שיעור התמותה בקרב גברים יוצאי אתיופיה גבוהים משמעותית לעומת יתר האוכלוסייה בכל קבוצות הגיל, שיעורי ההתאבדות גבוהים משמעותית מיתר האוכלוסייה, סרטן המעי הגס שכיח יותר משמעותית וגם בהפסקות ההיריון יש פערים אדירים בין יוצאות אתיופיה ליתר האוכלוסייה. כך עולה מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות".
"במשך הרבה שנים, משרד הבריאות הזניח והפקיר את יוצאי אתיופיה בכך שלא דאג להסברה והנגשת השירות הרפואי. כתוצאה מכך, אחוז התמותה ואחוז ההתאבדות גבוה במיוחד", אמרה ח"כ צגה מלקו (ליכוד) בתגובה לנתונים המטרידים העולים בדוח שחובר על-ידי יונת מייזל לבקשתה של ח"כ מלקו. הוא הראשון זה שש שנים שמספק נתונים עדכניים על אודות מצבם הבריאותי של יוצאי אתיופיה, והוא מצביע על פערים משמעותיים בנגישות לשירותי רפואה.
הדוח מתייחס ל–175 אלף אזרחים יוצאי אתיופיה ובהם כאלו שנולדו באתיופיה או שלפחות אחד משני הוריהם נולד שם. לאורך השנים נרשמו מספר יוזמות לקידום הנגישות הבריאותית בקרב יוצאי אתיופיה והעלאת מודעות לבדיקות אבחון ולאורח חיים בריא - אך הנתונים מצביעים על כישלון כמעט מוחלט של אותן תוכניות.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המוצגים בדוח, שיעורי התמותה בקרב גברים יוצאי אתיופיה גבוהים משמעותית לעומת יתר האוכלוסייה בכל קבוצות הגיל. בגילי 0 עד 24 שיעור התמותה עמד על 0.52 פטירות ל-1,000 תושבים, לעומת 0.34 ביתר האוכלוסייה. בקרב בני 44-25 הפער גבוה עוד יותר - 1.45 לעומת 0.78 בהתאמה. גם בקרב נשים צעירות נרשמו שיעורי תמותה גבוהים יותר לעומת יתר האוכלוסייה. גורמי התמותה המובילים בקרב יוצאי אתיופיה ביחס ליתר האוכלוסייה כוללים מחלות כלי דם במוח, מחלות זיהומיות, סוכרת ודלקת ריאות. מנגד, בקרב האוכלוסייה הכללית יש שיעורי תמותה גבוהים יותר מגידולים סרטניים.
אחד הנתונים המטרידים ביותר המופיעים בדוח נוגע לשיעורי ההתאבדות בקרב יוצאי אתיופיה, שגבוהים משמעותית מיתר האוכלוסייה. בשנת 2021 נרשמו 16.1 התאבדויות ל-1,000 תושבים לעומת 4.2 בלבד ביתר האוכלוסייה - כמעט פי ארבעה. בנוסף, שיעור תמותת התינוקות עד גיל שנה היה גבוה יותר לעומת שאר האוכלוסייה היהודית, אך נמוך יותר מכלל האוכלוסייה.
באשר לתחלואה קיימת, מהנתונים עולה כי סרטן המעי הגס שכיח יותר משמעותית בקרב גברים ממוצא אתיופי. מנגד, סוגים אחרים של סרטן היו דווקא פחות שכיחים בקרבם. בקרב הנשים נרשמה מגמה דומה. גם באשר להפסקות ההיריון נרשמו פערים אדירים בין יוצאות אתיופיה ליתר האוכלוסייה. ב–2022 נרשמו 19.6 בקשות להפסקת היריון, ביחס ל-1,000 תושבים לעומת 7.2 בלבד ביתר האוכלוסייה. ב–2019 הפער היה חד יותר - 26.3 לעומת 8.4 בהתאמה.
לדבריה של מלקו, הבעיה נעוצה לא רק בנגישות, אלא גם בחוסר האמון כלפי הממסד, וזאת ברקע שורת פרשות שטילטלו את אוכלוסיית יוצאי אתיופיה והצביעו על מדיניות של אפליה. אחת מהן נחשפה ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet - הנחיה מיושנת של משרד הבריאות חייבה חיסון נגד שחפת רק לתינוקות שנולדו להורים יוצאי אתיופיה והובילה לפרופיילינג על בסיס צבע עור. בעקבות הפרסום, שונתה ההנחיה. "אלו נתונים מזעזעים ומחרדים"' אמרה מלקו, "קהילה שלמה איבדה אמון במערכת הבריאות בישראל בשל התנהלות חמורה בפרשת תרומות הדם, בחיסון השחפת בניגוד להנחיות ומתן זריקה 'דפו פרוברה' לנשים אתיופיות לצמצום ילודה".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.07.24