"ישנתי קצת לפני הזריחה, ואז קמתי לרקוד. פתאום התחיל הבלגן. בומים, צעקות, אנשים איבדו שליטה. ירו עלינו מחבלים. רצתי בשדות כמעט חמש שעות תחת אש. איבדתי גם חבר באותו הבוקר. יש דברים שהמוח שלי לא זוכר, אבל הגוף לא שוכח", מספרת דורית טאו (46), ניצולה ממסיבת נובה.
את הרישיון לקנאביס רפואי היא קיבלה לפני שנתיים בשל מחלת הפיברומיאלגיה. "לא יכולתי לאכול או לישון אחרי 7 באוקטובר. הסיוטים והחרדות הפכו לבלתי נסבלים. כיום, בזכות הקנאביס, בשילוב עם טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ומעגלי תמיכה של נובה, אני מצליחה לישון, התיאבון עלה, וכשאני צריכה להיות בפוקוס אני יודעת אילו זנים לצרוך".
לירן (שם בדוי), לוחמת במילואים בת 34, קיבלה רישיון לקנאביס רפואי בנובמבר 2023, אבל הטראומה שלה התחילה עוד ב-2012, כשהייתה בזירת פיגוע בזמן שירותה הצבאי. "כדי לפנות את הציר למסוקים הייתי צריכה לפנות חלקי גופות. רצתי קדימה בלי לחשוב, פיניתי את החלקים ושמרתי עליהם בלילה לבד", היא מספרת. "שנה אחרי השחרור התחילו לי הסיוטים, וזה הרגע שאנשים בדרך כלל מתחילים לעשן בו. לקח לי שנים להוציא רישיון לקנאביס רפואי בגלל שעבדתי במסגרות ביטחוניות שונות. נרתעתי מהבירוקרטיה, וגם מהכדורים הפסיכיאטריים שצריך לקחת לפני כן". צפו בדורית טאו מספרת:
במקרה של פוסט-טראומה, על המטופל לנסות שני סוגים של כדורים לפני שרופא יכול להמליץ על קבלת רישיון לקנאביס רפואי. "ניסיתי לקחת את הכדורים בספטמבר, חודש לפני המלחמה", אומרת לירן. "ב-7 באוקטובר כבר הייתי על מדים בדרך למילואים בצפון. באותו רגע הבנתי שאני חייבת להוציא רישיון. איך שהתחילה המלחמה חזרו הסיוטים, ויש לי גם התקפי זעם. הקנאביס מרגיע אותי ונותן לי רגע לנשום".
ד"ר ירדן לוינסקי מאחר שהקשר בין קנאביס רפואי לפוסט-טראומה עדיין לא נחקר מספיק, גורמי המקצוע מתקשים להמליץ על הטיפול בלב שלם למרות העדויות הרבות על השפעתו המיטיבה על המטופלים. "זה כנראה מסייע ברמה מסוימת לשיפור השינה ולהפחתת הסיוטים, אבל זה לא מטפל בפוסט-טראומה", אומר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ראשי בחטיבת הקהילה של כללית. "הטיעונים של המטופלים חשובים וצריך להתייחס אליהם, אבל זה לא השיקול היחיד. זה בסדר להמליץ על קנאביס רפואי, אבל חשוב לזכור שהספרות הרפואית לא מראה הוכחות ליעילות שלו".
ד"ר גדי כהן רפפורט צילום: נירי גתמוןהפסיכיאטר ד"ר גדי כהן רפפורט, סגן מנהל בית חולים מרחבים ומרחב הטראומה, מסכים. "לחלק גדול מהמטופלים זה כנראה לא יעשה משהו רע, אבל אין על הטיפול בקרה כמו על תרופה. מדעית, ידוע לנו שהטיפול לא עוזר. מצד שני, כשאתה מדבר עם פוסט-טראומטיים הם נשבעים שזה עוזר להם, וזו בעיניי תמצית הסיפור". "לפעמים קנאביס יכול לעשות בדיוק ההפך מעזרה", אומר פרופ' דני ברום, מנהל ומייסד מטיב, המרכז הישראלי לפסיכוטראומה. "זה כמו סוג של קביים שאתה נשאר איתם".
גם הפסיכיאטר ד"ר אורן טנא, מנהל מכון לבריאות הנפש ומרכז אסיף לטיפול בטראומה נפשית באיכילוב, מתנגד לטיפול בפוסט-טראומה באמצעות קנאביס רפואי: "לצערי לא השתכנעתי שאנחנו לא גורמים נזק למטופלים כשאנחנו נותנים להם קנאביס. זה קצת תמים לחשוב שזו תרופת פלא עם אפס תופעות לוואי רק כי היא 'טבעית'. גם קוקאין הוא חומר טבעי".
ד"ר אורן טנאצילום: טל גבעוניבעוד שגם המועצה הלאומית לפוסט-טראומה במשרד הבריאות לא ממליצה על שימוש בקנאביס בשלבים האקוטיים, בינואר פורסם כי משרד הבריאות החל להקל בהתוויות הרפואיות למתן קנאביס רפואי לנפגעי פוסט-טראומה במסגרת רפורמת הרגולציה בתחום. "יש מצבים שבהם קנאביס עוזר", אומר ד"ר טנא, "אבל זה כמו תרופת הרגעה, ואי-אפשר להסתמך רק על זה. יש מטופלים מהמלחמה הנוכחית שלצערי כבר מגיעים אליי כשהם צורכים קנאביס ואני מעודד אותם להפסיק. מטופלים כועסים על הבירוקרטיה, אבל היא נועדה למנוע נזקים".
חוויות המטופלים מעידות אחרת לגמרי מדעת המומחים. "פסיכיאטרים לא מבינים מספיק בקנאביס, ומבחינה ארגונית התחום לא מנוהל בצורה טובה, כך שיש פער גדול של ידע", אומר ירון אדל, שהיה קצין לוחם במלחמת לבנון השנייה ומגדיר עצמו הלום קרב. אדל, שהקים את עמותת "הלם קלאב" של פוסט-טראומטיים עבור פוסט-טראומטיים, קיבל את רישיון הקנאביס שלו ב-2017 אחרי שנגמל מתרופות פסיכיאטריות, ואומר כי מדובר בכלי מרכזי בשיקום של מתמודדים עם פוסט-טראומה.
ירון אדלצילום: רומי ארדןלדבריו, "פוסט-טראומה היא פציעת מוח שמתקבעת עקב חשיפה לסכנה, ודרכה המוח מפרש את המציאות בארבעה סימפטומים: עוררות, חודרנות, הימנעות ודיספוריה. לי למשל היו סיוטים, הזעות, קושי להירדם או עוררות-יתר. הייתי על כל הרצף". אחרי שצריכת הקנאביס שלו עלתה משמעותית בחודשיים הראשונים של המלחמה, פנה אדל ליק"ר (היחידה לקנאביס רפואי) ולמשרד הבריאות בבקשה להרחיב זמנית את רישיון הקנאביס לפוסט-טראומטיים, ולא קיבל מענה.
ניר יופטרו (41), שמתמודד עם פוסט-טראומה וכאב כרוני ומטופל בקנאביס, חווה את אטימות המערכת. "מה שעשו עכשיו זו כאילו רפורמה. לא הכינו את הקרקע, לא שלחו רופאים ללמוד על קנאביס. משרד הבריאות צריך לרדת לשטח ולדבר עם מטופלים". לירן מצטרפת לתחושות: "הרפורמה השפיעה עליי לרעה. מתייחסים אלינו כמו למשתמשי הרואין. ומי יודע יותר טוב מהרופאים? הרוקחים בבתי המרקחת. הם גם לא שופטים אותנו".
3 צפייה בגלריה
האם המערכת מערימה קשיים על אנשים עם פוסט-טראומה לקבל קנאביס רפואי?
(צילום: shutterstock)
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "בנוגע להתוויית פוסט טראומה, כחלק מיישום המלצות ועדת בועז לב, ולאור מורכבות המעבר מרישיונות למרשמים, השלב הנוכחי ברפורמה לא כולל את המעבר של התוויית פוסט-טראומה למרשמים וניתן לקבל רישיון בלבד עבור התוויה זו. לאחר יישום מלא של השלב הנוכחי תיבחן השלמת המהלך בכלל ההתוויות.
"עם זאת, במטרה להקל בצורה משמעותית את הבירוקרטיה בקבלת רישיון עבור מטופלים בעלי התוויה לפוסט-טראומה, בחודשים האחרונים עודכן נוהל 106 של היק"ר שמאפשר, בין היתר, להנפיק רישיון קנאביס רפואי עבור מטופלים שסובלים מפוסט-טראומה שנמשכת מעל לשנה ולא מעל לשלוש שנים כפי שהיה לפני עדכון הנוהל. חשוב לציין כי כל פניה ליק"ר לחידוש רישיון או להעלאת המינון הרשום ברישיון להתוויות הרלוונטיות מטופלת כנדרש ובהתאם לעקרונות הרפואיים שקבועים בנהלים".
הכתבה הקודמת בסדרה:
פורסם לראשונה: 00:00, 18.07.24
