"מלחמת חרבות ברזל, שנמשכת כבר יותר משנה, העלתה באופן דרמטי את התסמינים החמורים של פוסט–טראומה ואת היקף השימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים. כך עולה מדוח חדש שחובר על-ידי המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA).
הנתונים על שימוש בחומרים ממכרים נאספו בארבע נקודות זמן: אפריל 2022, דצמבר 2023, מארס 2024, ויוני 2024, והם מצביעים על כך שמפרוץ המלחמה, זינק שיעור הישראלים העושים שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים (אלכוהול, קנאביס, תרופות מרשם וסמים אחרים) ונאמד באחד מכל ארבעה ישראלים (25%), נתון שנותר יציב גם בחלוף שנה.
1 צפייה בגלריה
מריחואנה קנאביס עישון
מריחואנה קנאביס עישון
שימוש בקנאביס. הקפיצה הגדולה ביותר בשימוש בסיכון מוגבר נרשמה באזור הצפון
(צילום: shutterstock)
פרופ' שאולי לב רן, מייסד שותף של המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA), מסביר שהקשר בין פוסט-טראומה לשימוש מוגבר בחומרים מסוכנים מוכר וברור: "היכן שיש יותר טראומה, יש יותר שימוש בחומרים ממכרים. אלו לפעמים מקלים באופן זמני, אך מחמירים לאין שיעור את המצב לאורך זמן".
לפי הדוח, בחודש אפריל 2022 עמד שיעור הישראלים העושים שימוש מוגבר בסיכון על 22.7%, ועם פרוץ המלחמה קפץ הממוצע הארצי ל–26.1% בחודש דצמבר 2023, עלה מעט ל–26.6% בחודש מארס 2024, ובחודש יוני האחרון נרשמה ירידה מתונה בחזרה ל-25%.
"על אף שראינו ירידה מתונה בחודשים האחרונים, מדובר עדיין בעלייה חדה שלא ניתן להתעלם ממנה ביחס לתקופה שקדמה למלחמה", מסביר פרופ' לב רן. "חשוב לשים לב ששימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים, ובהם אלכוהול, קנאביס, תרופות מרשם ממכרות וסמים שונים, פוגע בשכבות רחבות בכלל האוכלוסייה ובקבוצות גיל שונות. ובכל זאת חשוב במיוחד לשים לב לנתונים שעולים מהמחקר שלנו בנוגע אוכלוסיות בסיכון – במיוחד נוער וצעירים, מפונים ומי ששירתו בצבא במהלך המלחמה ואוכלוסייה שחוותה טראומה ישירה".
שימוש בחומרים ממכרים
ואכן, בחלוקה לאזורים גאוגרפיים ניתן לראות שדפוס השימוש בסיכון אינו זהה בכלל הארץ. הקפיצה הגדולה ביותר בשימוש בסיכון מוגבר נרשמה באזור הצפון, עלייה של 8.5%, שמהווים 28% מתושבי הצפון. במקום השני נרשמה עלייה של 5% בשימוש בחומרים ממכרים בסיכון באזור גוש דן, המהווים 29.5% מהאוכלוסייה. באזור הדרום נרשמה עלייה של 4% עם סך כולל של 26% העושים שימוש בסיכון מוגבר, ובירושלים נרשמה עלייה של 2.4% עם 26% מהאוכלוסייה העושה שימוש בחומרים ממכרים.
שני המקומות בארץ שבהם דווקא נרשמה ירידה קלה הם אזור המרכז והשרון, שם נרשמה ירידה של אחוז אחד וסך כולל של 22% מהציבור. בחיפה, חדרה והסביבה נרשמה ירידה של 3%, המעמידה את סך האוכלוסייה העושה שימוש מוגבר בסיכון בחומרים ממכרים על 21%. נתון מעניין נוסף נרשם בגזרת תרופות ההרגעה שגדל פי 2.5 במהלך שנת המלחמה – טרום המלחמה הנתון עמד על 3.8%, ונכון לחודש יוני 2024 עומד על 9.5% מהציבור בישראל.
"כשמסתכלים על כלל הנתונים, ניכר שצריך לתת מענה ברמה הלאומית, ולהתמקד באוכלוסיות שבסיכון", מסביר פרופ' לב רן. "משמעות הדבר היא שכל אותן תוכניות רבות הקיימות כבר כיום בתחומי החברה, החינוך, הרווחה, החוסן, הבריאות ובריאות הנפש יכללו כחלק בסיסי מפעילותן מערך שמתמקד במניעה ואיתור מוקדם של שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים, ביצוע התערבויות יעילות והפניה לטיפול במקרה הצורך".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.10.24