ב-7 באוקטובר מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי כהן, התגייס למערכה. בלי מדים ובלי רובה, נשלח כהן (60) למשימה שאין חשובה ממנה: להכין את בתי החולים ואת מרפאות קופת החולים הגדולה בישראל, שמבטחת יותר מחמישה מיליון בני אדם, באופן מיידי למלחמה גדולה.
איך צורך להכביר מילים על היכולת שנדרשה ממוסדות הבריאות בישראל בשנה שחלפה, ועדיין נדרשת. בכללית המשימה הזו מאתגרת במיוחד. מרפאות הקופה בקיבוצים נחרבו, המבוטחים שלה נעקרו מבתיהם, העבודה בגבול הצפוני והדרומי מתבצעת חודשים ארוכים תחת אש, בחלק גדול מהמקרים – ללא מיגון הולם. אבל כשכהן, שיחד עם הצוותים שלו עמד במשימות הללו, ביקש לקבל תגמול כספי על ההוצאות הנוספות של הקופה בתקופה המורכבת הזו, הוא גילה, לתדהמתו, שגם במצב חירום המדינה לא ממהרת לשלם עבור השירותים שקיבלה.
זה נגמר בתביעה על סך 77 מיליון שקל שכללית הגישה לבית המשפט המחוזי נגד מדינת ישראל ומשרדי הבריאות והאוצר, עבור הוצאותיה בקהילה עד סוף 2023, בהן אספקת שירותים בפריסה נרחבת לאוכלוסיית העקורים בדרום ובצפון, ומתן שירותי רפואה למבוטחי קופות אחרות שנזקקו להם. בכתב התביעה טענה הקופה כי "חרף פניותיה החוזרות והנשנות אל משרדי הממשלה הנתבעים לצורך קבלת החזר בגין הוצאותיה בקהילה מאז תחילת המלחמה, היא נדחתה ב'לך ושוב'. משכלו כל הקיצים, נאלצה כללית להגיש את התובענה".
"מערכת הבריאות של מדינת ישראל היא בדיוק כמו מערכת הביטחון. אני בכלל לא צריך לבקש את זה. היה צריך לומר לנו, 'קודם כל קחו כסף ותעשו, אחרי זה נתחשבן'"
בשבועות האחרונים הושגה הסכמה עקרונית להסדרת החזר ההוצאות בגין המלחמה, והקופה תמשוך בקרוב את התביעה שהגישה. "עצוב שהגענו למצב שבו אנחנו צריכים להתנהל מול המדינה בבית המשפט", אומר כהן. "אני חושב שהיה צריך להתנהל אחרת. מערכת הבריאות של מדינת ישראל היא בדיוק כמו מערכת הביטחון. אני בכלל לא צריך לבקש את זה. היה צריך לומר לנו, 'קודם כל קחו כסף ותעשו, אחרי זה נתחשבן'. שווי בנפשך איך מערכת הבריאות הייתה נראית אם הייתי אומר, 'רגע, אני לא פותח מרפאה למפונים בים המלח, קודם שהמדינה תסגור איתי הסכם'.
"גם אסור להעמיד את הצוותים הרפואיים בדילמה שבה הם צריכים לשקול את השיקולים הכלכליים כשיש מולם מטופל. בתור איש שבא מתחום הכספים, האמירה שלי חזקה וברורה: אנחנו שמים את השיקול הקליני וטובת המטופל לפני כל דבר אחר. את מה שקיבלנו היינו צריכים לקבל בזכות, לא בתחנונים".
מתכוננים למערכה גדולה
שנה חלפה מאז השבת השחורה. הקלסר הירוק העבה עם הכותרת "חרבות ברזל", שמונח במרכז שולחן המנכ"ל כהן, מספר את הסיפור של השנה הזו ושל חלקה של הקופה במאמץ המלחמתי.
"אנחנו חיים באוקסימורון שנקרא 'שגרת חירום'", אומר כהן, "שגרה וחירום לא הולכים יחד. כל התקופה הזו אנחנו צריכים להמשיך לטפל בשוטף, בשגרה. אנשים חולים, צריכים ניתוחים, תורים לרופאים. התרופות שלנו צריכות להגיע לכל מקום בארץ כאילו לא קרה כלום. מצד שני, אני חייב לשמר את היכולות שלי לעבור בכל נקודת זמן, מהר ככל האפשר, ממתן שירות רפואי בשגרה — לחירום, כולל מצב שמכונה בשפה המקצועית 'אי בודד', שבו בתי החולים יצטרכו לפעול עד 72 שעות לבד בכוחות עצמם, ללא אספקת שירותים או עזרה מבחוץ. זה מחייב אותנו להחזיק רמות גבוהות של מלאים, ולעשות כל הזמן תרגילים כדי לשמור את המוכנות.
"אנחנו עסוקים בלסגור עוד ועוד פינות. קונים גנרטורים, מכלי חמצן וסולר, דואגים לחבר הכל למערכת החשמל. יש חזית שלמה שלא מדברים עליה הרבה, והיא אירועי סייבר"
"בקהילה אני צריך להחזיק רשת של מרפאות ממוגנות יותר, שיש בהן גנרטור צמוד, ורשימה של אנשים שגרים באותו יישוב, שבחירום יכולים להגיע ולהפעיל אותן. לשמחתי, יחסי העבודה עם משרד הבריאות בראשות המנכ"ל משה בר סימן טוב התהדקו מאוד במלחמה. דעתנו נשמעת והם מסייעים לנו ככל הניתן. הם שותפים אמיתיים, הוגנים והגונים, בניהול ההיערכות למלחמה".
ההכנות לקראת מערכה גדולה, בחזית ובעורף, עדיין בעיצומן: "אנחנו עסוקים בלסגור עוד ועוד פינות. קונים גנרטורים, מכלי חמצן וסולר, דואגים לחבר הכל למערכת החשמל. יש חזית שלמה שלא מדברים עליה הרבה, והיא אירועי סייבר. זה לא סוד שגופים ישראליים ומערכת הבריאות בפרט נמצאים תחת התקפה. לא פעם בסופי שבוע, כשיש לך חצי שעה לשים את הראש, מגיעה התרעה ומתחיל עוד תרגיל. כל הזמן מחפשים את הפרצה הבאה".
יוספטל, בית החולים הקטן ביותר בישראל, פועל באילת שמטווחת לא מעט. משרד הבריאות מוטרד מאוד מאירוע רב נפגעים שיתרחש שם. בתרגילים הראשונים שנערכו שם הייתה בעיה גדולה. היום אתם מוכנים?
"יוספטל הוא בית חולים פריפרי ולא אמורים להתבצע בו ניתוחים בהיקפים גדולים. בשגרה הוא מציע בעיקר חדר מיון ומחלקות אשפוז. כשאילת הכפילה את כמות התושבים שלה, בית החולים הגדיל את היכולות שלו. עד היום, בגלל הרגישות של החזית הזו, אנחנו מחזיקים מערך חירום של צוותים, שמגיעים כל שבוע גם מבתי החולים שלנו וגם מהממשלתיים כדי לתגבר את הצוות באילת.
"במשך שנה עשינו תרגיל אחרי תרגיל ושדרגנו את רמת המוכנות שלו. ישבנו עם הצבא ועם משרד הבריאות. הגדלנו מלאי חמצן, מלאי מזון, ציוד רפואי, על מנת לאפשר ליוספטל לשאת בנטל. יש לנו מכתב ממנכ"ל משרד הבריאות שמשבח אותנו על קפיצת הדרך המשמעותית שעשינו בתחום הזה. כמובן שבטווח הארוך צריך לטפל בנושא כוח האדם. משבר כוח האדם בפריפריה ידוע, אנחנו צועקים את זה כבר הרבה זמן. המדינה צריכה לחשוב על פתרון שיעודד כוח אדם לרדת לאילת".
6 צפייה בגלריה
"המדינה צריכה לחשוב על פתרון שיעודד כוח אדם לרדת לאילת". בית החולים יוספטל באילת
(צילום: דוברות בי"ח יוספטל)
סוגיה נוספת, שעדיין לא באה על פתרונה במהלך השנה האחרונה, היא מיגון בתי החולים. או יותר נכון: היעדרו של מיגון כזה. ב-7 באוקטובר נאלץ בית החולים סורוקה, שקלט את רוב הנפגעים, להפעיל חדרי ניתוח לא ממוגנים תחת מתקפת טילים עזה. המצב הזה, מתריע כהן, לא יכול להימשך. "כל בית חולים בישראל חייב היום חדרי ניתוח ממוגנים, מחלקות אשפוז ממוגנות ומיון ממוגן. כשהקימו את הרצפלד, שהוא בית חולים גריאטרי, התפיסה המקצועית הייתה שאור השמש טוב לחולים. לכן בנו אותו עם חלונות גבוהים, מלמטה עד למעלה, אבל חלונות כאלה לא הולכים טוב עם מלחמה. זה יוצר אינספור דילמות. בשעת אזעקה בגדרה, כל הצוותים הגיעו מהבית והורידו את החולים מהקומה הראשונה לתחתונה. תארי לך, שרשרת אינסופית של חולים קשישים, במיטות עם מכשירי הנשמה, נעה מקומה לקומה. לכן כשרמת הכוננות עלתה נאלצנו לפנות את הרצפלד לתוך קפלן".
"בשעת אזעקה בגדרה, כל הצוותים הגיעו מהבית והורידו את החולים מהקומה הראשונה לתחתונה. תארי לך, שרשרת אינסופית של חולים קשישים, במיטות עם מכשירי הנשמה, נעה מקומה לקומה. לכן כשרמת הכוננות עלתה נאלצנו לפנות את הרצפלד לקפלן"
הבעיה, הוא אומר, היא לא רק הרצפלד. "גם בבית רבקה בפתח תקווה הקומה השנייה לא ממוגנת. יש שטחים שלמים בבתי החולים שלנו, שהם לא ממוגנים. אפילו סורוקה. כשיש ניתוח מציל חיים, מנהל בית החולים, ד"ר שלומי קודש, צריך לקבל החלטה אם הוא מפעיל את חדר הניתוח, הלא-ממוגן, או לא. יש סוגיה אתית מאוד גדולה פה. האם הצוותים מוכנים לסכן את החיים שלהם, והאם אני מוכן לסכן את חיי החולה בתנאים כאלה. בסוף ההחלטה הבלתי אפשרית הזו היא של הצוות".
עברה שנה מתחילת המלחמה. איפה הייתם כל השנה האחרונה? הרי היה לכם זמן להתכונן.
"אנחנו על זה שנים. הוצאנו מכתבים עם דרישות כספיות למיגון, זו הוצאה של קרוב לשני מיליארד שקל למגן רק את בתי החולים של הקופה. אני לא מדבר על הקהילה. עשינו סלטות באוויר כדי לשפר את המיגון הנוכחי. הכשרנו את החניה של בית חולים העמק, הכשרנו קומה בבילינסון. מיגנו כל מחלקה שיכולנו למגן. היצירתיות שלנו הגיעה לשיאים חדשים. פיזרנו קירות טי, מין בטונדות כאלה, בכל מקום שיכולנו. בסורוקה שקלנו אפילו לבנות כלוב ברזל מסביב לבניין של חדרי הניתוח. אני יכול לתת לך הרצאה של רבע שעה על מיגון התקרה בחדרים האלה. אבל הפתרון הנכון הוא לבנות חדרי ניתוח ממוגנים, כמו שבנו בהרבה מקומות אחרים בארץ. בסורוקה הכפלנו את כמות החמצן, אבל חמצן דורש מיגון, צריך להטמין אותו בקרקע. אנחנו כל הזמן עסוקים בדברים האלו, כדי לאפשר לבתי חולים שלנו לתפקד בשעת חירום. זו משימה לאומית.
"בבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים המצב עוד יותר חמור. בכל פעם שיש ישיבה של רשות אשפוז החירום, והמנהלת של בית החולים הפסיכיאטרי מזור בעכו מדברת, אני כמעט בוכה איתה. הם נמצאים בצריפים על הים. איזה סיכוי יש לה?"
"אם המערכת הזו כל כך רעבה ומתוקצבת כל כך נמוך, אין לה יתרות כדי לטפל בדברים האלה. דרך אגב, בבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים המצב עוד יותר חמור. בכל פעם שיש ישיבה של רשות אשפוז החירום, והמנהלת של בית החולים הפסיכיאטרי מזור בעכו מדברת, אני כמעט בוכה איתה. הם נמצאים בצריפים על הים. איזה סיכוי יש לה?"
זינוק של 560% באבחון דיכאון וחרדה בעוטף
אחד ממוקדי תשומת הלב של הקופה הוא כמובן נושא בריאות הנפש. על פי נתונים שנאספו בקופה, ונחשפים כאן לראשונה, בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 חל זינוק של 20% במספר האבחנות של דיכאון וחרדה לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. ביישובי עוטף עזה חלה עלייה של 560%, ובגבול הצפון – עלייה של 33%.
"אנחנו כבר רואים עלייה מאוד מאוד גדולה בביקושים לשירותי בריאות הנפש, ואני חושב שזה לא הסוף", אומר כהן. "מערכת בריאות הנפש נכנסה לתהליך הזה מראש מורעבת, עם מחסור מאוד גדול בכוח אדם. יש משבר בכל המקצועות הטיפוליים. חסרים פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים קליניים ופסיכולוגים וקלינאיות תקשורת. שברנו את הראש, מה עושים עם זה. הביקוש רק יעלה, ובטווח הקצר אין פתרון למחסור. פסיכיאטרים, פסיכולוגים או עובדים סוציאליים זה לא משהו שמסובבים כפתור ומקבלים".
למצוקה הזו מצאה הקופה פתרון שנוי במחלוקת: "תומכי חוסן", מקצוע חדש מבית היוצר של כללית, שהוכשרו לעזור לעשרות אלפי הפונים שמבקשים תמיכה נפשית. "עד היום הכשרנו שני מחזורים. הרעיון הוא להכשיר בעלי תואר ראשון לטיפול במקרים הקלים, שהם 40% מכלל הפניות".
תגדיר מקרה קל.
"ראית חדשות ואתה לא מסוגל לישון בלילה. אתה לא מסוגל לישון כמה לילות. ביקרתי בשגב שלום ופגשתי דיאטנית בדואית, שסיפרה לי שיש עליה עומס אדיר, כי הרבה אנשים עולים במשקל עכשיו. גם זו בעיה בבריאות הנפש. המצב הנוכחי מעמיס על מקצועות שלמים".
אם לקרוא לילד בשמו, הכשרתם עובדים בדרגה נמוכה להגשת סיוע נפשי מאוד בסיסי, שבימים כתיקונם לא היה עומד בשום רף.
"אמרתי שנעשה מחזור ראשון, ננתח את התוצאות שלו, ואז נחליט אם ממשיכים. לאור ההצלחה פתחנו מחזור נוסף. בפרק זמן קצר של חצי שנה הכנסתי 81 מטפלים, שיש להם ביקוש. אני מסתובב בשטח ומקבל בקשות, 'תוסיף עוד, תוסיף עוד'. גם בתל אביב".
על מנת להתאים את מאמני החוסן למשימה שהוטלה עליהם, מספר כהן, הקימה הקופה מערכת שתקבע אילו מקרים מתאימים להגיע לטיפולם. "אנחנו מחויבים לוודא שהמקרים המורכבים ילכו לפסיכיאטר", הוא אומר. "אין טעם לשלוח מקרה מורכב למאמן חוסן, או להעמיס מקרים קלים על הפסיכולוגים או הפסיכיאטרים. הקמנו מוקד טלפוני מיוחד של מטפלים מנוסים, שכל תפקידם הוא לעשות טריאז', כלומר למיין איזה מטופל נזקק לאיזה שירות. המיון נעשה באופן מובנה, עם שאלון מאוד מסודר, עם ניקוד, עם דגלים אדומים. מי שבמקרה שלו הונפו הרבה דגלים אדומים יופנה לגהה, מי שנחשב למקרה קל יופנה למאמן חוסן".
והנה השוס: לכל הסקפטים שמגלגלים עיניים לנוכח המחשבה שקורס מזורז של כמה מפגשים יכול להביא תועלת לאדם שסובל ממצוקה נפשית, מספר כהן כי מבדיקות שערכה הקופה, שביעות הרצון של המטופלים גבוהה מאוד. "עד היום טופלו בשיטה הזו 11 אלף בני אדם", הוא אומר. "אנחנו מנטרים אותם בשאלון לפני, באמצע ובסוף הטיפול – ויש לנו 85% הצלחה".
איך אתה מגדיר הצלחה?
"שאחרי הטיפול אצל מאמן החוסן הם לא ימשיכו לטיפול נוסף. כלומר, הם קיבלו מענה לצרכים שלהם. אני קורא את מכתבי התודה. יש מאות כאלה, גם מרופאים שחשו מצוקה. הם קיבלו כלים שימושיים להרגיש יותר טוב. לפעמים מספיק לומר למישהו 'מה שאתה מרגיש הוא אנושי וכולם מרגישים כמוך', או 'כולנו בהתקף חרדה'. מדובר ב-11 אלף איש שלא יכלו לקבל פתרון אחר כרגע. במקביל קלטנו יותר מ-100 מטפלים 'רגילים'. אם יש פסיכיאטר שמוכן לבוא לעבוד בכללית, השטיח האדום עליי".
איך אנשי המקצוע הרגילים מקבלים את הקולגות החדשים?
"עד היום כל אחד מבעלי המקצוע בתחום דאג רק למקצוע שלו. הפסיכולוגים לא נתנו למישהו עם תואר ראשון להיכנס לתחום. באה המלחמה וטרפה את הקלפים. עכשיו יש עבודה לכולם. מאמני החוסן לא סגרו את הדלת בפני אף אחד. פסיכיאטר שייכנס לחדר הזה, אני משלם את משקלו באלפי שקלים. לא מתווכח איתו בכלל".
"מדינת ישראל צריכה לפתוח כמה שיותר בתי ספר לרפואה. שולחים את מיטב הנוער שלנו ללמוד בחו"ל, מלמדים אותם שפה זרה ולקבל רישיון אירופי, מראים להם שהתנאים שם יותר טובים ואז אומרים להם: 'בואו לארץ'"
מה שמחזיר אותנו, כמו תמיד, אל מוקד הבעיה: מחסור בכוח אדם.
"בעיית היסוד של מערכת הבריאות במדינת ישראל, לב הבעיות כולן. לא תקציבים, לא תקנים. מדינת ישראל צריכה לפתוח כמה שיותר בתי ספר לרפואה. שולחים את מיטב הנוער שלנו ללמוד בחו"ל, מלמדים אותם שפה זרה ולקבל רישיון אירופי, מראים להם שהתנאים שם יותר טובים ואז אומרים להם: 'בואו לארץ'. היעד צריך להיות הכפלת כמות הסטודנטים לרפואה שלומדים בארץ, וגם זה לא מספיק. אנחנו חושבים בקטן ולכן מקבלים תוצאות בקטן. מערכת הבריאות לא תתמוטט, אבל היא כל שנה מאריכה את התורים. האוצר לא מבין שאם יש מחסור ברופאים, אני חייב להעלות את התשלום על אותן שעות עבודה. לפני שנתיים שילמתי לרופאת נשים 350 שקל בשעה, היום זה כבר 1,200".
משבר הביטוח הסיעודי
סכנת המלחמה הגדולה עוד לא חלפה ועל הקופה כבר מתרגש משבר עצום חדש, שכל מערכת הבריאות עוסקת בו בשבועות האחרונים. בינואר הקרוב יאבדו מבוטחיה, שמחזיקים בביטוח סיעודי, את רוב כספי הפיצויים שעבורם שילמו במשך כל חייהם. כל קופות החולים מכרו לאורך השנים ביטוחים סיעודיים, המעניקים קצבאות של אלפי שקלים בחודש למבוטח שהפך לסיעודי.
בשל שורת הקלות שניתנו על ידי המדינה בשנים האחרונות בזכאות לקצבאות כאלה, זינקו המימושים של ביטוחי הסיעוד על ידי המבוטחים פי שלושה, והשירות הפך הפסדי למבטחות. עד כדי כך שלמכרז החדש שפירסמה כללית להפעלת הביטוח שלה – שהופעל עד היום על ידי חברת הראל שמסרבת להמשיך בו – לא ניגשה אף חברת ביטוח. המשמעות: מ-1 בינואר 2025, כלומר בעוד פחות משלושה חודשים, מבוטחי הקופה שמחזיקים בביטוח כזה יצטרכו להסתפק בקצבה מוקטנת של כ-1,000 שקל בחודש, במקום 5,000 עד היום, במקרה שיהפכו לסיעודיים. גם בתקופת מלחמה, אסור להמעיט בחומרת האיום הזה.
למצב הזה דווקא יש פתרון ביניים: חברת מנורה, שמפעילה את הביטוח הסיעודי בשלוש הקופות האחרות, מוכנה לקחת על עצמה גם את הביטוח של כללית, אולם המפקח על הביטוח מתנגד לכך, בטענה שהדבר יהפוך אותה למונופול. "נושא הביטוח הסיעודי הוא לא בעיה של כללית, זו בעיה לאומית", אומר כהן. "הפתרון של מדינת ישראל, לתת לקופות לנהל את הביטוח הסיעודי, לא מקובל בעולם. זה לא טבעי שקופות החולים מתעסקות עם ביטוח סיעוד. ברגע שמעל גיל 65 ההסתברות למימוש הביטוח הזה עוברת את ה-80%, זה כבר לא ביטוח. זו הוצאה כמעט ודאית. אנחנו מתריעים כבר שנה שחל גידול של פי שלושה במימוש, ושצריך ללכת על ביטוח ממלכתי. יש כאן סכנה נוספת, שמשרד הבריאות מודע לה היטב. באין ביטוח סיעודי, כל החולים הסיעודיים יישאבו לתוך בתי החולים ויסתמו את מערכת האשפוז".
"הפתרון של מדינת ישראל, לתת לקופות לנהל את הביטוח הסיעודי, לא מקובל בעולם. צריך ללכת על ביטוח ממלכתי. יש כאן סכנה נוספת, שמשרד הבריאות מודע לה היטב. באין ביטוח סיעודי, כל החולים הסיעודיים יישאבו לתוך בתי החולים ויסתמו את מערכת האשפוז"
לדבריו של כהן, כללית היא רק הסנונית הראשונה במשבר החמור הזה. "ההבדל בין קופות החולים הוא רק בדמוגרפיה. מה שכללית חווה היום, שאר הקופות יחוו בשנים הקרובות. הפתרון מתחלק לשניים: בטווח הארוך, אין ויכוח שצריך להיות ביטוח סיעוד ממלכתי. הפתרון לטווח הקצר הוא שהממונה על שוק ההון יאפשר למנורה לגשת למכרז שלנו. משרד הבריאות בדעה שלנו בנושא".
אתה רואה את הנושא הזה נפתר עד ינואר?
"הכדור נמצא במגרש של האוצר, ובמיוחד אצל הממונה על שוק ההון. אני מאמין שהוא יתעשת. המדינה חייבת לבצע שינויים מרחיקי לכת בתחום הזה, על מנת להביא ליציבות הביטוחים הסיעודיים של כלל הקופות לטווח ארוך".
כהן, רואה חשבון במקצועו, נשוי ואב לשלושה, עובד בקופה 27 שנה. את דרכו לתפקיד ראש ארגון הבריאות מספר 1 בגודלו בישראל ואחד הגדולים מסוגו בעולם החל בפריפריה, כמנהל כספים במחוז צפון. בהמשך היה חשב הקופה, מנהל מחוז וסמנכ"ל הכספים שלה. לפני כמעט שנתיים מונה למנכ"ל. הוא מבין היטב את המשמעות של הדוח החמור של מבקר המדינה מחודש יולי השנה, שקבע כי הקופה מתנהלת עם גירעון של יותר מחצי מיליארד שקל בשנה, שנובע בעיקר ממודל הפעלה הפסדי ולא יעיל של 14 בתי החולים שלה.
"הקופה חתמה על הסכם ייצוב בסוף 2023, אחרי כמה שנים שלא היה הסכם כזה", הוא אומר. "ההסכם הזה נתן לנו מצד אחד יציבות כלכלית, תזרים מזומנים ויכולת להתנהל במלחמה, אבל מצד שני כלל הרבה גזירות, שאחת הכואבות היא הקטנת תקציבי הפיתוח. בטווח הארוך זה פוגע בבניין הכוח שלנו, בהצטיידות, בטכנולוגיות. בעתיד של מערכת הבריאות. בתי החולים שלנו, סורוקה, לוינשטיין, העמק, נושאים בטיפול האינטנסיבי בחיילים ובאזרחים במלחמה, וצריך להידרש מחדש לתקציבים שהמדינה אמורה לתת על מנת להמשיך ולחזק את המערכת כולה".
בסוף החודש חוזרים אלינו דיוני התקציב. מערכת הבריאות תוכל לספוג עוד קיצוץ גדול?
"נתוני הפתיחה לא מאפשרים קיצוץ נוסף. בשנה הקרובה יגדל הביקוש לטיפולים ולבדיקות שנדחו בגלל המלחמה, בהן בדיקות סקר, והביקוש לשירותי הבריאות יעלה. זו השעה להשקיע במערכת הבריאות, ולא לקצץ בה".
"האנשים שלנו פועלים מתוך שליחות. הרגעים הכי מרגשים שלי בתור מנהל הם לראות את ההסעה שלנו, שיוצאת כל בוקר מטבריה, אוספת את העובדים המפונים מקריית שמונה, שנוסעים בשירה ובמחיאות כפיים לפתוח את המרפאה בעיר"
את הדרך מביתו בקריית חיים למשרד בתל אביב הוא עושה מדי בוקר ברכבת. "סיטואציה של טילים מעל נתיב הנסיעה הפכה לעניין תדיר", הוא אומר, "אני מתפעל שוב ושוב מקור הרוח של הישראלים, מהדבקות בשגרה ומהעזרה ההדדית. השנה הזו הייתה לא קלה, אבל בהיבט של ההתגייסות, החשיבה מחוץ לקופסה, המוכנות לתת מעצמם, אין ספק שזו שעתה היפה של מערכת הבריאות. מעל הכל, אני אסיר תודה על התפקוד של עובדי כללית. כמנכ"ל אין שום סעיף בהסכם הקיבוצי או האישי שנותן לי לגיטימציה לומר לאנשים, 'בואו תסתכנו למען המטופלים'. ולמרות זאת, בכל הערים שפונו, כללית לא סגרה את השירותים אפילו ליום אחד. האנשים שלנו פועלים מתוך שליחות. הרגעים הכי מרגשים שלי בתור מנהל הם לראות את ההסעה שלנו, שיוצאת כל בוקר מטבריה, אוספת את העובדים המפונים מקריית שמונה, שנוסעים בשירה ובמחיאות כפיים לפתוח את המרפאה בעיר".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.10.24
