אחד מכל שני בדואים וערביי ישראל שאינם בדואים מגיל 75 ומעלה סובל מסוכרת סוג 2 לפי נתוני משרד הבריאות לשנת 2022. זאת לעומת פחות מ-40 אחוז בקרב האוכלוסייה החרדית והיהודית הלא-חרדית באותה קבוצת גיל בתקופה המקבילה, שלוקה בסוכרת. כך עולה מנתוני משרד הבריאות שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות".
הנתונים בישראל מתיישבים גם עם המגמה העולמית לכך שיש קשר ישיר בין מעמד סוציו-אקונומי לסיכוי ללקות בסוכרת. כך, בקבוצת הגילים של בני 75 ומעלה בישראל בקרב אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך 43.6 אחוז סובלים מסוכרת, ובמעמד בינוני-נמוך 41.5 אחוז. שכיחות המחלה יורדת בקרב אוכלוסייה מהמעמד הגבוה. רק 38.6 אחוזים מהמעמד הבינוני-גבוה לוקים בסוכרת ובמעמד הגבוה רק 35 אחוז.
"באופן כללי, אנחנו רואים בעולם שכיחות גבוהה יותר של סוכרת בקרב מיעוטים", אמרה ד"ר ילנה צ'רטוק-שחם, מומחית לאנדוקרינולוגיה מבוגרים במרכז הרפואי העמק. "לפער הסוציו-אקונומי יש משמעות ולא נוכל להתעלם מהעובדה הזו".
למרות המודעות הגוברת לתחלואי הסוכרת, היא עדיין הגורם הרביעי לתמותה בישראל נכון לשנת 2022, אחרי סרטן, מחלות לב וקורונה. לפי נתונים חדשים של משרד הבריאות בדבר שכיחות המחלה, מסוג 1 ומסוג 2 חלה עלייה מזערית של עשירית האחוז בין השנים 2012 ועד 2022, כך שנכון לשנת 2022, השיעור היה בישראל 7.1 אחוזים לעומת 7 אחוזים ב-2012. על פי הנתונים, גברים רשמו שיעורי תחלואה גבוהים יותר לעומת נשים: 7.4 אחוזים לעומת 6.9 אחוזים בהתאמה. הפערים הגדולים ביותר בין המינים נרשמו בגילי 65 עד 74.
הפער הגיאוגרפי
הפערים המשמעותיים יותר נרשמו בין האזורים השונים ברחבי הארץ. באזור הגולן, חדרה, עכו ויישובי עמק יזרעאל, שכוללים את היישובים הערביים, שיעור חולי הסוכרת עומד על יותר מ-14 אחוז. אך ביהודה ושומרון, תל אביב, פתח תקווה ורחובות שיעור התחלואה עומד על פחות מ-11 אחוז.
"מדי שנה מנטר המרכז הלאומי לבקרת מחלות נתונים על מגמות התחלואה בסוכרת בישראל, תוך אפיון שלה לפי מדדים שונים", הסבירה פרופ' ליטל קינן-בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. "איסוף ופרסום הנתונים מהווה בסיס מידע מהימן על מצב התחלואה, הן לצורך קבלת החלטות והן לצורך מידע מחקרי. לפי הנתונים, שיעור הימצאות הסוכרת בישראל נותר יציב בעשור האחרון, אך קיימים הבדלים בנתונים בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה שונות, דבר הממחיש את הצורך בהמשך צעדי הפעולה בנושא".
גם ברמה הבינלאומית – שיעור חולי הסוכרת בישראל היה ונותר גבוה משמעותית מהממוצע האירופי. בעוד בישראל הממוצע של חולי סוכרת בני 29-70 עומד על 8.5 אחוזים, הממוצע האירופי הוא 7 אחוזים בלבד. ישראל כאמור, רחוקה משמעותית מהמצב של המדינות שהצליחו להיאבק במגפה, דוגמת אירלנד, בלגיה ונורווגיה – שבהן הממוצע של חולי הסוכרת עומד על פחות מ-4 אחוזים. בראש הטבלה נמצאות טורקיה עם 14.5 אחוז סוכרתיים מכלל האוכלוסייה ואיחוד האמירויות עם הנתון השערורייתי של 16.4 אחוז חולי סוכרת בגילים 29-70. "מה שמעודד זה שסוכרת סוג 1 בקרב בני נוער היא יותר נשלטת ומנוהלת", שיתפה ד"ר צ'רטוק-שחם. "מה שלא מעודד זה שישראל במקום יחסית גבוה ביחס ליתר מדינות העולם".
הגורמים המדויקים לסוכרת סוג 1 אינם ידועים והם על פי רוב מקושרים לתהליך אוטואימוני המתפתח בגוף. זאת לעומת סוכרת מסוג 2 המקושרת יותר להשמנה ולעלייה במשקל. על פי נתוני דוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2022 של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, כמעט 60 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 64-20 סובלת מעודף משקל ומהשמנת יתר.
עוד עולה מנתוני התוכנית כי בשנת 2022 חלה עלייה נוספת בשיעור הסובלים מהשמנת יתר, ופער משמעותי נמצא בשיעור השמנת היתר של נשים מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר, לעומת נשים מהמעמד הכלכלי-חברתי הגבוה ביותר.
"משרד הבריאות משקיע משאבים ומאמצים רבים על מנת להפחית את שיעורי ההשמנה והסוכרת בכלל המגזרים", אמרה ד”ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות. "במטרה לקדם אורח חיים בריא ברשויות המקומיות לרבות בחברה הערבית, מפעיל המשרד את תוכנית "אפשריבריא" ושילב תזונאיות ומתכללי בריאות באשכולות האזוריים השונים".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.08.24
