בשבוע האחרון, בצל המתיחות הביטחונית, איומי התקיפה של איראן וחיזבאללה והשיח סביב הסלמת הלחימה, אנשים רבים מתמודדים עם פחד וחרדה, ולמרות שאין שינוי בהנחיות פיקוד העורף – מתקשים לשמור על שגרה.
"אנחנו נמצאים באיזושהי המתנה ללא נודע", מסבירה דינה דרור, עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית ומטפלת בעמותת מרכז אלה. "אנחנו לא יודעים מה יקרה, אבל יכולים לדמיין הרבה דברים קשים שעלולים לקרות. המצב הזה גורם לחוסר אונים, ואין דבר שהנפש שונאת יותר".
טליה לבנון: "השיח סביב התקיפה בשבוע האחרון מעורר המון דאגה. אין לנו שליטה, ובמקום שאין לנו שליטה החרדה מאוד עולה וזה דבר מידבק. הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות למעננו, למען ילדינו ולמען הסביבה שלנו זה לנסות לייצר שליטה וידע ככל הניתן"
"אנחנו מגיעים לשבוע האחרון כבר עייפים, מותשים ומודאגים", מוסיפה טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה. "מאז 7 באוקטובר כולנו מתמודדים עם אובדן, חרדות, חוסר ודאות, ואנחנו לא רואים סוף – הירי ממשיך, אלו שפונו עדיין מפונים. אלו הרבה מאוד טלטלות ואי-יציבות. השיח סביב התקיפה בשבוע האחרון מעורר הרבה מאוד דאגה, בין היתר מכיוון שכל התרחישים פתוחים. אין לנו שליטה, ובמקום שאין לנו שליטה החרדה מאוד עולה וזה דבר מידבק, וכך נוצר אפקט העצמה של הפוטנציאל המזיק של האירוע. הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות למעננו, למען ילדינו ולמען הסביבה שלנו זה לנסות לייצר שליטה וידע ככל הניתן, למשל לדעת לאן ללכת אם יש אזעקה או איפה אפשר לצרוך מידע אמין".
לדברי דרור, למרות הקושי, יש חשיבות רבה לשמור על שגרת יום תקינה ככל הניתן. "הרבה אנשים מרגישים שהם לא עצמם בתקופה הזאת. המנגנונים האלה של הפיצול, ההדחקה והניתוק הם מנגנוני הגנה, ויש להם תפקיד חיובי – להגן על הנפש. זה דבר טוב שאנחנו מצליחים להתנתק מיד פעם. ללכת לעבודה, לשבת בבית קפה. לעשות דברים שהם לא רק להיות בחרדה ובכאב. 7 באוקטובר גרם לתחושה של שבר מאוד גדול, אבל השבר לא צריך להיות בינינו, ולכן אחד הדברים שיכולים לעזור בתקופה זו זה להיות ביחד. אנחנו רואים בני משפחות וחברים שמחזקים אחד את השני, קבוצות תמיכה, הרבה אנשים מחפשים קשר".
התקופה המורכבת הזו הופכת למורכבת עוד יותר לאור העובדה שהילדים ובני הנוער נמצאים בחופש הגדול. "האחריות ההורית שלנו במצב הזה לא רק קשורה למציאות החיצונית אלא למה שיש להם בתוך המחשבים או הטלפונים", אומרת דרור. "הרבה ילדים נמצאים ברשתות החברתיות ובטלגרם ונחשפים להמון פייק ניוז. אנחנו צריכים כמה שיותר לנסות לעורר על זה שיח עם הילדים ולייצר חשיבה ביקורתית כדי שלא יאמינו לכל מה שהם קוראים.
"כולנו נמצאים באותו מצב ומגיבים בצורות שונות. הרבה מאוד סימפטומים הם טבעיים כמו קשיי שינה וריכוז, עצבנות, לחץ ושימוש בתרופות הרגעה. כל אלה תגובות ממש נורמליות. אבל אם אתם מרגישים שזה פוגע לכם בתפקוד מומלץ לפנות לטיפול כדי ללמוד איך לנהל את החרדה. מאוד חשוב שכל אחד ידאג לעצמו בתקופה הזו".
פורסם לראשונה: 00:00, 09.08.24