לאורך שנים עיכב משרד הבריאות את פרסום שיעורי החיסונים שניתנים לילדים בשגרה. כעת, לאחר עתירה של התנועה לחופש המידע הגיעו הנתונים לראשונה לידי "ידיעות אחרונות" ו-ynet. "העובדה שבשנת 2024, בפיגור של שש שנים, המידע סוף-סוף מתחיל להיות מתוכלל בין הקופות למשרד הבריאות - זו בשורה גדולה לציבור", מדגישה רחלי אדרי-חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע.
הנתונים מציינים את שיעורי ההתחסנות בכלל חיסוני השגרה של משרד הבריאות בכל היישובים שבהם מתגוררים יותר מ–2,000 תושבים. מהנתונים עולה כי שיעורי ההתחסנות הגבוהים ביותר נרשמו ביישובים הערביים והדרוזיים. לעומתם, עולה תמונה מטרידה של שיעורי התחסנות נמוכים במיוחד בירושלים וביישובים חרדיים, במנת חיסון אחת לפחות של החיסון המשולב נגד טטנוס (פלצת), דיפתריה (אסכרה) ושעלת, וזאת ברקע התפרצות השעלת בחודשים האחרונים.
על פי דוח מערך המודיעין של משרד הבריאות מחודש אפריל האחרון, "החל מינואר 2023 ניכרת עלייה בתחלואת שעלת בישראל, כאשר שיא התחלואה עד כה דווח בינואר 2024 עם 272 מקרים מאומתים חדשים". עוד צוין כי "ניתן לראות כי תחילתו של הגל, וכמות רבה של חולים, התרחש במחוז ירושלים". ואולם, יש לציין כי בהמשך נכתב כי ההתפרצות התפשטה גם ליישובי מרכז הארץ.
מהנתונים עולה כי שיעורי ההתחסנות הנמוכים ביותר נגד שעלת, כחלק מהחיסון המחומש שניתן במנה ראשונה לילדים בגיל חודשיים ומכיל גם תרכובות נגד דיפתריה, טטנוס, פוליו והמופילוס אינפלואנזה B, נמצאו באופן כמעט בלעדי בירושלים וביישובים עם צביון דתי או חרדי לצד יישובים מעבר לקו הירוק.
שיעורי ההתחסנות הנמוכים ביותר נגד ארבע מחלות ובהן חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, נרשמו ביישובים עם ייצוג גבוה לאוכלוסייה החרדית ובהם ירושלים, שילה, צפת, יבנאל, בית שמש, צפת, תפרח ויד בנימין. מגמות דומות נרשמו גם בכל הנוגע לחיסונים נגד נגיף הרוטה שעשוי לגרום לדלקת חריפה בקיבה ובמעיים
תמונה דומה עולה גם בנוגע לחיסון המרובע, שניתן בגיל שנה ובהמשך לתלמידי כיתה א' נגד ארבע מחלות ובהן חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. על פי הנתונים, שיעורי ההתחסנות הנמוכים ביותר של המנה הראשונה נרשמו גם כן ביישובים עם ייצוג גבוה לאוכלוסייה החרדית ובהם ירושלים, שילה, צפת, יבנאל, בית שמש, צפת, תפרח ויד בנימין.
מגמות דומות נרשמו גם בכל הנוגע לחיסונים נגד נגיף הרוטה שעשוי לגרום לדלקת חריפה בקיבה ובמעיים, ובחיסון נגד חיידק ה–פנאומוקוקוס שעשוי לגרום למחלות זיהומיות בקרב ילדים ול–60 אחוז מהתחלואה בדלקת קרום המוח החיידקית, שעשויה להיות קטלנית בקרב ילדים.
בעמותת "מדעת" שמקדמת מידע מהימן בכל הנוגע לחיסונים, התייחסו לנתונים: "ביותר ממחצית היישובים בישראל יש אחוזי התחסנות נמוכים, ברמה שמעמידה את האוכלוסייה בסכנה מפני מחלות מידבקות מאוד כגון חצבת ושעלת", אומרת ד"ר מורן פרידמן, המנהלת המקצועית של עמותת מדעת.
"אחוזי ההתחסנות האלו מסבירים את ההתפרצויות שאנחנו רואים היום בישראל. המגמה של ירידה בהיקפי התחסנות שראינו בשנים קודמות לא נבלמה ואחוזי ההתחסנות ממשיכים לרדת ביישובים רבים. למרות זאת, עד כה משרד הבריאות נמנע מהנגשת המידע, מה שמגביל רשויות מקומיות וארגונים אזרחיים ביכולתם להתמודד עם אתגרי בריאות הציבור. על המשרד להקפיד לפרסם את המידע הזה בקביעות ובשקיפות".
רחלי אדרי - חולתאצילום: איליה מלינקובבדומה לעמדת מדעת, גם בתנועה לחופש המידע מודים: השגת המידע הייתה כרוכה במאמץ רב, ורק לאחר שימוש בכלים משפטיים שלמעשה חייבו את המשרד להעביר את הנתונים – הדבר קרה לבסוף. לדבריה של רחלי אדרי–חולתא, "הנתונים שמתפרסמים על שיעור ההתחסנות ברמת יישוב הם עניין שלציבור בכללותו יש בו עניין רב בשגרה, ודאי בחירום, ועל כן הגיעה העת שקופות החולים יחד עם משרד הבריאות יפרסמו "דש בורד" נגיש ברמת יישוב, לרבות יישובים קטנים, ופילוח מגדרי.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.06.24
