יותר מתשעה חודשי מלחמה הביאו עימם מאות סיפורי גבורה שרק חלק קטן מהם יצא אל האור עד כה. כמעט מדי יום מותרים לפרסום שמותיהם של חללים נוספים מהמלחמה הקשה הזאת, אך ההודעות על פצועים "קל", "בינוני" ו"קשה" עוברות כמעט מתחת לרדאר. איתן טסלר (40), שריונר שבעצמו נפצע אנושות, החליט להיות הקול של אותם פצועים שלחמו בקרבות גבורה וחייהם התהפכו בן לילה. האזינו לפודקאסט עם הלוחם כפיר זר:
טסלר חי בגוש עציון עם אשתו מור וחמשת ילדיהם, יובל (17), אורי (15), זיו (13), אופיר (10) וגלי (8). באזרחות הוא עובד כעצמאי בתחום הנדל"ן המסחרי ובשירות המילואים הוא טען טנק בגדוד 184. על אף שחודש לפני פרוץ המלחמה איתן שוחרר משירות מילואים, ב-7 באוקטובר הוא לא היסס והצטרף לכוחות בשטח. "חגגנו עם המשפחה באפרת את שמחת תורה. עם הישמע האזעקות נכנסנו למקלטים, לא הבנו בהתחלה מה קורה. בצאת החג התקשרתי למ"פ שלי במילואים וביקשתי ממנו, 'תשמור לי מקום בטנק'. למרות שכבר נפרדו ממני ומיתר 'המבוגרים' בחטיבה, החלטתי לא לוותר", נזכר איתן.
ב-2:00 בלילה כבר התייצב בצאלים ועם תחילת התמרון הקרקעי היה בין הכוחות שהובילו את כיבוש בית-חאנון. "כשנכנסו לעזה כל אחד עשה שיחת טלפון אחרונה לבית". סיפר איתן, "כשהתקשרתי לאשתי מור היא אמרה לי 'איתן, תשמור על עצמך', ועניתי לה – 'אני לא אשמור על עצמי, אני אשמור על המדינה'. בלעדיה לא יכולתי לעשות מה שהייתי צריך".
אחרי מספר ימים של לחימה בגזרה, הוא נפצע אנושות. "בפאתי העיר חטפנו RPG שחדר את הטנק וגם אותי. ספגתי אלפי רסיסים, מתוכם שניים חדרו לריאה והכריעו אותי, איבדתי הכרה במקום. למזלי הטנק עוד הצליח לנסוע והחברים לצוות הצליחו לחלץ אותי במהירות שיא. נכנסנו למארב, הכל קרה תחת אש. למרות שהיו בטוחים שכבר מתתי, הפרמדיקים החליטו שלא משנה מה – הם מנסים להציל אותי, והעניקו לי טיפול ראשוני כבר בשטח. צפו באיתן מספר על השיקום שעבר:
"הם הבינו שצריך לפנות אותי כמה שיותר מהר וארבעים אנשים התנדבו להרים אותי על האלונקה. גם זו משימת התאבדות – להיות חשוף בשדה הקרב. הם נשאו אותי למנחת מסוקים, רצו תוך כדי חיפוי, עד שהגיעו להאמר בשטח ישראל. לאורך הדרך חבר אחד פימפם את בלון החמצן, ובעצם נשם במקומי. חבר אחר שבר את הרגל כשסחב אותי, אבל הוא לא עצר למרות הכאבים החזקים", שיתף טסלר.
טסלר הגיע לבית החולים סורוקה במצב אנוש. לאחר 45 דקות שהצוות הרפואי בחדר הטראומה נלחם על חייו – זכו להכריז 'הוא יציב'. "הייתי חודשיים בסורוקה ובשיבא, עברתי ניתוחים שהסתבכו, אבל בחרתי לקחת את התקופה הזו כאתגר", הוא סיפר.
טסלר חווה על בשרו את השיקום הארוך והמאתגר, אך לרגע לא ויתר. "במסגרת הטיפולים בשיבא ביקשתי מהפיזיותרפיסטית שלי שתלמד אותי לרוץ מחדש ובמקביל נרשמתי למקצה חמישה קילומטרים במרתון ירושלים". הוא השתתף במרוץ, ובסופו חיכה לו שלט שהכינו ילדיו – "ניצחתי את החמאס".
בסיום תקופת שיקום מאתגרת בשיבא, טסלר לקח על עצמו תפקיד חדש – להיות המיקרופון של הגיבורים. הוא עובר בין מחלקות בבתי חולים ובין בתים ברחבי הארץ, ונותן במה לסיפורים של הלוחמים שנפצעו בפודקאסט, 'איזהו גיבור', המאגד ראיונות חשופים משדה הקרב.
"כשחזרתי הביתה הגעתי להחלטה ליצור את הפודקאסט. החלטתי שאת הסיפורים של הפצועים כולם צריכים להכיר. את המסירות וההקרבה שראיתי בבית-חאנון לא רואים ביום-יום. הרעות, שבה אדם מוכן לסחוב אותי על גבי האלונקה ומסתכן שייפגע בעצמו, גם מבלי להכיר אותי. אני אדם דתי, שומר שבת וכשרות, הולך עם כיפה, אבל כשנלחמנו היינו כולנו עם קסדות. בשיחות עם הלוחמים מרגישים את האחדות והאחווה. הבנתי שאת כל הערכים שהובילו אותי בלחימה בעזה ושהחזירו אותי הביתה בחיים אי-אפשר להשאיר שם. דרך שידור הסיפורים אנחנו מהדהדים אותם הלאה. הרוח האדירה ששלחה אותנו הלוחמים, ושבשמה נלחמנו בעזה, חייבת לחזור לכל בית בישראל", הוא אומר.
חלק מהמרואיינים בפודקאסט הכיר טסלר בתקופת השיקום, חלקם לחמו לצידו בעזה ולחלקם הוא מגיע באופן עצמאי. "כל לוחם זה סיפור של גבורה ותעצומות נפש, שלו ושל משפחתו. אני רוצה להחזיר את כל החום והאהבה שדחפו אותנו כלוחמים לעשות מה שהיינו צריכים לעשות", הסביר טסלר.
מבין הפרקים הזכורים לו ביותר, עולה הראיון עם הלוחם כפיר זר. "הוא התעקש להיכנס ללחימה, למרות שלא היה לו שיוך אורגני לכוחות בשטח. הוא נפצע מפגיעת RPG בטנק שבו לחם, והיה מחוסר הכרה למשך שלושה חודשים שבמהלכם מצבו הידרדר והסתבך. כל יום במשך 22 ימים הוא היה שמונה שעות בתא לחץ. אחרי שהריאות שלו הפסיקו לתפקד באופן סופי השתילו לו את ריאותיו של רס"ן דור זימל ז"ל, לוחם שנהרג והוריו תרמו את איבריו. היום הוא עובר שיקום בשיבא, חוזר לעצמו. כל סיפור שאני פוגש הוא מטורף. אנשים מופלאים עם תעצומות נפש. חובתנו להנכיח את הקולות שלהם בכל בית בישראל", שיתף.
עד כה, פורסמו שמונה פרקים שניתן להאזין להם בספוטיפיי, יוטיוב ואפל פודקאסט. "התגובות שאני מקבל מדהימות", אומר טסלר. "זה מחזק את האנשים בעורף שלא היו שותפים לתחושות רוח הקרב בשטח. באמצעות הפודקאסט הם מרגישים את מה שאנחנו כלוחמים הרגשנו ואת מה שהניע אותנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 23.07.24