בשבועות האחרונים מקבל כל חייל בישראל שיוצא לחזית כלי חדש שנועד לסייע לו בלחימה. לא מדובר ברובה חדש או באמצעי הגנה משוכלל כמו אפוד קרמי. הכלי הזה נועד למטרה אחרת: לשמור על בריאות הנפש של הלוחם.
אחרי שנת לחימה אינטנסיבית, ועם פתיחת חזית חדשה בצפון, החליטו במחלקת בריאות הנפש של צה"ל, השייכת לחיל הרפואה, שיש לחזק את החוסן הנפשי של החיילים. לכלי החדש, אחד ממספר אמצעים שפותחו לאחרונה במטרה לשלוח את החיילים מוכנים יותר לשדה הקרב שמשמש במלחמה הזו לראשונה בתולדות צה"ל, קוראים "סדנת משאבים". בעזרת המפקדים הישירים שלהם, לומדים בה החיילים מהם המשאבים האישיים שמאפיינים כל אחד - מנהיגות, קור רוח, אומץ לב - וכיצד להיעזר בהם במצבי קושי ומצוקה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
בשלב הראשון מיועדת הסדנה הזו לחיילים הקרביים, אבל הכוונה בהמשך היא להרחיב אותה לכל המשרתים בצה"ל, מתוך הבנה שמודעות בונה חוסן. "בעולמות החוסן הנפשי יש חשיבות עצומה ליכולות הקוגניטיביות, הרגשיות והבין-אישיות של החייל כדי לתפקד בצורה מיטבית מול סביבה מאתגרת ומשתנה", אומר אל"ם ד"ר יעקב רוטשילד, ראש מחלקת בריאות הנפש ומפקד המרכז לשירותי בריאות הנפש בצה"ל. "כל יחידה שנכנסת ללחימה עוברת תהליך של הכנות מנטליות, בהובלה של מפקד ובליווי קב"ן. הכוונה היא לחזק את החוסן הנפשי, גם של המשרת עצמו וגם של המסגרת כולה, לקראת המשימה.
"לכל אחד מאיתנו יש חוסן אישי, אבל לא תמיד אנחנו מזהים את הכוחות הללו", מוסיף ד"ר רוטשילד. "חיילים שנתקלים בסיטואציה קשה, לא בהכרח יצליחו לגייס את כל המשאבים שלהם על מנת להתמודד איתה. אנחנו מלמדים אותם לזהות את הכוחות הפנימיים שלהם ולראות כיצד הם יסייעו להם בהתמודדות עם האתגרים. במסגרת אחד המפגשים כל משתתף מכין פנקס ובו רשימת המשאבים שמאפיינים אותו. בשעת מצוקה הם יכולים לפתוח את הפנקס הזה ולהיזכר במה שיכול לסייע להם להתמודד. בלחימה החיילים לא מתרוקנים מכוחות. גם אם יש תחושה שהמשאבים שלהם מידלדלים, הם לא אובדים לחלוטין ונותרים זמינים".
המערכה החדשה של צה"ל על בריאות הנפש של החיילים בתנאים של לחימה ממושכת מחייבת פתרונות יצירתיים. בתחילת המלחמה הוקמו צוותי טיפול בתגובות קרב ונפתח המרכז לשיקום עורפי (מלש"ע), שאליו נשלחו חיילים שנזקקו לטיפול אינטנסיבי יותר. גם המענה הנפשי בשטח חוזק בקב"נים נוספים שצוותו לחטיבות הלוחמות. לפני שלושה חודשים נוסד ענף חוסן, במטרה לצמצם את הפגיעה הנפשית בקרב הלוחמים עוד לפני שהיא מתרחשת. כך הפכו מילים כמו חוסן, משאבים ותעצומות לחלק בלתי נפרד מלקסיקון הקרבות החדש.
15 אלף חיילים טופלו נפשית מאז תחילת המלחמה, בהם כ-10,000 חיילי חובה, 1,000 משרתי קבע ו-4,000 אנשי מילואים. 9,000 מתוכם הם לוחמים ותומכי לחימה, כ-6,000 משרתים עורפיים. כשליש מהפניות, 4,000 מקרים, הגיעו מחיילות. רבים מהפונים נעזרו בשירותי התמיכה הנפשית של צה"ל יותר מפעם אחת.
4 צפייה בגלריה
אל"מ ד"ר יעקב רוטשילד. "יש עלייה בהיקפי הפנייה לשירותי בריאות הנפש. העלייה היא בהלימה לאינטנסיביות הלחימה"
(צילום: אביגיל עוזי)
על רקע דיווחים על משבר נפשי נרחב וגל התאבדויות בקרב חיילים ואנשי מילואים ששבו מעזה, טוען רוטשילד כי הנתונים שבידיו אינם מצביעים על מגמה חריגה. "יש עלייה בהיקפי הפנייה לשירותי בריאות הנפש, בעיקר באוכלוסיות של לוחמים ותומכי לחימה, אבל מבדיקה שאנחנו עורכים לאורך חודשים, העלייה הזו היא בהלימה לאינטנסיביות של הלחימה", הוא אומר. "חלק ממנה מוסבר בכך שהיום יש פחות סטיגמה סביב בריאות הנפש והמשרתים יודעים שזה בסדר לבקש עזרה.
"אנחנו לא עוסקים רק בהפחתת המצוקה, אלא גם בצמצום הסבירות שהתחלואה הנפשית תתקבע ותהפוך לכרונית. חלק גדול מהפעילויות שאנחנו עושים מכוון לשם. בסופו של דבר, המחויבות שלנו היא שמשרת שנכנס לצבא בריא, יוכל להמשיך את חייו בבריאות טובה".
גם כאשר הוא פונה שוב ושוב לעזרה בגלל קושי נפשי?
"לא מדובר בהכרח בפניות שמעידות על פתולוגיה. ברוב המקרים, זו תגובה נורמלית לסיטואציה לא נורמלית של מלחמה. שיעור האנשים שמפתחים תחלואה פוסט-טראומטית נמוך כרגע ביחס למספר הפונים. יש קצת מעל ל-600 משרתים שקיבלו סעיף ליקוי רשמי של PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית). זה נתון שצריך לעקוב אחריו, כי אנחנו יודעים שהרבה פעמים המספרים עולים דווקא כשהמלחמה מסתיימת".
נתון מרכזי אחד מעיד על ההצלחה בטיפול במשבר הענק הזה, ואולי יותר מכל על החוסן הבסיסי של החיילים: 85 אחוז מהחיילים שטופלו על ידי הצוותים לטיפול בתגובות קרב, ו-75 אחוז ממי שהיו במצב מורכב יותר וטופלו במרכז לשיקום עורפי (מלש"ע), שבו לשירות. "החזרה לתפקוד לא נועדה למלא את מצבת הסד"כ של הצבא, אלא מעידה על ההצלחה שלנו במניעת מצב כרוני של פוסט-טראומה", אומר רוטשילד. "אחד האמצעים הבודדים שמוכחים כיעילים למניעת תחלואה פוסט-טראומטית הוא שמירה על הרצף התפקודי. כאשר אדם נפגע כחייל, יש חשיבות קרדינלית לכך שישמר את תפקודו באותה מסגרת. לכן הנתון הזה חשוב. בימים אלה אנחנו בוחנים 1,000 תיקים של משרתים שטופלו על ידי הצוותים שלנו לטיפול בתגובות קרב, והמספרים אצלם אפילו יותר טובים".
85% מהחיילים שטופלו על ידי הצוותים לטיפול בתגובות קרב ו-75% ממי שהיה במוצב מורכב יותר וטופל במרכז לשיקום עורפי - שבו לשירות
ולמרות זאת, אוכלוסיות מסוימות שנזקקות יותר לסיוע כבר זוהו. "ככל שהמלחמה מתארכת, מתווספים אתגרים חדשים בתחום בריאות הנפש", אומר רוטשילד. "כמובן שאוכלוסיית 7 באוקטובר נשארת איתנו וזקוקה למענים מותאמים. יש את נושא המעבריות של אנשי מילואים, שמתמודדים עם התפקיד הכפול שלהם, בבית ובצבא, וגם לזה אנחנו נדרשים לתת מענה. יש הבדלים בין הלוחמים בדרום ובצפון. המשרתים שפרוסים בצפון נמצאים, כרגע לפחות, במשימה שהיא במהותה לא בהכרח התקפית. התכנים שעולים מהמשרתים שם הם של שחיקה הנובעת מכך. זה מייצר אתגרים מאוד משמעותיים למפקדים בניהול השגרה".
היבטים נוספים, כמו תחושות מורכבות של כעס, אובדן ודאות ואף אשמה ובושה, התגברו עם התמשכות הלחימה. "התחושות הללו נובעות בין היתר מהמפגש של משרתים עם סיטואציות מאוד חריגות ביחס למוכר להם, ולעיתים אף בפערים בין התפיסה שלהם את עצמם, את המפקדים ואת היחידה שלהם לבין המציאות המורכבת", מסביר רוטשילד. "יש לכך השלכה לגבי בריאות הנפש. זו לא תופעה ייחודית לצה"ל. בכל מלחמה נתקלים בתופעות כאלה, בוודאי כשיש חיכוך גבוה עם אוכלוסייה אזרחית במקביל לאיומים של ממש על חיי הלוחמים. במקרה הזה יש תפקיד משמעותי מאוד למפקדים, בין היתר על ידי הדגשת המשמעות של המשימה וחשיבותה".
את הידיעות על זינוק דרמטי במספר החיילים שקיבלו פטור משירות על סעיף נפשי מכחיש רוטשילד: "כאשר בוחנים את השחרור בגין פרופיל 21 באופן כללי, לא רק פוסט-טראומטי, אנחנו רואים מגמת ירידה מתחילת המלחמה ביחס לשנים קודמות".
4 צפייה בגלריה
רוטשילד. "המחקרים מראים שבתקופת מלחמה יש ירידה מסוימת בהתאבדויות"
(צילום: אביגיל עוזי)
מה לגבי התאבדויות? פורסמו לא מעט מקרים טרגיים של חיילים ששמו קץ לחייהם בגלל מצוקה נפשית.
"צריך לזכור שצה"ל שילש במלחמה את גודלו ביחס לשגרה, וכל נתון של אובדנות צריך להיבחן בפרופורציה לאוכלוסייה. כשמסתכלים על השיעור המתוקנן של מתאבדים בשירות סדיר, אין עלייה ביחס לשנים קודמות. להפך, כרגע אנחנו במקום יותר טוב מבשנה שעברה או לפני שנתיים. המחקרים מראים שבתקופת מלחמה יש ירידה מסוימת, לכן אני אומר את זה בזהירות".
הנתון הזה נכון גם למשרתי המילואים, שמתמרנים בין הלחימה לצורכי הבית?
"משרתי המילואים מתמודדים עם אתגרים מיוחדים להם. חלקם הגדול שבו משירות משמעותי. החיים כאזרח יכולים לעיתים להיראות כחסרי משמעות בסיטואציה כזו. במקרים מסוימים עלולות להיות תופעות פוסט-טראומטיות, ובמקרים אחרים יכול להופיע קושי שהוא לא בספקטרום של התחלואה, כלומר הוא עדיין לא PTSD אבל מקשה עליהם להסתגל לחיים בבית, ובמציאות כמו שלנו הקושי הזה הוא אפילו יותר מורכב, כי לא מן הנמנע שמי שמתמודד איתו ייקרא שוב למילואים. התפקיד שלנו הוא לוודא שאנחנו לא מחזירים אדם חולה או סובל ממצוקה לפעילות בלי לתת לו את ההתייחסות הנדרשת".
תן ציון לבריאות הנפש של החיילים שלנו.
"הטבע האנושי הוא כזה שגם כאשר נחשפים לאירועים מאוד קשים, רוב האנשים מצליחים להתמודד איתם. בניגוד למה שנטען הרבה פעמים בנושא הפוסט-טראומה הלאומית, הספרות המקצועית מאירועי העבר לא תומכת בזה. אין ספק שאנחנו מתמודדים עם אתגרים משמעותיים בתחום. הם מחייבים אותנו לעשות לא מעט פעולות כדי לתת להם מענה בהווה וגם לאתגרים שיצוצו בהמשך. ככלל, אני חושב שהמשרתים בצה"ל מגלים חוסן נפשי, כמצופה".
אירועי 7 באוקטובר תפסו את המערך הפסיכיאטרי בצה"ל בתום משבר מתמשך, אחרי שנים רבות של עליות בביקוש לעזרה לצד מחסור חמור בקב"נים וחוסר נגישות של שירותים כאלה לחיילים שנזקקו להם. הנפש, איך לומר בעדינות, לא עמדה בראש סדר העדיפויות הצבאי. כל זה השתנה בעזרתו המפוקפקת של חמאס.
"התחלנו את המלחמה הזו במצב יותר טוב ממה שהיינו בו", אומר ד"ר רוטשילד. "מערך בריאות הנפש בצה"ל היה בעיצומו של תהליך השתנות מאוד-מאוד משמעותי. זה התבטא קודם כל תפיסתית, בעובדה שהתחלנו למדוד את עצמנו, למשל בזמן שבו אנחנו מגיבים לפניות. המהלך הזה לווה בהתעצמות, בתקנים ובגיוס של קב"נים, שאיפשרו לנו לחזק את המענה גם בעורף וגם ביחידות ההכשרה. שיפרנו את תנאי השירות של הקב"נים והשקענו בהכשרות שלהם. כל זה קרה עוד לפני 7 באוקטובר. ההשקעה הזו איפשרה לנו להיכנס לתוך אירוע המלחמה מעמדת כוח".
מיד עם ההבנה בנוגע למתרחש בדרום, התקבלו שלוש החלטות משמעותיות שעיצבו את הטיפול בתחום הנפשי של החיילים בהמשך. הראשונה, הוא אומר, הייתה לגייס מאות קב"נים במילואים, בהם פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, כדי לטפל בלוחמים. חלק לא מבוטל מהם עדיין משרת.
"ההחלטה השנייה שעזרה מאוד הייתה לפרוס את המלש"ע כבר בשלב מאוד מוקדם במלחמה", מוסיף רוטשילד, "זה איפשר לנו להעמיק את הטיפול באמצעות אנשי מקצוע שמומחים בתסמונת פוסט-טראומה כתוצאה מחשיפה לאירועי קרב. ההחלטה, שנבעה מההבנה שלא מדובר במלחמה רגילה שבה נפגעי הנפש יגיעו בשלב יותר מאוחר אלא הם זקוקים לנו כאן ועכשיו, בהחלט הוכיחה את עצמה".
4 צפייה בגלריה
שיחת עיבוד של לוחמים בשטח. "רצינו שלכל משרת שזקוק לכך תהיה אוזן קשבת"
(צילום: דובר צה"ל)
ההחלטה השלישית הייתה לפתוח קו סיוע טלפוני, שמאויש על ידי קב"ן, מתוך הבנה שהקב"נים בשטח לא תמיד יהיו זמינים, בגלל ההיקף המשמעותי של הנפגעים. "רצינו שלכל משרת שזקוק לכך תהיה אוזן קשבת 24/7 במרחק של שיחת טלפון. הקו הזה גם נותן מענה למשפחות שמתקשרות לגבי מצבי מצוקה שונים שקשורים לקרובים שלהן. ההתערבות היא שיחתית, ואז אנחנו מבצעים העברת מקל. המוקד סוגר מעגל עם הקב"ן שמטפל באותו חייל ומוודא שבמקרה הצורך הוא מזמן אותו אליו. לא תמיד זה נדרש, וכמובן זה לא נעשה בכפייה, אם אין הכרח. הקו הזה פעיל עד היום".
הלחימה הממושכת הולידה פתרונות נוספים. בין השאר, הוקם ענף מיוחד שנועד לתת מענה לחיילים שסובלים מתסמונת פוסט-טראומה במהלך השירות הסדיר. "כל מי שזקוק לטיפול, בעיקר לוחמים ותומכי לחימה, מופנה לשם ומטופל במסגרת של קבוצה בליווי מפקד יחד עם אנשי המקצוע, ולאורך מסלול מובנה מקבל טיפול ואלמנט של הפעלה תפקודית.
"יש מסלול מרפאתי, שמאפשר להם להמשיך ביחידה שלהם תוך כדי הטיפול, ויש מסלול יותר אינטנסיבי, שמיועד לאנשים שהפגיעה התפקודית שלהם יותר קשה ומתבצע במשך שלושה חודשים במסגרת דומה לאשפוז יום. החייל מגיע בבוקר ועובר גם טיפול פרטני וגם טיפולים קבוצתיים. לפעמים יש פעילות נוספת, כמו מד"ס (שיעור ספורט) או מגע עם בעלי חיים. אנחנו מיישמים מגוון של שיטות טיפוליות במטרה לאפשר להם להיות אקטיביים ולייצר קשרים משמעותיים עם אנשים. אחרי הטיפול האשפוזי ממשיכים בטיפול מרפאתי שנמשך כשלושה חודשים".
מה קורה עם החיילים האלה אחרי הטיפול? הם חוזרים ליחידה?
"במידה שזה אפשרי הם חוזרים ליחידה או ליחידה אחרת, וממשיכים מעקב למשך שלושה חודשים לפני שהם חוזרים לטיפול של קב"ן. אנחנו גם פונים באופן יזום לאוכלוסיות שלא פנו אלינו ואנחנו חושדים שיש אצלן תחלואה, למשל פצועים".
גם המפקדים הקרביים הצעירים זוכים לליווי צמוד. "הקמנו יחידה חדשה שנותנת טיפולים פסיכותרפיים למשרתי קבע בשנה הראשונה והשנייה. אנחנו מבינים שבשנה כזו, ובכלל, האתגרים שמושתים על מפקדים צעירים הם מאוד משמעותיים, גם הם צריכים תמיכה. בשנה רגילה זה שירות שהיה לו ביקוש, קל וחומר השנה".
איך המטפלים שלכם מגיעים למפקדים בשטח בזמן מלחמה?
"יש מטפלים שנוסעים לדרום בימי שישי. לפעמים זה אומר שהטיפול יינתן מרחוק, כי המשרת לא יכול לצאת מהיחידה. אנחנו מגמישים את ההגדרות שלנו לגבי הטיפול, כי בסופו של דבר אנשים זקוקים לאוזן קשבת".
אחת הדילמות המרכזיות שהמחלקה מתמודדת איתן בשנה האחרונה היא מהו הזמן הנכון לקבוע סופית שחייל שנפגע בשדה הקרב סובל מתסמונת פוסט-טראומה. "שאלת העיתוי היא קריטית. במובנים מסוימים, PTSD היא כמו פצע. בחלק גדול מהמקרים הגוף יידע לרפא את עצמו. לכן אנחנו מעדיפים שלא תתקבע זהות של נכה לפני שהייתה לנו אפשרות לטפל בו. מצד שני, גם לאיחור באבחנה יש משמעויות. יש פה גם אלמנט משמעותי של ניהול סיכונים. במקרה של משרת מילואים, למשל, ללא אבחנה הוא יוכל לחזור ליחידה בלי שאף אחד יידע שיש לו בעיה. זה נושא שהתחבטנו בו יחד עם מומחים מחוץ לצבא. ההחלטה הייתה שאנחנו קובעים את האבחנה רק כשמוצה התהליך הטיפולי".
מה עולה בגורל החיילים שהפרופיל שלהם יורד בגלל פוסט-טראומה?
"במידה שמדובר בפרופיל 21, מתבצע תהליך של שחרור מהשירות. אנחנו עושים את זה רק אחרי שמוודאים שהחייל מטופל במשרד הביטחון או ביחידה לתגובות קרב שלנו, אם הוא מעוניין בכך".
4 צפייה בגלריה
חייל משוחח עם קב"ן בשטח. "נותנים להם את הכלים להעניק טיפול ביחידה, כשזה נכון ומתאים"
(צילום: דובר צה"ל)
דילמה נוספת שהתלבטו לגביה היא היכן להגיש את הטיפול הנפשי. "מצד אחד אנחנו רוצים לתת את המענה המקצועי ככל שניתן ביחידה האורגנית של המשרת, באמצעות הקב"ן", מפרט רוטשילד. "מצד שני, המומחים לא תמיד זמינים לנקודות הקצה. גם פה התלבטנו ובסופו של דבר בחרנו בפתרון היברידי: אנחנו נותנים מענים מטכ"ליים, שהם יותר עורפיים ומיועדים לקבל אליהם את המקרים המורכבים, ומאידך, מעצימים את הקב"נים הנפלאים שלנו, אלה שנושאים ברוב הנטל, ונותנים להם את הכלים להעניק טיפול ביחידה כשזה נכון ומתאים".
אם כבר הזכרת את הקב"נים, קשה להתעלם מסיפור הקב"נית של חטיבת אלכסנדרוני עדי אנגרט, שהודחה מתפקידה אחרי שכינתה את אנשי הציונות הדתית "כת של אוכלי מוות".
"המטפלים בצה"ל הם קצינים ואנשי מקצוע. כל איש מקצוע בבריאות הנפש יודע שעליו לשמור על ניטרליות, במשמעות הפרוידיאנית שלה, כדי לאפשר לתהליך הטיפולי להתרחש ולמטופלים להרגיש בנוח לפנות אליו. זה הלך הרוח שקיים בצה"ל. לאמירה שנאמרה במקרה הזה המפקדים נתנו את התשובה ואת המענה ואין לי מה להוסיף לגבי זה".
איך אתם מתמודדים עם העומס הנפשי האדיר שמוטל על המטפלים אחרי שנה של התמודדות עם נפגעי טראומה?
"אנחנו פועלים באופן מסודר למנוע טראומה משנית בקרב המטפלים שלנו על ידי כך שנותנים להם את תחושת המסוגלות המקצועית, מצד אחד, תוך מתן מעטפת תומכת. בית הספר לקב"נים, שבו הם נפגשים ולומדים, ממלא תפקיד משמעותי בחוסן של המטפלים. כל הקב"נים שלנו עוברים הדרכה במסגרת קבוצות. אנחנו מעודדים שיח פתוח סביב מצוקה שנובעת מחשיפה לתכנים קשים".
אם אתם מעוניינים לפגוש קב"ן, תצטרכו להמתין היום הרבה פחות מבעבר. על פי נתוני המחלקה, למפגש ראשון עם קב"ן ביחידות עורפיות תמתינו כ-20 יום. ביחידות קדמיות זה ייקח שבועיים, במקרים שגרתיים ובמקרים דחופים פחות.
בתקופה הקרובה יגובשו עוד פתרונות חדשים במטרה להנגיש את רפואת הנפש בצה"ל למי שזקוק לה. באוקטובר הקרוב ישובצו עשרות מתגייסים לתפקיד חדש של מאבחני בריאות הנפש. "מדובר בחיילים וחיילות איכותיים שיעברו קורס מרתק בן שלושה חודשים, שיכשיר אותם לבצע ראיון ראשוני למטופלים ולהציג לקב"ן שאיתו הם עובדים את עיקרי המקרה, מה שנקרא עיבוד ראשוני. אני חושב שזו תהיה בשורה מאוד משמעותית ליכולת של הקב"נים להתמודד עם היקפי הפניות אליהם".
החל מסוף החודש הזה יוכלו החיילים לקבוע תור לקב"ן ישירות באמצעות הטלפון הסלולרי, ולא דרך המפקד הישיר כפי שהיה נהוג עד כה, ויוצע למשרתים הסובלים מפוסט-טראומה טיפול חדש באמצעות קסדות של מציאות רבודה. "אני גאה על זה שאנחנו ארגון לומד, ובעיקר על זה שאנחנו ארגון משתנה", אומר רוטשילד. "אנחנו נמצאים כל הזמן בתהליך של טרנספורמציה, שהמטרה שלה היא אחת: לטייב את השירות. הקב"נים שלנו הם לא רק אנשי מקצוע מעולים, הם נמצאים אצלנו מתוך בחירה ערכית. כולם מבינים את גודל השעה ועושים עבודה נפלאה".
מה יקרה לחיילים שלנו, מבחינה נפשית, אם המערכה בלבנון תתרחב?
"אנחנו ערוכים לתגבר את הזירה בצפון בצוותים לטיפול בתגובות קרב ולפרוס מחדש את המלש"ע. ניישם את כל מה שלמדנו מהזירה הדרומית, החל משעת האפס בזירה הצפונית. כמובן שאם יתרחש אירוע משמעותי בצפון, יהיו לזה השלכות משמעותיות, אולי אפילו גדולות, גם על בריאות הנפש".
מוקד בריאות הנפש הצבאי לחיילים: *6690 שלוחה 3.
