כשהיישום כונני החירום של מד"א מצפצף בבית משפחת מושקוביץ בכרמיאל, חמישה מתוך ששת בני המשפחה קופצים מיד אל הנייד שלהם ובודקים מי זקוק להם.
בחניית הבית עומד האמבולנס המשפחתי שהופקד בידיהם ובזמני מתיחות ביטחונית וחופשות תמצאו אצלם גם שני אמבולנסים. נדמה כי עם לידת כל אחד מילדי המשפחה, הם אוטומטית מצטרפים ליחידת רפואת החירום האזורית.
הכל התחיל בשנת 1982 כאשר רפי מושקוביץ, הצטרף לשורות נוער מד"א, ושנתיים לאחר מכן כבר קיבל את פרס המתנדב המצטיין. לאחר שחרורו מצה"ל, בגיל 22, הוא חזר להתנדב בארגון החירום הלאומי והכיר את גלית, אז מתנדבת בנוער מד"א, בת 17. "לא דמיינתי אז שנקים משפחה ונגדל דור של אנשי הצלה מתנדבים", סיפר רפי.
אל משפחת מד"א הם צירפו לראשונה את בתם הבכורה טל (27), כשהייתה בת 15 והחלה להתנדב במסגרת המחויבות האישית בתיכון. אחיה, רז (24), גם הוא נכנס לשורות מצילי החיים. זה היה אך טבעי שניב (20), בהגיעה לגיל 15, תקבל את המדים הלבנים. דור (10) גם לוקחת חלק בהתנדבות ובחגים מסייעת באריזת חבילות מזון לנזקקים ובימי ההווי שעורכים במד"א כרמיאל לילדי העיר היא מסייעת בהכשרת חבריה בני גילה למיומנויות בסיסיות בהצלת חיים. גם היא מחכה לרגע שתוכל כבר לקבל רשיון להתנדבות בהצלת חיים.
רז, הנדסאי במקצועו, קיבל אף הוא לא מזמן תעודת הצטיינות לאחר שבמהלך רבעון קפץ ללא פחות מ-400 קריאות, שזה ממוצע של שלוש הזנקות ביום. "זה לא תמיד כיף שבאמצע ארוחת שישי עוזבים וקמים בני משפחה", שיתפה גלית. "אבל כולנו יודעים שהם הולכים להציל חיים. בזכות אחד מאיתנו יכול החולה או הפצוע שנמצא בקרבתנו לקבל מענה מהיר, כאשר כל דקה היא קריטית ומשמעותית".
בסופי שבוע בעונה, תופסים המושקוביצים כוננויות גם על ה"סירמבולנס" של מד"א בכנרת ויוצאים כצוות לאייש משמרות להצלת חיים בלב ים. בחודש שעבר הם עזרו בתגבור כוחות מד"א באילת, על רקע המתיחות הביטחונית והאיום החות'י. לעיתים הם גם מסייעים בחיזוק המענה באזור מלונות ים המלח.
"האמבולנס הוא חלק מהבית שלנו ומהמציאות שאליה גדלנו", אמרה טל. היא מורה בתיכון מקומי ובמשמרות ההתנדבות שלה פוגשת לא אחת בתלמידיה שממשיכים בדרכה. "הצלת חיים זה אצלנו בדם", סיכמה.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.08.24
