שני האקזיטים שיצאו לאחרונה ממסדרונות המרכז הרפואי שיבא, גילגלו למרחב תל השומר סכומים מרשימים שמגיעים לכמעט 800 מיליון דולר. העסקאות האלה מדליקות את הזרקור על ARC, מרכז החדשנות של בית החולים, ועל מי שעומד בראשו: פרופ' איל צימליכמן, סמנכ"ל טרנספורמציה וחדשנות של שיבא. המטרה שהציב לעצמו צימליכמן היא לפרוץ את קירות חדרי הניתוח והטיפול הנמרץ באמצעות טכנולוגיה, ולהכניס לבית החולים לא רק יוקרה מצילת חיים אלא גם הרבה כסף.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
בדיוק כפי שקרה בשבועות האחרונים, כשהסטארט-אפ אינוולב מתחום בריאות הלב, שפועל בחממה של ARC, נמכר בכ-300 מיליון דולר לחברה מחו"ל, והסטארט-אפ בלקין ויז'ן לטיפול בגלאוקומה בלייזר, שהוקם ב-ARC, נמכר בסכום שיכול להגיע עד 466 מיליון דולר (בהתאם לעמידה ביעדי הכנסות). אלה לא ההצלחות היחידות של זרוע החדשנות שצימליכמן עומד בראשה. ו-ARC אחראית — ברוב המקרים — לפיתוחים משלב הרעיון, דרך העבודה בחממת הסטארטאפים והמימון באמצעות קרן השקעות, ועד למוצר הסופי שמחולל שינוי בתחום הרפואה. "כל זה בתקופה שישראל לא הכי פופולרית בעולם", אומר צימליכמן.
איך מתייחסים אליכם בחו"ל? איך המצב משפיע?
"בעולם שלנו, של בריאות וחדשנות, אנחנו יחסית פחות מושפעים מהמצב שישראל נקלעה אליו. עדיין רואים ביקוש גדול לעשייה שלנו ואנחנו פעילים בהרבה מדינות. זה נכון שבמדינות המפרץ הקפאנו כרגע את הפעילות, אבל באירופה, באוסטרליה, באסיה, בדרום אמריקה, בארה"ב ובקנדה אנחנו פעילים מאוד וממשיכים כמו לפני המלחמה. רפואה זה תחום שאף מדינה לא רוצה לוותר עליו, וישראל יודעת להשתמש בחדשנות כדי לייצא בריאות לכל העולם".
כלומר, נהנים לשנוא אותנו אבל עדיין חפצים במוח היהודי שימציא פטנטים ויציל חיים. מה מחזיק את ישראל בראש החץ היזמי?
"אנחנו בישראל חיים במנטליות ובתרבות שבה נהוג לשאול שאלות. יהיו מי שייקחו את זה לצד הדתי, של היהודי בחדר ששואל קושיות, יהיו מי שיגידו שזה בזכות הצבא או חברות ההזנק או התעשיות הביטחוניות שמעודדים אותנו לשאול שאלות ולאתגר את עצמנו כל הזמן. בישראל יש בהחלט תרבות שמעודדת את החשיבה השונה, לעומת מדינות שבהן יש דיכוי של חשיבה שונה, וזה מוביל לפתרונות שאחרים לא מצליחים להגיע אליהם".
לפני שני האקזיטים המרשימים מהעת האחרונה, עשו ב-ARC אקזיט קטן נוסף, של חברת EndoWays, שפיתחה מערכת רובוטית לצנתורים. צימליכמן לא חושף את הסכום שבו נרכשה.
אז במקום ללמוד רפואה הצעירים יבינו את הפוטנציאל ועכשיו ילכו ללמוד טכנולוגיה?
"אנחנו רוצים לייצר מצב חדש שבו הרופאים והאחיות והפיזיותרפיסטים וכל המטפלים לא יהיו רק מטפלים, אלא יחשבו על פתרון לבעיות – איך משפרים, מוזילים עלויות ומנגישים שירותי בריאות ברמה גבוהה. זה לא במקום לטפל בחולים. זה אותם רופאים במיון ובמחלקות, אבל בזמן הפנוי או תוך כדי עבודה הם יצליחו לייצר המצאות, תוך קבלת תמיכה מאיתנו. פשוט לקחת את הבעיה, למצוא לה פתרון ולהפוך אותו לבעל ערך בריאותי וכלכלי. וכאן התפקיד שלנו, שכל הזמן מגדילים את הפוטנציאל באמצעות ההשקעה בגורם האנושי".
כמו הרבה דברים שקרו בזמן האחרון, גם הפיתוח של ARC נולד בזכות תקופת הקורונה, שמתברר שהביאה לפתחנו לא רק משבר עולמי בקנה מידה שלא הכרנו, אלא גם הזדמנויות שהפכו להיות כנפיים אל העידן הבא, זה שהבינה המלאכותית היא השחקנית המרכזית בו.
5 צפייה בגלריה
חדר טכנולוגי במחלקת השיקום בשיבא. "רוצים לייצר מצב שבו הרופאים והאחיות לא רק יטפלו, אלא גם יחשבו על פתרון לבעיות"
(צילום: ריאן פרויס)
אחד העקרונות המנחים שעליהם בנוי מרכז החדשנות של שיבא הוא, כפי שאמר צימליכמן, בניית יזמות מתוך בית החולים, תוך דרבון העובדים בו להפוך ליזמים שמנסים לפתור את הבעיות שהם נתקלים בהן ביומיום באמצעות חדשנות. כדי לייצר תרבות של סטארטאפיסטים בחלוק ירוק, יצרה מחלקת החדשנות בשיבא את בית הספר ליזמות SPARC, שמכשיר אנשים מתחומי הקליניקה בבית החולים להפוך לקלינאים יזמים. "כי הם אלה שנתקלים בבעיות ביומיום, ובמקום להתלונן על הבעיה, שזו נטייה של כולנו, הם לומדים לבוא ולהציע פתרון שלפעמים אפשר לבנות סביבו מוצר וסטארט-אפ", אומר צימליכמן. מדובר בבית ספר בינלאומי, המאגד חוקרים וקלינאים מכל העולם, שנפגשים עם מומחים ומנטורים של ARC, מקבלים ליווי צמוד בבניית מודל עסקי, שומעים הרצאות, מבקרים בארה"ב כדי להכיר את מערכת הבריאות האמריקאית, ונפגשים עם דמויות בולטות בה.
ויש תוצאות. "לפני שהקמנו את מחלקת החדשנות, ייצרנו בשיבא שניים-שלושה סטארטאפים בשנה. היום, אחרי שבע שנות פעילות של ARC, אנחנו מייצרים 20 סטארטאפים כל שנה, וזה משהו שאין לו אח ורע בעולם, זו מהפכה", מתגאה צימליכמן בצדק, ומוסיף: "סטארטאפים שקמים בבית החולים מביאים מקומות עבודה לתושבים, השקעות ענק של חברות בישראל, וגם משפיעים על מחירי הנדל"ן, כי מסביב לשיבא מקימים עכשיו את עמק ה'הלת'-טק' ('עיר הבריאות' בפי שיבא – מרכז של תעשיות טכנולוגיות בתחום הבריאות - על"א), ואנחנו רואים חברות תרופות וחברות מחשוב רפואי שמגיעות להקים מסביבנו את המרכזים שלהן, במטרה להיות קרובים לפעילות של ARC, וזה משפיע ישירות על הנדל"ן, בדיוק כפי שקרה בסביבת מכון ויצמן".
מה יוצא למדינה מכל הטוב הזה?
"שאלה מצוינת", צימליכמן צוחק. "שיבא הוא בית חולים בבעלות ממשלתית, ולכן אנחנו כפופים לחוק, שאומר שהפירות הכלכליים של כל פטנט מתחלקים כך שהממציאים מקבלים 35% – זה נותן תמריץ כלכלי לקלינאים להמציא המצאות ולהקים חברות – המדינה מקבלת 10%, ו-55% הולכים לבית החולים לשיפור הטיפול הרפואי והמשך מחקר וחדשנות".
זה אומר שהקלינאים שהמציאו, למשל, את הפיתוח של אינוולב שנמכרה ב-300 מיליון דולר הרוויחו יפה.
"נכון, לא ננקוב בסכומים, אבל זה תמריץ משמעותי מאוד ותמריץ לעוד קלינאים לחשוב על רעיונות. אנחנו רואים עלייה בפניות של קלינאים מתוך המרכז הרפואי שחשבו על רעיון ורוצים לבדוק אם הוא ישים או לא. והכסף שמגיע לבית החולים הוא טוב למדינה. הוא לא הולך לכיס של אף אחד, אלא נועד לחזק את מערכת הבריאות הישראלית ואת המחקר והחדשנות בה, וזה רווח נקי של תושבי המדינה בסוף".
ARC מחברת בין רעיונות שנולדים במוחות החוקרים והמפתחים בשיבא לבין יזמים חיצוניים. היא שותפה בשלוש קרנות השקעה: TV-ARC ,TV-4 ו-Shoni, שגייסו בסך הכל 140מיליון דולר, וכעת Shoni מגייסת עוד כ-60 מיליון דולר. הכספים משמשים למימון הפיתוחים השונים.
בין הפיתוחים החדשניים של אנשי שיבא אפשר למנות, למשל, טכנולוגיה לפענוח מהיר ומדויק של בדיקות ממוגרפיה לזיהוי סרטן השד באמצעות בינה מלאכותית. המערכת מסייעת לרדיולוגים למזער טעויות קריטיות ופספוס של ממצאים ממאירים, או לחלופין למזער אבחון יתר, שמעמיס על נשים בדיקות פולשניות כואבות שלא לצורך. הטכנולוגיה הומצאה על ידי פרופ' מירי סקלייר, מנהלת המרכז לדימות השד בשיבא, וד"ר ארנלדו מאייר, מנהל המעבדה הממוחשבת לעיבוד תמונה באגף הדימות בשיבא. היא נבחנה ופותחה על ידי חברת MICA מדיקל, שגדלה בחממה של שיבא, בשיתוף שיבא, ומשמשת בתהליך אבחון הסרטן בבית החולים.
5 צפייה בגלריה
הדמיה של מרכז החדשנות בשיבא. "כדי שנוכל להוביל חדשנות גלובלית, חובה עלינו להעביר את ההצלחה לעוד בתי חולים בעולם"
(צילום: MicaAI)
"החדשנות והייחודיות של MICA היא שלראשונה בעולם ניתן לפענח ממוגרפיה של נשים עם מבנה שד צפוף באמצעות בינה מלאכותית, ובכך לחסוך מהן כאב, קרינה, זמן ועלויות גבוהות. המערכת הוקמה על ידי צוות בראשותו של מנכ"ל החברה, ליאור ויין, שהוא יזם סדרתי בעל 25 שנות ניסיון בניהול והובלת חברות הייטק וסטארטאפים, בעיקר בעולם הרפואה. הוא צירף אליו לחברה אנשי פיתוח וניהול שונים מתחומי הבנקאות, הרפואה, הפארמה, ויו"ר החברה הוא שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יעקב פרי", אומר צימליכמן. מערכת כזו, מן הסתם, לא תישאר בחדרי הבדיקות של שיבא ותפרוץ אל העולם.
וכאן אנחנו מגיעים לעיקרון אסטרטגי של ARC שאומר שכל פתרון טכנולוגי שנבנה נעשה בצורה סטנדרטית ובת-שכפול במטרה להעבירו לא רק לשיבא אלא גם לבתי חולים אחרים בארץ ובעולם. "כדי שנוכל להוביל חדשנות גלובלית, חובה עלינו להעביר את ההצלחה לעוד בתי חולים בעולם. בלי זה למעשה נכשלנו. היום אנחנו מקבלים פניות מבתי חולים שרוצים ללמוד את השיטה שלנו, ואנחנו עובדים איתם כדי לבנות מרכזי חדשנות תחת השם ARC. שישה כאלה כבר פועלים בעולם".
לצורך כך חתם מרכז החדשנות על הסכם שיתוף פעולה רחב היקף עם חברת הייעוץ הגלובלית דלויט, שעוזרת לצימליכמן ולצוותו להטמיע את השיטה בכל העולם. באחרונה נחתם הסכם לבניית מרכז חדשנות ARC בלוס-אנג'לס, ומרכזים דומים נבנו כבר בשיקגו, באוטווה, בלונדון ובמלבורן, ובקרוב ייבנו גם בברלין, בבלגיה ובצרפת. "מצאנו שבשיתופי פעולה עם בתי חולים בעולם אנחנו מייצרים ערך מוסף, מביאים חשיבה אחרת, מוצאים בעיות משותפות ופותרים אותן יחד, והיום יש ברשת של ARC כבר 35 מערכות בריאות, שכוללות 600 בתי חולים ב-18 מדינות, שמשתמשות בפיתוחים שיצאו משיבא".
כאן נדלג באלגנטיות מעל מכשול "הקונספציה", ונגיד שלמרות הכישלון הקולוסלי של 7 באוקטובר, הרבה מהפתרונות הטכנולוגיים-רפואיים של ARC שואבים גם מהעולם הביטחוני, שכידוע מאוד מפותח בארץ. צימליכמן נותן כדוגמה את השימוש במצלמות תרמיות, שנולד והתפתח מאוד בשדה הביטחוני, ומתוכו אומצו יישומים לעולם הרפואה. "כרגע אנחנו בונים כמה יישומים כאלה בכמה עולמות בתחום הרפואה, כמו למשל מצלמה שתזהה ברזולוציות מאוד גבוהות בעיה בכלי דם ברגל סוכרתית, או זיהוי מוקדם של זיהומים בפצע של ניתוח בעזרת מצלמת דימות תרמי", הוא אומר.
את שיתוף הפעולה השני שהזכיר צימליכמן מקיימת ARC עם חברת אלביט, כאשר הכוונה היא לייצר ממנו סטארט-אפ. רעיון אחר שנמצא בפיתוח בשיתוף פעולה עם אלביט הוא שיפור התקשורת בין הצוותים בטיפול נמרץ על בסיס האוזנייה שמאפשרת לטייסים בקוקפיט להחליף ביניהם פקודות קוליות.
5 צפייה בגלריה
פינוי חולה קורונה לשיבא. החיבורים בין עולמות הטכנולוגיה הביטחונית והרפואית נולדו בזמן המגפה
(צילום: shutterstock)
כל החיבורים הללו בין עולמות הטכנולוגיה הביטחונית והרפואית נולדו בקורונה, כאשר בשיבא הוקם חדר מצב רפואי טכנולוגי שאליו הוזמנו נציגים של עולמות הביטחון — מוסד, שב"כ, מפא"ת (מינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון) – ליצירת פתרונות מיידיים למצב שהאנושות לא הכירה. צימליכמן: "כולם התגייסו למצוא פתרונות למשבר הגדול, וקשרים שנוצרו אז בין משרד הביטחון על שלוחותיו הרבות, כולל התעשיות הביטחוניות, לבין מערכת הבריאות בישראל, בהובלה שלנו, גרמו להתפתחות של עוד שיתופי פעולה שיעזרו לנו לפתור את המשברים במערכת הבריאות".
אז הסינים צודקים שכל משבר הוא הזדמנות.
"נכון, חד-משמעית, ורואים את זה גם במלחמה האחרונה. כשפרצה המלחמה ושיבא היה במוקד העניינים גם בטיפול בפצועים, בשיקום ובנושא של בריאות הנפש, אנחנו ב-ARC חיפשנו איפה אנחנו יכולים לסייע. התמקדנו בתחום השיקום, בריאות הנפש והרפואה הדחופה, ויצאו מזה כמה פתרונות שיהפכו להיות משני מצב בעולם הרפואה. פתרון אחד שהתפרסם כבר עושה שימוש בבינה מלאכותית, צ'אט GPT המפורסם, כדי לייצר אווטאר שהוא סוג של פסיכולוג ופסיכיאטר וירטואלי. עולים מולו לשיחה מלאה דרך אפליקציה בטלפון, ומתוך מענה על השאלות הוא עורך סינון ראשוני ומאבחן האם יש לפונה בעיה פסיכיאטרית, ומה דרגת החומרה שלה.
"המטרה היא לייצר מענה בתקופה שיש בה יש צורך אדיר במטפלים בבריאות הנפש, ואין לנו דרך להכווין את הטיפול למי שהכי צריך אותו. תחשבי על מצב שבו כל חייל שמשתחרר מלחימה יעבור את הבדיקה באמצעות האפליקציה, וכאשר נזהה את מי שיש להם תגובת דחק והלם קרב, נוכל להפנות אותם מיידית לקבלת טיפול. הנגשת הטיפול במהירות האפשרית היא כל כך חשובה. את הפרויקט הזה בנינו בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט, שהיא אחד השותפים ב-ARC".
עוד בין השותפים ב-ARC אפשר למצוא את אינטל, חברות תרופות גדולות כמו מרק, יאנסן ואסטרה זניקה (ממפתחות החיסונים לקורונה), וחברות בתחום המכשור הרפואי כמו BD, בוסטון סיינטיפיק וחברת אדוארדס. אדוארדס היא גם החברה שרכשה באחרונה את הסטארט-אפ אינוולב. צימליכמן: "הפיתוח של אינוולב לתיקון המסתם המיטרלי בלב בתהליך של צנתור, במקום בתהליך של ניתוח, שלא היה אפשרי עד עכשיו, הוא של קלינאים בשיבא – פרופ' אהוד רענני וד"ר בוריס אורלוב. הפיתוח עבר מחקר קליני בארה"ב, שהראה שהפרוצדורה יעילה ובטוחה, מה שהוביל את חברת אדוארדס לרכוש את הטכנולוגיה מאינוולב, והיא עכשיו המפיצה שלה בעולם. בלקין ויז'ן, האקזיט הנוסף שעשינו לאחרונה, חברה בתחום הלייזר שפיתחה מערכת לטיפול בגלאוקומה, נקרא על שם פרופ' מיכאל בלקין, שהמציא בשיבא את הטכנולוגיה יחד עם ד"ר מודי גולדנפלד".
5 צפייה בגלריה
הולוגרמה של לב בסימולציה לקראת ניתוח מתוכנן. "מקצר את הטיפול והאשפוז ומוזיל עלויות למערכת הבריאות"
(צילום: ריאן פרויס)
עוד פיתוח מבית היוצר של מרכז החדשנות הוא של חברת ההזנק הצעירה AISAP, שפיתחה פתרון לבעיית מחסור בכוח אדם בבדיקות לב, באמצעות בינה מלאכותית. כיום מי שמאושפז ונזקק לאקו לב (בדיקת מבנה הלב בעזרת אולטרסאונד), צריך לחכות לקרדיולוג, לטכנאי ולמכשיר אולטרסאונד פנוי, וההמתנה יכולה לקחת גם ימים ולעכב שחרור הביתה מאשפוז. כעת, בזכות ההמצאה החדשה, רופא במיון או במחלקה שרוצה לעשות לחולה אקו לב, יכול לעשות זאת תוך דקות ללא קרדיולוג וטכנאי – בעזרת טאבלט עם מתמר של אולטרסאונד, כשהבינה המלאכותית מפענחת ונותנת את הדוח המלא במקום הקרדיולוג.
"אייסאפ נולד כי היה ביקוש גדול לבדיקות אקו לחולים מאושפזים, שהיו צריכים להמתין כמה ימים רק כדי לקבל את הבדיקה. היום עושים להם את הבדיקה תוך שש דקות, במקום להמתין ימים ולקחת אותם למכון הלב. זה מקצר את הטיפול והאשפוז ומוזיל עלויות למערכת הבריאות", אומר צימליכמן.
וזה מדויק?
"זה מדויק וקיבל אישור אמ"ר (אביזרים ומכשירים רפואיים) ממשרד הבריאות, ועכשיו זה בתהליכי אישור בארה"ב, כדי למכור את המוצר לבתי חולים שם. בעצם, במקום להביא עוד תקנים ואנשי מקצוע ולקנות מכשירי אולטרסאונד יקרים, אנחנו מסתפקים בטאבלט ובבדיקה שאורכת שש דקות".
אבל אתם מייתרים עובדי אולטרסאונד למשל.
"אנחנו מנגישים את הבדיקה בצורה יותר זריזה ליותר מטופלים שצריכים אותה", הוא אומר, ומיד טס לדוגמה הבאה של טכנולוגיה משנה מציאות בתחום הבריאות שנולדה ממש בזמן האחרון בעקבות המצאה של קלינאי בשיבא, האורתופד הצעיר והנמרץ ד"ר עמית זבטני. בעקבות ניתוחים אורתופדיים שעשה, החליט ד"ר זבטני להשתמש בבינה מלאכותית כדי לייעל את התהליך הנדרש של התאמת רכיבים בציוד הניתוח למטופל הספציפי. "לסטארט-אפ קוראים CustoMed, והטכנולוגיה שלו מאפשרת לבצע תהליכים מורכבים באופן אוטומטי שמקצר זמני ניתוח, מפחית סיכונים לזיהומים, ומשפר דיוק ובטיחות בניתוח".
צימליכמן, בן 51, הוא רופא פנימאי בהכשרתו. בסוף 2013 חזר לארץ לאחר שהות של כחמש שנים בארה"ב, שם עבד בתחום האסטרטגיה והמחקר ברשת בתי החולים של אוניברסיטת הרווארד. בהיותו שם גויס כיועץ למהפכת הבריאות של אובמה, "אובמה קר", בתחום הדיגיטציה. הוא לימד את האמריקאים איך להכניס תיקים אלקטרוניים לבתי החולים, ושוב הוכיח עד כמה הרפואה הישראלית מקדימה בתחומים רבים את המקבילה לה בעולם.
"הניסיון שלי כרופא ישראלי היה מאוד רלוונטי למהפכת הבריאות של 2008 בארה"ב", הוא מספר, "כי אנחנו מקדימים אותם מאוד בנושא הדיגיטציה. כשהם התחילו את האובמה קר, רק 50% מבתי החולים היו ממוחשבים, וכאשר אובמה סיים את הקדנציה 85% כבר הפכו ממוחשבים".
לאחר שחזר מארה"ב מונה צימליכמן לסמנכ"ל רפואה בשיבא, ועם כניסתו של פרופ' יצחק קרייס לתפקיד המנכ"ל בסוף 2016, הוא התבקש על ידיו להוביל את תחום החדשנות בבית החולים.
על הקמתה של ARC החלו בשיבא לעבוד ב-2017, וכאשר היא הושקה ב-2019 לאחר כמעט שלוש שנים של פיתוח, החזון היה להשתמש בחדשנות כדי לפתור את בעיות עולם הרפואה הגלובלי ואת משבר המחסור בכוח אדם, ולהתמודד עם העלויות הגבוהות של הפעלת בתי חולים, שבכל העולם מפסידים מיליוני דולרים. העלות הזו מגולגלת על הציבור, בטח במדינות סוציאליות כמו ישראל ("זו בעיה קיומית שאם לא נמצא לה פתרון נגיע לפשיטת רגל של המערכת", מזהיר צימליכמן). הרעיון הוא להשתמש בחדשנות כמנוע צמיחה כלכלי, שמביא לאדוות של השפעה מעבר להכנסת כסף לבית החולים.
כן, הוא יודע שמדובר בתהליכים איטיים ומורכבים שלוקחים המון זמן, אבל גם משוכנע שאפשר לפתור הרבה בעיות שבהן נתקל כיום עולם הרפואה. "אם רק שיבא מוציאה 20 המצאות בשנה, אז כשנטמיע את ARC בעוד בתי חולים נגיע גם ל-400 המצאות בשנה".
עכשיו עובדים ב-ARC בכל הכוח כדי לקחת את הבשורה גם לפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ולהטמיע את שיטות החשיבה והעבודה שלהם במרכזים הרפואיים זיו בצפת והגליל בנהריה, כדי לייצר גם שם עקרונות של חדשנות ולהגיע לשיתופי פעולה. ARC מקדמת חדשנות גם עם אנשי טכנולוגיה ורפואה מהחברה הערבית. למשל, במרכזי החדשנות ששיבא שותפה להם במזרח ירושלים ובכפר-קאסם כבר נולדים פתרונות שהופכים לחברות הזנק ב-ARC.
אחד מהם הוא מיזם Aia, שהוקם על ידי קלינאית התקשורת איה קעדאן. זוהי פלטפורמה מבוססת AI לאבחון וגילוי אוטיזם בגילי 12-24 חודשים, שנותנת מענה לצורך אמיתי שקיים. תפקידה הוא לסייע להגיע לאבחון מוקדם ולייעל את התהליך הטיפולי תוך חיסכון בפגישות פרונטליות. כמו כן, היא מחברת ומסנכרנת 24/7 בין כל הצוות המאבחן, המטפל וההורים.
שיבא מכוונת גם לדרום, וכמי שמונתה לבנות את בית החולים החדש בבאר-שבע, שיפתח את שעריו ב-2030, צימליכמן מבטיח לזרוע בעזרתו חדשנות גם באדמת הנגב, כולל בדימונה ובשדרות.
אתה רוצה ששיבא תהיה בית החולים של העתיד, אבל בלי רופאים, כי הרופאים בורחים לנו. מה יהיה?
"מובן שזה מצב מאוד לא רצוי והוא קשור לא רק למצב הנוכחי בישראל אלא למשהו שקורה עכשיו בכל העולם. המחסור ברופאים ובאחיות הוא גלובלי, וחלק מתפקידי החדשנות זה למצוא פתרונות נוכח המחסור בכוח אדם. אנשים היום, במיוחד אחרי מגפת הקורונה, לא רוצים ללכת לתחום הבריאות. הוא נחשב קשה. הצעירים בטח לא הולכים לסיעוד, שהוא מקצוע קשה וכבר דורש בגרות גבוהה ופסיכומטרי, והם עושים שיקול שאם יש להם את הנתונים הגבוהים, אז למה סיעוד? למה לא עבודה קלה יותר ומתגמלת יותר? המחסור בעובדי סיעוד הוא הבעיה הכי גדולה של מערכת הבריאות העולמית, וחלק מהצורך בשינוי יהיה ליצור מצב שבו אנחנו פחות תלויים בכוח אדם מקצועי ויותר בפתרונות טכנולוגיים, שיאפשרו לנו להנגיש רפואה ברמה גבוהה עם פחות כוח אדם".
נגמר העניין של השליחות ושבועת הרופא?
"זה חלק מהעניין. העולם הופך להיות פחות רומנטי לא רק בתחום הרפואה, אלא בהרבה תחומים אחרים, ובטח בסיעוד ואחיות. היום האמא היהודייה רוצה את הבן שלה הרבה פחות ברפואה והרבה יותר בסייבר וזה מורגש".
מה לגבי בריחת רופאים מהארץ בעקבות המלחמה. זה קורה באופן ברור ולא רק מתחת לרדאר.
"אנחנו רואים את זה בעיקר בקרב רופאים שנמצאים כעת בהשתלמויות בחו"ל ומאריכים את השהייה שלהם. ראינו גם כאלו שעזבו באופן יזום, אבל במספרים קטנים יותר. אין ספק שמדובר בתופעה מדאיגה, בעיקר לנוכח המחסור ברופאים, אך גם לאור העובדה שהרופאים שלא חוזרים הם מהטובים ביותר שלנו. ההון האנושי הטוב ביותר של מדינת ישראל".
