מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת עם אחד המשברים הקשים והמורכבים ביותר בתולדותיה. זרם בלתי פוסק של פצועים קשה, לצד הדריכות המתמדת לאירועים מרובי נפגעים, הפכו את בתי החולים והצוותים הרפואיים לקו החזית הפנימי של ישראל. את ועידת הבריאות של "ידיעות אחרונות" ו-ynet שהתקיימה בצל כל אלו, פתח שר הבריאות אוריאל בוסו מש"ס, והסביר כיצד מערכת הבריאות מתמודדת מול אתגרי השנה הקשה שעברה על המדינה. צפו בדבריו:
ועידת הבריאות: ראיון עם שר הבריאות אוריאל בוסו
(צילום: אורי דוידוביץ, ירון ברנר, אלכס בורטמן)
השר נשאל לגבי הטיפול הרפואי למחבלים בבתי החולים, והתקוממות הצוותים על הצורך לטפל בהם: "למחבלי הנוחבה, צה"ל, בגיבוי משרד הבריאות, הקים מתקן רפואי בשדה תימן. בסופו של דבר, המערכת חייבת לטפל בכל מי שמגיע בשעריה. רופא שנמצא במערכת הבריאות 30 שנה הסביר לי שמחבלים שמצבם התייצב הובאו לחקירה, וכך ידענו להציל חיים. חלק מהמחבלים הללו שטופלו אצלי במערכת - נכנסו איתם לתוך עזה, למנהרות, והביאו חטופים כשצריך. יש מידע מציל חיים עכשיו. לכן, אנחנו מביאים אותם לטיפול בשביל לייצב אותם, לא בשביל להעניק להם מסאז'".
באשר לחזית הצפונית, לדבריו, מערכת הבריאות כבר ערוכה: "היערכות אמיתית, אנחנו ערוכים כבר מספר חודשים, מיגון בתי חולים, גנרציה למה שצריך".
הוא התייחס לאתגרים נוספים, בהם תרחישים כמו "תרחיש העלטה", שבו ייתכן שהחשמל ינותק והדרכים לבתי החולים יהיו חסומות. "לא להכל אתה יכול להיות מוכן, כי בזמן אמת שום דבר לא דומה לשום תרגיל", אמר. הוא הסביר כי האתגרים כוללים גם את האופן שבו יגיע כוח האדם לבתי החולים, במיוחד למקומות מרוחקים כמו בית החולים זיו".
השר ציין גם שמערכת הבריאות עושה צעדים משמעותיים לשיפור שירותי בריאות הנפש, תוך הגדלת התקציבים והתמיכה. לדבריו, "הגדלנו את תקציב מרכזי החוסן מ-30 מיליון ל-100 מיליון ש"ח, והכשרנו רופאים לתת תמיכה נפשית. בסוף האירוע הגדול ביותר של מדינת ישראל מאז 7 באוקטובר, בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות, זה בריאות הנפש", הדגיש.
במסגרת הוועידה, בפאנל שעסק במצוקת הרופאים והחשש מבריחת המוחות, השתתפו פרופ' גיל פייר, משנה רפואי למנכ"ל וסמנכ"ל באיכילוב, ד"ר לירן לוי, מנהל שירות השתלות ריאה במרכז הרפואי שיבא ורופא מתנדב במילואים, פרופ' שגיא הרנוף, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים בילינסון וד"ר ריי ביטון, יו"ר ארגון הרופאים המתמחים מרשם מבית החולים הציבורי אסותא אשדוד.
על אף שאין מספרים מוחלטים של הרופאים העוזבים, הבעיה מדירה שינה מעיניהם של בכירים במערכת הבריאות. פרופ' שגיא הרנוף, מספר: "אני חש את זה אפילו אצלי במחלקה. אותם הרופאים אולי לא כל כך קריטיים למערכת כיום, כי יש את המנהלים ויש את מנהלי היחידות, אבל זה בדיוק הדור שבעוד 12-8 שנים צריכים לתפוס את ההגה ואז הם לא יהיו. כלומר, אם מישהו בא מבחוץ ומסתכל על המערכת ועל בתי החולים, הכל נהדר, יש מנהלים ורופאים מצוינים. זה הולך לפגוע במערכת שנים קדימה. אני מרגיש את זה". צפו בדבריהם:
ועידת הבריאות: פאנל מצוקת הרופאים
(צילום: אורי דוידוביץ, ירון ברנר, אלכס בורטמן)
בראיון שהעניק מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוא התייחס גם לשחיקה של הצוותים, והביע את דאגתו מעזיבת הרופאים לחו"ל: "אני מוטרד. אני מוטרד כי אין לנו פה יתירות ועודף במספר הרופאים, בטח לא ככל שאנחנו מגיעים לנישות מסוימות של התמחויות. הדבר נהיה יותר ויותר מאתגר. אנחנו רואים איזושהי נטייה שהיא אולי יותר גבוהה מהרגיל".
באשר לחסרונות במערכת הבריאות, אלו שהיו קיימים עוד לפני ה-7 באוקטובר, התייחס בר סימן טוב: "מבחינתי היינו בחיסרון גדול מאוד של שטחים ממוגנים, של מרחבים ממוגנים, ועשינו פה קפיצת דרך משמעותית. אני סומך באמת על הצוותים שהם יעשו הכל ואנחנו נעשה הכל כדי באמת לשמור על הרציפות התפקודית גם במצבי קיצון". צפו בדיון:
ועידת הבריאות: ראיון עם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב
(צילום: אורי דוידוביץ, ירון ברנר, אלכס בורטמן)
בפאנל "הקרב על הנפש", השתתפו ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות. ד"ר דנה זינגר, רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר. פרופ׳ יוסי לוי בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע״ש ליאור צפתי, המרכז האקדמי רופין. ודורית טאו, שורדת הטבח בפסטיבל הנובה.
בעיצומה של המלחמה, כאשר ההשלכות ארוכות הטווח על בריאות הנפש עדיין לא ברורות, אומר ד"ר בודנהיימר כי "אנחנו נמצאים בתוך אירוע מתמשך וההתמודדות הנפשית היא מאוד–מאוד לא פשוטה. בצד זה אנחנו רואים יכולות של חוסן והתמודדות מאוד טובים ובריאים. יש לנו ערבות הדדית מאוד חזקה. אני לא חושב שמצבנו טוב, אבל אני חושב שמצבנו הוא לא גרוע כמו שהיה יכול להיות". בתוך כך, דורית דיברה מדם ליבה על קשיי היום-יום ועל הצורך בסיוע: "צריך להוסיף טיפולים. כולנו יודעים מה היה. אני לא צריכה להילחם כל חודש לקבל תקציב או לקבל עזרה. יש פה דור צעיר שלם שאמור לקיים חיים רגילים, לחזור לשוק העבודה, לקיים מערכת יחסים. אנחנו לא יכולים לקיים מערכות יחסים עם אנשים נורמליים. אנחנו בדחק. יש פה דיסוננס ענק בין היכולת לבין מה שאנחנו רוצים". צפו בפאנל:
ועידת הבריאות: פאנל הקרב על הנפש
(צילום: אורי דוידוביץ, ירון ברנר, אלכס בורטמן)
במהלך הוועידה, התיישבו לשיחה גם חמישה מנהלי בתי חולים: פרופ' שלומי קודש, סורוקה; ד"ר יעל פרנקל-ניר, המרכז הרפואי שיבא-תל השומר; ד"ר לנה פלדמן קורן, בילינסון; פרופ' מיכאל הלברטל, רמב"ם; ופרופ' מסעד ברהום, המרכז הרפואי לגליל.
10 צפייה בגלריה
מימין: פרופ' שלומי קודש, ד"ר לנה פרידמן קורן, פרופ' מיכאל הלברטל, פרופ' מסעד ברהום, ד"ר יעל פרנקל-ניר
(צילום: אביגיל עוזי)
פרופ' מסעד ברהום, תיאר: "אנחנו נמצאים כבר 11 חודשים מתחת לקרקע עם הנחיה של המנכ"ל להיות ב-35 אחוזי תפוסה. אני משתדל לעמוד בזה, אבל לפעמים יש עלייה בתפוסה, והמטרה להשאיר מיטות פנויות אם יקרה משהו משמעותי".
אחריו דיבר גם מנהל רמב"ם, פרופ' מיכאל הלברטל, שסיפר על המצוקה התקציבית שמחריפה: "אנחנו מדברים על האירוע של 7 באוקטובר, אבל כולנו שכחנו שלפני שנה, היינו בשנתיים של קורונה שאתגרה מאוד את מערכת הבריאות ואנחנו במשבר מתמשך". הדיון בין המנהלים הסתיים עם קריאה למשרדי הבריאות והאוצר: "אם מדינת ישראל רואה בזכות הלגיטימית של אזרח במדינת ישראל, לא משנה מקום מגוריו, לקבל רפואה איכותית, הדבר הזה מחייב השקעות". צפו בדיון עם מנהלי בתי החולים:
ועידת הבריאות: מנהלים בחזית הבריאותית
(צילום: אורי דוידוביץ, ירון ברנר, אלכס בורטמן)
"המצב לאומי מחלחל אל הנפש"
במסגרת פאנל "דווקא עכשיו: שומרים על הבריאות", שוחח אדיר ינקו עם פרופ' נעים שחאדה, טל חיון, ד"ר טל ברגמן לוי וד"ר תילי פישר יוסף. הארבעה דיברו, בין היתר, על ההשלכות הנפשיות של המלחמה. ד"ר לוי חידדה את ההשפעה של המלחמה: "זו פעם ראשונה שאני רואה עד כמה מצב לאומי ומצב של שינוי סביבתי מחלחל ומצליח להשפיע על הבריאות הנפשית האישית של אדם".
10 צפייה בגלריה
מימין: ד"ר תילי פישר יוסף, ד"ר טל ברגמן לוי, טל חיון ופרופ' נעים שחאדה
(צילום: אביגיל עוזי)
"בחור שהתרסק ביקש ממני סלפי"
אנחנו רגילים לראות את מירי בוהדנה על מסך הטלוויזיה ושערי מגזינים. אלא שבימים אלו, יש לה ג'וב נוסף וחשוב במיוחד: מתנדבת במד"א שלא פעם מצילה חיים. בראיון לליאור אוחנה סיפרה בוהדנה למה החליטה להתנדב. "בהתחלה הכוונה הייתה התחום ההסברתי, לצלם סרטונים", אמרה בוהדנה, "בהמשך עשיתי קורס עזרה ראשונה. אני שש שנים בארגון. חשוב שכל אחד יידע להגיש עזרה ראשונה, לבצע החייאה. במקרה אחד הגעתי לבחור שהתרסק עם האופנוע שלו. הוא הסתכל עליי וביקש סלפי".
"השיקום הוא בעיקר בראש"
עוד פאנל היה של שלושה גיבורים שסיפרו על השיקום שלהם. סא"ל פואז חוסיין, קצין גששים בפיקוד הצפון, טס דרומה ב-7 באוקטובר לנסות להציל את תושבי העוטף, נפצע קשה בחולית ושכב ליד חברו שנהרג. סתיו בכר, לוחמת לשעבר בגדוד האיסוף הקרבי, חיסלה מחבל בבסיס אורים ונפצעה מירי בגבה. סגן יונתן בן חמו מהנדסה קרבית איבד את רגלו מירי RPG לדחפור D9. בפאנל מיוחד, פואז, סתיו ויונתן סיפרו לגל גנות על הפציעה, על שיקום, ובחרו לחזק חיילים שמתמודדים עם אתגרים דומים. "90% מהשיקום זה הכל בראש”, שיתף יונתן.
"חיילים שניגנתי להם נפלו"
אשר סוויסה, הדי-ג'יי המוביל סקאזי, הגיע גם הוא לוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" וסיפר לליאור אוחנה על השנה האחרונה: מצד אחד, הוא הופיע על במות ברחבי העולם, ומהצד השני הופיע בפני חיילים. במקביל, התרחבה משפחתו כשהפך אבא לשתיים. "בהתחלה ניסיתי לעזור באזור של הנובה, ואז ראיתי שיש להם הרבה מאוד עזרה. החלטתי ללכת לכיוון החיילים. לנגן ל-60-50 לוחמים שהולכים להיכנס לעזה, אין דבר יותר מספק מזה". סקאזי שיתף עוד: "ניגנתי לחבר'ה שעמדו לצאת למשימה, רקדנו והתחבקנו. יצאתי משם ולמחרת הגיעה הרשימה של ההרוגים וביניהם הייתה גם הקבוצה שהייתי שם איתה. זה משהו שרודף אותי".
10 צפייה בגלריה
אשר סוויסה (די ג'יי סקאזי) "ניגנתי לחבר'ה שעמדו לצאת למשימה, רקדנו והתחבקנו"
(צילום: אביגיל עוזי)
"אנחנו עדיין בתוך הטראומה"
בשיחה עם אלכסנדרה לוקש, אטל מולכו פיליבה, מנכ"לית חברת שירותי הבריאות פמי, סיפקה הצצה נדירה לעולם שבו טכנולוגיה ורפואה נפגשים כדי לענות על הצרכים הדחופים הללו. "הצרכים בשטח הם רבים ומגוונים", אמרה מולכו. "יש עלייה משמעותית בצורך בטיפולים ובעזרה נפשית. אנחנו עדיין בתוך הטראומה, לא בפוסט-טראומה. צריך להיערך לכך שאחרי הטראומה הזאת, המספרים רק ילכו ויגדלו". פיליבה השוותה את המצב הנוכחי למשבר הקורונה שהאיץ את אימוץ הטכנולוגיה ברפואה. "הקורונה לקחה את הטכנולוגיה ואת הרפואה עשור קדימה", היא הסבירה, עכשיו המחויבות שלנו היא לעבור את אותו התהליך גם בעולמות של בריאות הנפש".
"האוצר צריך להתעשת"
בצל החשש מהסלמה נוספת בצפון, מנכ"ל מד"א אלי בין התיישב לשיחה עם אלכסנדרה לוקש, והזהיר מפני פגיעה בתפקיד הארגון: "כולם מבינים מה הולך להיות בצפון - אבל אנחנו לא מקבלים תקציב ולא נוכל לתת את השירות המתאים". בין הוסיף: "אין בישראל גוף שאמור לתת פתרונות לאתגרים, גם של רעידת אדמה, גם של אסון טבע, גם של מלחמה". כנשאל אם תיתכן שביתה בעקבות המצב, השיב בין ותקף: "אנחנו לא רוצים להגיע למקומות האלה. יש אחריות גם להסתדרות וגם לאוצר לפתור את הבעיה. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וההנהגה שם אומרים שיהיה בסדר. ה'יהיה בסדר' הזה, עד עכשיו, תשעה חודשים, אנשים לא קיבלו את הסכם השכר שמגיע להם. והם מקריבים את החיים שלהם ומסכנים את עצמם".
10 צפייה בגלריה
מנכ"ל מד"א אלי בין. "אנחנו לא מקבלים תקציב ולא נוכל לתת את השירות המתאים"
(צילום: אביגיל עוזי)
"הבנו את הצורך האקוטי לסייע לפצועי המלחמה"
"כבר ביום ראשון שלאחר 7 באוקטובר החלטנו בבנק שנהיה בכל מקום שבו צריך אותנו", כך פתחה את דבריה ענת סיגמן, מנהלת אחריות חברתית בבנק דיסקונט בראיון לאלכסנדרה לוקש. "יצרנו קשר עם רשויות וארגונים שעבדנו איתם בעבר והתחלנו במתן סיוע כלכלי ראשוני", הוסיפה ענת. "הנהלת הבנק העמידה תרומות בהיקף של 360 מיליון שקל". אחד הפרויקטים המשמעותיים של הבנק היה החמ"ל שהקים לפצועים ולבני משפחותיהם בבית החולים שיבא. "הבנו שיש צורך אקוטי לסייע להם", מספרת סיגמן. "הקמנו את חמ"ל דיסקונט, התחלנו להגיע כמעט מדי יום לשיקום שיבא, הכרנו מקרוב את הפצועים ומשפחותיהם, למדנו על הצרכים שחורגים מהטיפול הרפואי – ולוואקום הזה נכנסנו".
"קבלת חוות דעת רפואית באמצעות הסמארטפון"
"העובדה שיש כל כך הרבה ישראלים מפונים שמנותקים גיאוגרפית מהמערכות הבריאותיות שלהם, חידדה אצלנו את הצורך לסייע להם קודם כל להגיע לאבחנה בצורה המהירה והנגישה ביותר". כך אמרה טל רוזן, מנהלת מכירות ריסק ובריאות ארצי במגדל, בשיחה עם אלכסנדרה לוקש.
"הדבר הזה נתן חיים חדשים למוצר של שירותי רפואת האונליין, שמאפשרת התייעצות רפואית עם מומחים. זה נכון גם למילואימניקים שנמצאים רחוק מהבית - באמצעות הסמארטפון הם יכולים לקבל חוות דעת רפואית והתייעצות". לדבריה, "אחד הדברים שהיו לנו חשובים בכיסוי שנקרא בדיקות אבחנתיות וייעוץ, היה להנגיש ולתת תור מהיר תוך שלושה ימי עסקים לאלו הזקוקים לכך".
פורסם לראשונה: 00:04, 17.09.24
