בשבועות האחרונים פנה משרד הבריאות בכמה הזדמנויות לכלל בתי החולים בישראל וביקש מהם לוודא את מלאי התרופות שברשותם לצד מלאי של סולר לגנרטורים, שיאפשר לבית החולים להמשיך לפעול כרגיל גם במקרה של קריסת תשתית החשמל.
ההנחיה שהועברה לבתי החולים הייתה לדאוג לכך שהמלאים יספיקו לתקופה של שלושה חודשים לפחות. כך שהכמות תותאם לשלושה חודשים לפחות. בנוסף, חלק מבתי החולים נדרשו לוודא שברשותם מספיק מנות דם ואף להיערך בשלב הראשון לשחרור מהיר של מטופלים, לצורך פינוי מקום לטיפול בפצועי המלחמה.
אירועי השבוע שעבר – שכללו את חיסולם של רמטכ"ל חיזבאללה פואד שוכר, ושל ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה בטהרן וכן את האיומים בתגובה מצד איראן ומצד ארגון הטרור הלבנוני – לא הביאו להנחיה חדשה כלשהי, אך בבתי החולים וידאו שוב שהם אכן ערוכים לתרחיש של אירוע רב-נפגעים (אר"ן) או חמור מכך "מגה אר"ן".
בשיחה עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet מספרים ארבעה מנהלי בתי החולים על היערכותם ומודים שהיא מכוונת מראש לאירוע ממושך ולא קצר טווח.
המרכז הרפואי העמק, עפולה
"הכנו תשתיות ל-150 מיטות נוספות מתחת לקרקע, מעבר ל-150 שכבר היו לנו", הסביר ד"ר מאור ממן, מנהל המרכז הרפואי העמק. למעשה, כעת יש לנו בית חולים תת-קרקעי ובמתחמים ממוגנים, ואנחנו מוכנים לתרחיש של טיפול ב-300 חולים במיטות אשפוז במיגון מלא, בנוסף לפעילות חדרי הניתוח וחדר המיון שלנו".
כפי שכבר פורסם בעבר, אחד התרחישים במצב של לחימה עצימה וממושכת הוא של 'אי בודד' – מצב שבו גם דרכי הגישה לבתי החולים נפגעות וכך גם האספקה של ציוד רפואי ומזון. "אנחנו נערכים לעבוד במתכונת 'אי בודד', שבה הצירים יהיו חסומים ולא ניתן יהיה לקבל אספקה באופן רציף", הוסיף ד"ר ממן. "אנחנו ממלאים את המלאים שלנו – מזון, סולר וציוד רפואי – לכמה חודשים קדימה, ובעצם מכינים תשתיות לחירום, שיאפשרו לנו לשמור על רציפות תפקוד ומתן מענה למספר גבוה של מטופלים".
6 צפייה בגלריה
ד"ר מאור ממן. "מכינים תשתיות לחירום, שיאפשרו לנו לשמור על רציפות תפקוד"
(צילום: נחום סגל)
בנוסף לבית החולים העמק, גם יתר בתי החולים בצפון עלולים למצוא עצמם בחזית הלחימה. למצוקת כוח האדם של הצוותים הרפואיים, שעשויה להחריף במצב של גיוס מילואים, עשויים לסייע סטודנטים לרפואה שיוזעקו לעבוד בבתי החולים וגם צוותים רפואיים שאינם מתפקדים במצב חירום ואינם בקו האש. כך למשל, צוותים רפואיים מבתי החולים הפרטיים בנצרת יסייעו בבתי חולים באזור כמו זיו בצפת, וגם מבתי חולים במרכז הארץ יישלחו עובדים לבתי החולים בצפון.
פרופ' מסעוד ברהום, המרכז הרפואי לגליל: "אנחנו בית החולים הקרוב ביותר לגבול כלשהו, ובאופן אישי התרחיש היחיד שמדיר שינה מעיניי הוא שלא כל המנהרות ההתקפיות נחשפו. הצוותים הרפואיים שלנו כאן הם תושבי האזור, והם עדים למציאות של טילים שנופלים לא רק מעל בית החולים אלא גם מעל לבית שלהם"
המרכז הרפואי לגליל, נהריה
"אנחנו מוכנים כבר עשרה חודשים", אמר פרופ’ מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה – בית החולים הצפוני ביותר, שרק שלשום התמודד עם מטח ירי קשה מלבנון שהביא לפציעתו האנושה של תושב האזור.
"כל המטופלים והמטפלים נמצאים או בתת-הקרקע או במבנים ממוגנים, כמו מחלקות טיפול נמרץ כללי או טיפול נמרץ לב וחדר מיון", הסביר פרופ' ברהום. "הצוותים שלנו כבר מתורגלים לאירועי אר"ן אד-הוק. להנהלה חילקנו טלפון לווייני שנפעיל אותו רק אם חלילה תהיה פגיעה ברשתות. כרגע אין הנחיה מיוחדת מטעם משרד הבריאות או פיקוד העורף. עם זאת, חשוב שיהיה ברור שאף אחד לא ישחק אותנו ולא ישבור אותנו. כל פצוע, חייל או אזרח, שייכנס למרכז הרפואי, יקבל את הטיפול הטוב ביותר.
"בכל רגע עלול להיות אירוע רב-נפגעים ואחריו עוד אירוע. בכל דקה יכולה להיות התפרצות של מיני-מלחמה או מלחמה. אנחנו צריכים להיות מוכנים לדבר הזה. אנחנו עלולים להיות מנותקים לתקופה כלשהי, ואירגנו את עצמנו להיות מוכנים לטפל בפצועים ולהפעיל חדרי ניתוח, כדי לתת את השירות למטופלים. המלחמה הזו לא תהיה דומה למלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה ידענו פחות או יותר מתי יתרחש הירי. אנחנו בית החולים הקרוב ביותר לגבול כלשהו, ובאופן אישי התרחיש היחיד שמדיר שינה מעיניי הוא שלא כל המנהרות ההתקפיות נחשפו. הצוותים הרפואיים שלנו כאן הם תושבי האזור, והם עדים למציאות של טילים שנופלים לא רק מעל בית החולים אלא גם מעל לבית שלהם. לכן הם לא יכולים להישחק. כשמאיימים על החיים שלך אי-אפשר להישחק".
6 צפייה בגלריה
ד"ר נדב סלייפר וצוות סיעודי באגף הילדים התת-קרקעי שבמרכז הרפואי לגליל
(צילום: אלעד גרשגורן)
באזור הצפון צפוי המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה לשמש כמרכז הקליטה העיקרי של פצועים מבתי החולים באזור, ובו מוצבות מאז תחילת המלחמה קרוב ל-2,000 מיטות בחללים התת-קרקעיים.
ההיערכות להסלמה ביטחונית נעשית כמובן לא רק בצפון הארץ. במצב של לחימה ואירועים רבי-נפגעים, בתי החולים במרכז הארץ צפויים להיות ברירת המחדל לפינוי פצועי הטראומה, כשהמובילים שבהם יהיו המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, המרכז הרפואי איכילוב בתל-אביב, והמרכז הרפואי בילינסון בפתח-תקווה.
המרכז הרפואי בילינסון, פתח תקווה
"בימים האחרונים חידדנו את ההיערכות המשמעותית והמקסימלית שעשינו החל מ-7 באוקטובר וריעננו אותה עוד יותר", סיפרה ד"ר לנה קורן-פלדמן, מנהלת בית החולים בילינסון. "בבית החולים התת-קרקעי שלנו יש 350 מיטות ויש לנו במגדל האשפוז עוד סדר גודל של כ-150 עד 200 מיטות ממש ממוגנות. בסך הכל, בית החולים יכול להכיל בתוכו 800 מיטות שמספקות הגנה על פי נוהלי משרד הבריאות.
"מה שמאפיין את כל המיטות שנחשבות כמיטות חירום הוא שכל מיטה כזו יכולה להפוך למיטת טיפול נמרץ, שבה יכול לשכב מטופל מונשם. אנחנו נערכים לטילים רחוקי טווח, טילים בעלי חומר נפץ מאוד משמעותי ופוטנציאל נזק מאוד משמעותי. אנחנו מדברים על סיטואציה שמגיעים לבית החולים עשרות אנשים באותו זמן ואנחנו נערכים לקבל גלים של אר"ן או של מגה-אר"ן. ההיערכות הזו מאפשרת לנו לקלוט אותם במיון. המיון ממוגן כולו מקצה לקצה, כולל בנק דם.
"מבחינת מלאי של סולר ומים, יש לנו מספיק לשלושה חודשים. לפי כל ההנחיות של משרד הבריאות אנחנו יודעים להתנהל כ'אי בודד', עם גנרטורים שמגבים. יש פה את כל שירותי הרפואה הקיימים בכל שלב ובכל זמן, וגם במלחמה. לא יהיה מצב שיהיה פה שירות רפואי שלא יהיה קיים. אני לא מצליחה לחשוב על משהו שלא יהיה, וגם טיפולים אונקולוגיים נוכל תוך זמן קצר להחזיר לפעילות. עם זאת, יש תרחיש שבו ניתוחים לא דחופים יידחו. מרגע האזעקה המחלקות יודעות לפי איזה סדר הן יורדות למטה. כל מחלקה הגיעה בעצמה למקום הייעודי שלה במתחם החירום, ואירגנה לעצמה את רשימות המלאי".
ד"ר עמיר גרינברג, שיבא: "אחד התרחישים שאנחנו נערכים אליהם הוא אירוע רב-נפגעים גדול, ולמעשה אין סיטואציה שלא נערכנו אליה. כיוון שברור לנו שבית החולים שלנו ישמש כעתודה לכל הארץ, ברגע שיהיה איזשהו איום על מדינת ישראל - אנחנו נהיה בחמ"ל המורחב, עם הערכות מצב ועתודות כוח אדם"
המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר
"אנחנו מקיימים כל יום הערכת מצב", תיאר ד"ר עמיר גרינברג, סמנכ"ל הפעלה ומערך החירום בשיבא. "עשינו 'צ'ק ליסט' על כל המלאים שלנו, כך שיהיה לנו אפילו מעבר למה שמשרד הבריאות ופיקוד העורף דרשו. בנוסף, אנחנו לוקחים עוד תרחיש בחשבון וזה תרחיש הסייבר, שבמסגרתו אם תהיה מתקפת סייבר ולא תהיה לנו אפשרות לעבוד עם המערכות שלנו, אנחנו ערוכים להמשיך לעבוד ברציפות תפקודית".
לדברי ד"ר גרינברג, למרכז הרפואי חשוב מאוד לשמור, גם במצב של לחימה קשה, על רפואה השגרה. "אנחנו עובדים על פי הנחיות פיקוד העורף ורשות האשפוז העליונה. יש נוהל מסודר לרידוד (הפחתה) של מאושפזים, על אף שבפעמים האחרונות לא רידדנו אף אחד. אנחנו מהר מאוד מחזירים את רפואת השגרה.
"אנשים צריכים מגוון טיפולים ואנחנו מקפידים לשמור ככל שניתן על רפואת השגרה, כולל ניתוחים שנקבעו מראש. יש לנו 18 חדרי ניתוח ממוגנים, שבהם יש לנו אישור לנתח. אנחנו אמורים לתת כוח אדם רפואי לטובת אחד מבתי החולים בדרום, שבזמן מלחמה הוא מוגדר כנכס לאומי. גם מד"א ישלחו לשם צוותים וגם אנחנו נשלח צוותים רפואיים לבית החולים הזה תוך חצי שעה, באמצעות מסוק. בנוסף, משרד הבריאות נתן הנחיה שאנחנו ואיכילוב נסייע לבית החולים זיו בצפת. רופאים ואחיות שלנו כבר נסעו לצפת, ובמידת הצורך נחבור אליהם ונסייע כמה שצריך. יצרנו גם קשר עם בית החולים בנהריה ושלחנו צוותים שלנו. אחד התרחישים שאנחנו נערכים אליהם הוא אירוע רב-נפגעים גדול, ולמעשה אין סיטואציה שלא נערכנו אליה. כיוון שברור לנו שבית החולים שלנו ישמש כעתודה לכל הארץ, ברגע שיהיה איזשהו איום על מדינת ישראל - אנחנו נהיה בחמ"ל המורחב, עם הערכות מצב ועתודות כוח אדם".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.08.24
