במשך קרוב למחצית הימים בחודש יוני לא פעל אף מצנתר מוח באזור הדרום. כמו כן, בחודש שעבר לא היו מצנתרים בכל בתי החולים גם בצפון ובמשך כמה ימים רצופים כלל לא היה מצנתר בנהריה. כך עולה מלוח הכוננויות של מצנתרי המוח של משרד הבריאות שהגיע לידי ynet ו"ידיעות אחרונות".
בישראל עבדו בפועל במהלך יוני 20 מצנתרי מוח בלבד, שעובדים באופן פעיל בבתי החולים הציבוריים, הממשלתיים או כאלו שבבעלות קופת החולים כללית. אלא שהם לא מתחלקים באופן שווה בין בתי החולים. לשם השוואה, בעוד שבבילינסון עבדו ארבעה מצנתרי מוח בחודש הנוכחי, בברזילי באשקלון, עבד רופא אחד בלבד שאמור לתת שירות וטיפול רפואי מציל חיים לכלל תושבי האזור.
בישראל כ-18 אלף מקרים של שבץ מוחי בשנה והגיל הממוצע של הלוקים בו הוא 71. בדוח השבץ הארצי של משרד הבריאות משנת 2020 נכתב כי "יש להמשיך לפעול להקמת יחידות שבץ ייעודיות ולהכשרת כוח אדם מיומן לטיפול במקרי שבץ. ארגון השבץ האירופי הגדיר כיעד לשנת 2030 אשפוז של כ-90 אחוזים מחולי השבץ ביחידות שבץ ייעודיות. ישראל רחוקה מיעד זה".
למחסור החריף במצנתרי מוח יש השפעה קריטית על חייהם ועל איכות חייהם של מטופלים. נאווה סולומון אהבה לטייל, לשחות ולעזור לנכד שלה ללמוד לבגרויות - כל זה השתנה יום בהיר אחד, כשהייתה מאושפזת בטיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם בחיפה בעקבות אירוע לבבי. "בערב היא קיבלה אירוע מוחי בעודה מאושפזת בבית החולים. לאחר שקיבלה את הזריקה נאמר לה שאין מצנתר מוח כי הוא בחופש ואין לו מחליף", סיפרה ד"ר הילה שכטר, בתה של נאווה.
"המצנתר המוחי הכי קרוב נמצא בנהריה. האירוע המוחי היה בשעה עשר והיא הגיעה כעבור שעתיים לנהריה. כשהגיעה לבית החולים מצנתר המוח שהיה שם אמר שכבר אין לו מה לעשות ושזה מאוחר מדי. החסימה הייתה כבר גדולה ונמשכה יותר מדי זמן". כיום לנאווה יש שיתוק בצד ימין ושיקום בפניה, בתהליך שהיא עוברת מאז ספטמבר.
"זו אמא שלי ואני אוהבת אותה, אבל זה לא כמו שהיה". תיארה הבת. "מבחינתי זו טרגדיה מאוד גדולה. יש פה תסכול, כעס וכל קשת הרגשות השליליים שאפשר לחשוב עליהם. זה לא מגיע לאף אחד ובטח לא לאמא שלי. זו רשלנות".
יש לציין כי הגעה בזמן קצר לצנתור מוח לאחר שבץ מוחי (טיפולי) היא הגורם המכריע ביותר לא רק בהצלת חייו של המטופל, אלא גם במורכבות הליך השיקום שלו. "שוב הוכח כי תושבי הדרום והפריפריה מופלים לרעה", חרץ שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל. "העובדה כי לא היו מצנתרי מוח באזור הדרום במשך זמן כה רב היא בבחינת אות קלון למערכת הבריאות".
2 צפייה בגלריה
ד"ר הילה שכטר: "כשאמא הגיעה לבית החולים מצנתר המוח אמר שכבר אין לו מה לעשות"
(צילום: שרון צור)
ממשרד הבריאות נמסר כי "במהלך כל חודש יוני הייתה זמינות מצנתרים מלאה, למעט 3 ימים. המשרד מודע למחסור ברופאים ועל כן, בשנה האחרונה אושרו ארבע מלגות לרופאים שיבצעו התמחות זו במטרה להגדיל את היצע הרופאים, מתוכם אחד כבר החל לעבוד".
מהחברה הישראלית לשבץ מוחי נמסר: "על אף העלייה במספר מנתחי המוח ומומחי שבץ מוח בשנים האחרונות, המספר הנוכחי אינו מספק כדי להבטיח נוכחות מצנתר מוחי בכל בתי החולים 24/7".
פנינה רוזנצווייגפנינה רוזנצוייג, מנכ"לית עמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי: "אני קוראת למשרד הבריאות לאמץ בדחיפות את נייר העמדה של החברה הישראלית לשבץ מוחי, ולשפר את תשתיות הצנתור המוחי בישראל. אימוץ הנהלים יציל חיים, ימזער את נזקי הנכות הקשים, יפחית סבל למטופלים ולבני משפחותיהם, ויקטין את העומס הכלכלי על התקציב הציבורי. זאת במיוחד לאור העלייה הצפויה בהזדקנות האוכלוסייה בישראל, שצפויה להביא עליה משמעותית במספר מקרי השבץ מוחי".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.07.24
