חלק ממגמה עולמית", אומר ד"ר שי פוקס, רופא בכיר לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית החולים לילדים ספרא במרכז הרפואי שיבא. "יש עלייה מתמדת בהיארעות של סוכרת סוג 1, שזו מחלה אוטואימונית במהותה אשר במסגרתה מערכת החיסון תוקפת בתהליך הדרגתי תאים בשם תאי בטא בלבלב שמייצרים אינסולין. בסופו של דבר, החשיפה לסוכרת היא לאחר תהליך שחיקה הדרגתי, כשנותרו פחות מכ-20 אחוזי רזרבה של תאי בטא בלבלב.
"באשר לסיבות לעלייה באבחון, זו שאלה שעולם המדע עוסק בה מאחר ומדובר על עלייה באמת הדרגתית וקונסיסטנטית. ישנן השערות, כמו תגובה מאוחרת של מערכת החיסון לזיהומים ויראליים מאחר והמחשבה היא שההדבקה מתניעה תהליך שעל פני שנים מגדיל את הסיכוי לסוג המחלה הזה. חשוב לציין שהטיפול במחלה משתפר דרמטית ויש ירידה בתמותה ממנה, והיא גם עקבית. אמנם אף אחד לא מחלים מסוכרת מסוג 1, אבל הסיכוי למות דועך לאורך השנים. הטיפול הרבה יותר מוצלח היום, ולכן השכיחות בעלייה עוד יותר משמעותית".
לשים לב לתסמינים
לדבריה של פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, "בישראל, בדומה ליתר המדינות בהן קיים רישום לאומי לסוכרת, חלה לאורך השנים מגמת עלייה בסוכרת מכלל הסוגים. יש לציין כי בשנים שלפני 2022, בהן חלה מגפת הקורונה, הייתה עלייה במספר המקרים. ייתכן שהדבר נובע מהמגפה, שכן נמצא כי נגיף הקורונה עלול לפגוע בלבלב וכתוצאה מכך להעלות את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 1. מומלץ לפנות לרופא המטפל במידה ומופיעים אצל הילד תסמינים כגון צימאון מוגבר, מתן שתן רב, עייפות רבה, וירידה במשקל יחד עם עלייה בתיאבון, בייחוד אם יש במשפחה אנשים שמאובחנים עם סוכרת מסוג 1 ובדגש על בני משפחה מדרגה ראשונה".
גם פרופ' רם וייס, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים רמב"ם, טוען כי אין הסבר לעלייה באבחון – אך מדגיש את החשיבות של תשומת הלב לתסמינים ולאבחון מוקדם. בנוסף, הוא מסביר כי הכינוי של המחלה, "סוכרת נעורים", אינו עולה בקנה אחד עם גילי המאובחנים: "חשוב לדעת שבכל מקרה חצי מהמאובחנים הם מעל לגיל 18, ואנחנו רואים עלייה באבחון גם בקרב ילדים קטנים יותר. ישנן טענות לגבי גורמים סביבתיים אך אין לנו הסבר טוב ומהימן. הגנטיקה של המחלה לא ידועה, אך בקרב משפות עם חולים הסיכוי מעט מוגבר יותר".
הוא מוסיף כי, "בקרב כלל הרופאים המטפלים צריכה להיות מודעות לתסמינים של השתנה מרובה, ירידה במשקל, עייפות ושתייה מרובה. אבחון מוקדם הוא חשוב משתי סיבות: כאשר החולה מאבד לחלוטין את היכולת לייצר אינסולין נוצרת חמצת, שהיא מצב מסכן חיים. בנוסף, ישנה תרופה שלא מונעת את המחלה אך יכולה לדחות את הופעתה בעקבות הופעה של נוגדנים למחלה".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.05.24
