ליאורה ארגמני, אמה של נועה ארגמני שנחטפה ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה ושוחררה במבצע צבאי ב-8 ביוני – הלכה לעולמה ביום שלישי בתום מאבק במחלת הסרטן. סיפורן של האם שהתמודדה עם מחלה סופנית ובתה שנחטפה – הפך לאחד הסמלים של 7 באוקטובר. כעת, מספרים לראשונה בשיחה עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet, הרופאים שטיפלו בליאורה על הקשר המיוחד בין האם לבתה, על הטיפול של נועה באמא ועל המפגש המחודש שלהן.
מטרת-העל של ליאורה הייתה לראות את בתה בחיים, מספרים שני רופאים בכירים שטיפלו באם, ומודים כי מעולם לא נתקלו בסיטואציה קשה ומורכבת כמו זו. בנוסף הם אומרים: התקווה לראות את נועה החזיקה את אמה ליאורה בחיים. צפו בדבריה של נועה בהלוויתה של אמה:
נועה ארגמני מספידה את אימא ליאורה ז"ל
(צילום: הרצל יוסף)
"אני מכיר את המשפחה מאז שהם הגיעו לכאן", מספר ד"ר פליקס בוקשטיין, מנהל השירות הנוירו-אונקולוגי באיכילוב, שליווה מקרוב את הטיפול באמה של נועה. "ליאורה הייתה אצלנו בטיפול מסתיו 2022 והיא תמיד באה לביקורים עם נועה. זו משפחה מאוד סימפטית ונחמדה, וליאורה עברה טיפולים רבים. התרשמתי שזו משפחה מדהימה. ממש לקראת 7 באוקטובר חלה החמרה ובפעם האחרונה שליאורה ביקרה אצלנו יחד עם נועה זה היה יומיים או שלושה לפני האסון. נועה הייתה מעורבת. היא תמיד שאלה שאלות ורצתה לדעת מה המשמעות של טיפול כזה או אחר".
פרופ' עידו וולף: "הצלחות באונקולוגיה לא נמדדות רק ביכולת להציל או להאריך חיים. לפעמים הן נמדדות גם בפרמטרים אחרים, וזו דוגמה לכך שההצלחה כאן היא הצלחה אחרת לחלוטין. כשדיברנו בינינו בצוות אפשר היה לראות את השמחה והאור בעיניים על שהצלחנו לגרום לדבר כזה לקרות"
במקביל להחמרה במצבה של ליאורה, כאמור, נחטפה בתה. "זו תחושה קשה של דאגה. ליאורה כבר הייתה מאוד חולה, ולמרות המחלה כמובן אפשר היה להרגיש את הדאגה הקשה שלה לבתה. ייתכן שהסיטואציה החמירה את המחלה שלה. שאלתי את ליאורה והתעניינתי מה המשפחה יודעת, וכל הזמן דיברו על התקווה שהן ייפגשו שוב".
בטרם חזרת נועה מהשבי – התקשורת עם אמה הפכה לקשה יותר. "גם השיחות עם ליאורה בתקופה הזו ובחודשים האחרונים נעשו יותר ויותר קצרות, אבל היה אפשר לראות שזו מטרת-העל: להגיע למצב שבו היא תראה את הבת שלה".
ד"ר פליקס בוקשטיין: "לפני חזרתה של נועה מצבה של ליאורה כבר החמיר, אבל היא בהחלט התעניינה ושאלה. היה אפשר להבין שזה מה שמחזיק אותה בחיים. לצערי כשנועה חזרה המצב של ליאורה כבר היה לא טוב אך נועה בהחלט הייתה מעורבת"
פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב, היה גם כן מעורב בטיפול בליאורה. "הסיפור הזה נגע בכל אחד ואחת מאיתנו", הוא מספר. "הוא נגע עמוק בלב של כולנו. הייתה התרגשות אדירה כשזה קרה. באונקולוגיה לא תמיד הסיפורים נגמרים טוב. כאן היה משהו משמח".
ד"ר בוקשטיין מספר כי "לפני חזרתה של נועה מצבה של ליאורה כבר החמיר, אבל היא בהחלט התעניינה ושאלה. היה אפשר להבין שזה מה שמחזיק אותה בחיים. לצערי כשנועה חזרה המצב של ליאורה כבר היה לא טוב אך נועה בהחלט הייתה מעורבת. היא ביקרה כל יום אצל אמה והייתה הרבה שעות ליד מיטתה. לצערי זה לא לקח הרבה זמן מאז שהיא חזרה עד שליאורה הלכה לעולמה".
עם חזרתה של נועה, החלו להיערך בבית החולים לקראת המפגש עם האם. "התפקיד שלנו היה לוודא שהוא ייערך בצורה הכי נכונה שאפשר", אומר וולף. "לכולם היה ברור שמפגש כזה הוא לא שגרתי. כל אחד יודע מאיפה נועה חזרה ולאן היא הגיעה. אני שמח שהמפגש בסופו של דבר היה מאוד מוצלח. הצלחנו לתת לה את התמיכה הנכונה. הצלחות באונקולוגיה לא נמדדות רק ביכולת להציל או להאריך חיים. לפעמים הן נמדדות גם בפרמטרים אחרים, וזו דוגמה לכך שההצלחה כאן היא הצלחה אחרת לחלוטין. כשדיברנו בינינו בצוות אפשר היה לראות את השמחה והאור בעיניים על שהצלחנו לגרום לדבר כזה לקרות".
וולף, מבכירי האונקולוגים בישראל, מסכם: "זה אחד הרגעים הכי מרגשים שאני זוכר מאז שאני רופא. זה היה אירוע מרגש עד דמעות".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.07.24
