מחקר ישראלי מצא כי הסיכון ללקות בדיכאון ובחרדה אחרי לידה מוכפל בקרב יולדות בימי מלחמה. המחקר, שנערך במרכז סבן בסורוקה, בחן את הקשר שבין חשיפת היולדת למצב טרור ומלחמה לבין השלכות הסיטואציה על המצב המנטאלי שלה לאחר הלידה, לרבות דיכאון, חרדה והקשר של האם עם היילוד.
המחקר כלל מעל 500 נשים לאחר לידה בימי שגרה ובחירום. 230 רואיינו בתחילת תקופת המלחמה, באוקטובר עד נובמבר 2023. קבוצת הביקורת מנתה 272 נשים שילדו בסורוקה בתקופה הקודמת למלחמה, במהלך מארס עד מאי 2020. זו הייתה הפעם האחרונה שהיו להם נתונים בנושא מימי שגרה.
1 צפייה בגלריה
יולדת בלידה
יולדת בלידה
26.6 אחוז מהנשים הגיעו לסף שעונה על דיכאון אחרי לידה, לעומת 12.4 אחוז לפני המלחמה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"כשהתחילה המלחמה הייתה לנו תחושת בטן שהיולדות שלנו במצוקה", תיאר פרופ' אייל שיינר, מנהל החטיבה למיילדות וגינקולוגיה במרכז. "היו לנו כבר שאלונים מתוקפים, בין היתר שאלון אדינבורו שכל אישה עוברת בטיפת חלב, שנועד לאתר דיכאון אחרי לידה, וניתן לכל יולדת. החלטנו להקדים את השאלון ולתת אותו כבר במשכב הלידה, כך שאם יש צורך נוכל להתערב ולסייע ליולדת". כמו כן, ניתן שאלון שבדק את רמת החרדה ואף שאלון שלישי, שבחן את הקשר בין האם לתינוק.
הממצאים שעלו מהמחקר איששו את תחושת הבטן של פרופ' שיינר. 26.6 אחוז מהנשים הגיעו לסף שעונה על דיכאון אחרי לידה בשאלון אדינבורו. זאת לעומת 12.4 אחוז לפני המלחמה. מגמה דומה נמצאה ביחס לחרדה - 34.3 אחוז מהנשים דיווחו על תחושת חרדה בימי מלחמה, בהשוואה ל-17 אחוז בקבוצת הביקורת. אולם, בניגוד להשערה, נמצא כי המלחמה לא הפריעה בצורה ממשית לחיבור בין האם לעובר, לפי סקר שבדק פרמטרים של דחייה, כעס והזנחה.
אינפו אינפוגרפיקה אינפוגרם סיכון סיכונים קרב יולדות יולדת דיכאון חרדה מחלה מחלות נפשיות לידה לידות חירום שגרה מלחמה לחימה חרבות ברזל
"זה שיש סקר דיכאון שישה שבועות לאחר לידה זה טוב, אבל כנראה שבתקופת מלחמה זה לא טוב מספיק", אמר פרופ' שיינר. "בזכות המחקר עירבנו עובדות סוציאליות ויותר יולדות נהנו מתמיכה לאחר הלידה. אם לא היינו עורכים את השאלון המוקדם, לא היינו מגיעים אליהן, יכולנו לפספס אותן".
המחקר המדובר זכה בפרס ראשון בכינוס השנתי של האיגוד הארצי ליילוד וגינקולוגיה, שהתקיים לאחרונה. הוא אף התקבל להצגה בכנס המרכזי לרפואת האם והעובר של SMFM ברומא. הפרס ניתן לצוות החוקרים שכלל, בין היתר, את ד"ר הדר קלפר, פרופ' גלי פריאנטה ופרופ' אייל שיינר.
"תחלואה מנטאלית בתקופת משכב הלידה המוקדמת ידועה כבעלת השלכות משמעותיות על היילוד, האם והמשפחה כולה, כמו גם כקשורה בהשלכות כלכליות וסוציאליות באוכלוסייה כולה", הסבירה ד"ר קלפר. פרופ' שיינר אף הוסיף כי "מצבי סטרס כתוצאה מחשיפה לטרור ומלחמה קשורים בהשלכות ישירות על המצב המנטאלי של הפרט, ועלולים להוביל להשלכות פסיכיאטריות ארוכות טווח".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.07.24