כמעט שנה הוא כבר גר כאן, במיטה בבית החולים סורוקה. באנלוט צ'איסונגקראם (41), פועל תאילנדי מעוטף עזה, כרות ידיים וכרות רגליים, יושב על כיסא גלגלים חשמלי שתרם לו חייל שנפצע. בלי הכיסא היקר שנתרם, הוא לא יכול לצאת מהמיטה. בלי הוויי-פיי של בית החולים, הוא לא יכול להתקשר למשפחתו בבית בתאילנד. הכסף נגמר, כולל פיצויי פיטורים שקיבל. מדי פעם ישראלים שרואים את מצבו, תורמים במטרה לעזור.
באנלוט נפגע בזמן עבודה בחממת פרחים סמוכה למושב ישע בעוטף עזה. המעסיק מילא דוח פציעת עבודה, אולם ביטוח לאומי מסרב להכיר בו. ללא הכרה של הביטוח הלאומי, אין שיקום ואין פרוטזות. רגליו וידיו הקטועות עדיין לא החלימו, ומדממות מדי פעם.
2 צפייה בגלריה
ביטוח לאומי מסרב להכיר בו כנפגע עבודה. באנלוט צ'איסונגקראם שגפיו נקטעו בגלל קרצייה
(צילום: רן עזר)
עו"ד גיל קריספין המייצג את באנלוט, נאלץ להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בבאר שבע נגד ביטוח לאומי. הדיון נקבע לעוד כ-10 חודשים. חברת הביטוח איילון, המבטחת את באנלוט בביטוח רפואי לעובדים זרים בישראל, לוחצת להטיס אותו באופן מיידי חזרה לתאילנד, אלא שמשפחתו מתגוררת בתאילנד בכפר סמוך לגבול לאוס, בבית עץ שאינו מותאם למצבו הרפואי הקשה.
הכל החל מעקיצת קרצייה בזמן העבודה בחממת הפרחים. במרפאה סמוכה איבחנו שפעת ולא הגישו טיפול רפואי מתאים. ידיו ורגליו השחירו, והרופאים נאלצו לקטוע אותן כדי להציל את חייו.
מאז חודש יולי 2023 באנלוט חי במיטת בית חולים. אין לו לאן ללכת. התקשורת עם הצוות קשה, כיוון שבאנלוט מדבר רק תאילנדית. פה ושם מילה בעברית שלמד באשפוז וחיוך כובש. בשיחות הווידאו בטלפון הנייד, באנלוט מתעדכן על המצב הקשה שאליו מידרדרת משפחתו בתאילנד ללא מקור פרנסה. ילדיו בני 8 ו-17, אשתו סובלת מבעיות רפואיות, ואביו ואמו קשישים. באנלוט היה המפרנס היחיד של משפחתו.
למרות זאת הוא מחייך, גם בזמן שהוא מצליח איכשהו לזחול מהמיטה לכיסא הגלגלים. הוא ממשיך לחייך כשקונים קולה וחטיף במכונות האוטומטיות של בית החולים, וצריך להאכיל ולהשקות אותו כי הוא לא יכול לבד. רק כשנשאל על החיים שלו, הוא נהיה לרגע עצוב מאוד.
איך עובר עליך היום?
"קשה. בעיקר בלילה. לא יכול להירדם מרוב דאגה. בוכה בשקט בלי דמעות. שואל את עצמי מה עשיתי שקיבלתי קארמה רעה כל כך. עשיתי הכל לפי החוק. עבדתי קשה 12 שעות ביום בפרחים בחממה. הייתי בסדר. למה לא עוזרים לי? כמה זמן עוד אגור בבית חולים? בלי רגליים אני יכול לזחול, אבל מה אעשה בלי ידיים? איך אפרנס את המשפחה שלי?"
שירית שי, עובדת משרד העבודה התאילנדי בשגרירות תאילנד בישראל, מבקרת את באנלוט באופן קבוע בזמנה החופשי. מגיעה בשבתות ולוקחת אותו לטיולים מחוץ לבית חולים, הכל כדי שלא יאבד תקווה. את יום ההולדת של באנלוט חגגו יחד בחיק משפחתה של שירית, בהבטחה שלעולם לא יינטש.
מה החלום שלך?
"לפני שהגעתי לישראל עבדתי בנהיגה על משאיות של תוצרת חקלאית. החלום שלי, לקבל פרוטזות לידיים, לחזור לתאילנד ולהיות נהג. לפרנס את המשפחה שלי, גם אם אני לא יכול יותר ללכת".
תגובת ביטוח לאומי כי ניסו "להפוך כל אבן", אך לא הצליחו למצוא קשר בין מקום העבודה למקרה הקשה והכואב של באנלוט, וכי לצערם אין עדות הקושרת את הפגיעה בבאנלוט לעבודתו. בדיקת תיק התביעה מעלה כי המעסיק מילא דיווח על פגיעה בעבודה לביטוח לאומי, וכן שלח מכתב לבקשת ביטוח לאומי שבו פירט את נסיבות המקרה, וכן כי באופן כללי יש קרציות בשטחים החקלאים, ומדי פעם פועל מוצא קרצייה. עובדה הידועה גם לרשויות רפואיות בישראל. בנוסף נמסרו עדויות על עקיצת הקרצייה במהלך העבודה.
- לתרומות לבאנלוט באמצעות "הברית הישראלית" - לחצו כאן
פורסם לראשונה: 00:00, 07.06.24
