אדם שאובחן לאחרונה בפרקינסון, מחלה מוחית ניוונית קשה שגורמת לאובדן היכולות המוטוריות, נדהם לקבל מהרופא שלו מרשם לתרופה מפתיעה. התרופה, אוזמפיק, המיועדת לטיפול בסוכרת, או בשמה החדש וויגובי (אותה תרופה במינון גבוה יותר), עוררה טירוף עולמי כשהתגלתה כסוג של "גביע קדוש" במלחמה בהשמנה, והפכה את היצרנית שלה, נובו נורדיסק, לאחת מחברות הפארמה החזקות בעולם. מה לחולה במחלה של מערכת העצבים, שאין לו קילוגרם עודף אחד של שומן בגופו, ולתרופה להורדה במשקל?
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
זה קורה בעקבות מחקר קטן שפורסם השנה, וגילה כי תרופה מוכרת לסוכרת, שהחומר הפעיל בה זהה לזה שקיים באוזמפיק, עשויה להאט את התקדמותם של כמה מהסימפטומים הגופניים הבולטים של פרקינסון. המחקר כלל 156 חולים בני 40 עד 75, שהיו בשלבים מוקדמים של פרקינסון וסבלו מתסמינים ברמת חומרה קלה עד בינונית. כולם המשיכו לקבל את התרופות הרגילות נגד המחלה, אולם חציים קיבלו בנוסף זריקה יומית של תרופה ישנה לסוכרת, בשם ליקסיסנטייד, שמכילה חומר דומה לזה המצוי באוזמפיק. שאר החולים קיבלו פלסבו, כלומר חומר שאין לו כל השפעה רפואית.
לאורך תקופת המחקר, שנמשך שנה, הסימפטומים המוטוריים של הקבוצה שטופלה בתרופה נגד סוכרת לא החמירו, בניגוד לקבוצה השנייה, שמצבה המשיך להידרדר. ההבדל בין שתי הקבוצות ניכר גם חודשיים לאחר שהמחקר הסתיים.
"שלושה מחקרים לא גדולים, שנערכו למשך זמן לא רב, הראו שהתרופות ממשפחת הוויגובי מעכבות את התקדמות המחלה", אומר פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, המייעצת למשרד הבריאות. "לאור זאת נעשים כעת מחקרים גדולים מאוד, שיבדקו את הנושא לעומק".
מחקרים שבוצעו בעבר הראו כי אנשים שסובלים מסוכרת נמצאים בסיכון גבוה בעשרות אחוזים לפתח פרקינסון. למרות הקשר בין שתי המחלות, עדיין לא ברור מדוע דווקא תרופות מהמשפחה הזו עשויות לסייע בהאטת התקדמות המחלה. אולם מתברר שהמידע החלקי שנצבר עד כה מספיק לפרופ' רז ולמומחים אחרים על מנת להציע לחולים שלהם טיפול באוזמפיק מיד עם אבחון המחלה. כן, גם כשהם רזים לגמרי. "אני רושם היום אוזמפיק כמעט לכל חולי הפרקינסון שנמצאים בטיפולי", מספר פרופ' רז. "התרופה כמעט אף פעם לא גורמת לנפילות סוכר בדם. כדי למנוע ירידה במשקל ותופעות לוואי, צריך לתת את המינון המינימלי שישפיע, ולעקוב אחרי החולה מקרוב".
למרות שמדובר במחקרים מוקדמים וקטנים, ולמרות שהרשויות עדיין לא אישרו את התרופה לטיפול בפרקינסון, מבחינתך העדויות המדעיות שישנן כיום מספיקות כדי להשתמש בה?
"פרקינסון היא מחלה קשה מאוד, שהפתרונות התרופתיים עבורה לא מונעים את ההידרדרות. בארץ יש 25 אלף חולים בה, שחלק לא מבוטל מהם סובלים גם מסוכרת ומהשמנה. להערכתי, גם אדם שאין לו השמנת יתר או סוכרת ייהנה מאוד מהתרופה, ולכן במרפאה אתה שואל את עצמך איזו מנה תאפשר לו ליהנות מיתרונות התרופה, בלי לרדת במשקל. התועלת של אוזמפיק עדיין טעונה הוכחה במחקרים גדולים, אבל כרגע אין לנו מה להפסיד מהשימוש בה בתחום הזה".
המחקר על התועלת האפשרית של סמגלוטייד, החומר הפעיל באוזמפיק ובוויגובי, לטיפול בפרקינסון מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים חדשים מהחודשים האחרונים, חלקם מהימים האחרונים ממש, שהניבו גילויים חדשים על זריקות ההרזיה המפורסמות. על פי הפרסומים האחרונים, עשויות חלק מהתרופות האלה להביא לתוצאות בריאותיות מסעירות בשורה ארוכה של תחומים, שאין להם שום קשר להשמנה או להורדת רמות הסוכר בדם, להן נועדו מלכתחילה. בין השאר, מניעת התקפי לב ושבץ מוחי ומחלות כבד וכליה, שמירה על המוח, יעילות נגד גידולים סרטניים מסוימים, טיפול בדלקת פרקים ניוונית ובהתמכרויות, ואפילו סיוע במצבים כמו דום נשימה בשינה.
"המחקרים שהתפרסמו בעת האחרונה על הטיפול בתרופות הרזיה בשלל בעיות רפואיות שאינן קשורות בהכרח להשמנה, הם מדהימים", אומר פרופ' דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר, ומנהל המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנה בבית החולים השרון של כללית. "אנחנו לומדים כל יום על סגולות ההורמון שמצוי בהן, ועל שילובי ההורמונים החדשים שעשויים לפתוח פתח לטיפולים נוספים".
8 צפייה בגלריה
פרופ' איתמר רז. ''להערכתי, גם אדם שאין לו השמנת יתר או סוכרת ייהנה מאוד מהתרופה''
(צילום: דויד גארב)
צריך להדגיש: המחקר ברוב התחומים האלה עדיין מצוי בשלבים מוקדמים. נדרשים מחקרים גדולים וממושכים יותר על מנת לקבוע את היעילות והבטיחות של השימוש בתרופות למטרות אחרות מאלה שלהן נועדה במקור. אולם השורה התחתונה כבר ברורה: לזריקות ההרזיה החדשות יש אפקט בריאותי גדול בהרבה מהורדה משמעותית במשקל.
עוד לפני התגליות הרפואיות החדשות שוק תרופות ההרזיה כבר נחשב לאחד ממנועי הצמיחה הכי גדולים של תעשיית התרופות. לפי ההערכות, הוא מגלגל יותר מעשרה מיליארד דולר וצפוי לגדול עד שנת 2030 לכמאה מיליארד דולר. בעולם ישנם כיום יותר משני מיליארד אנשים בעלי עודף משקל, מתוכם כ-750 מיליון שסובלים מהשמנת יתר קיצונית. את השוק האדיר הזה כובשות בשנים האחרונות שתי חברות תרופות שנהנות מזינוק של מאות אחוזים בשוויין: נובו נורדיסק הדנית ואיליי לילי האמריקאית.
החברה הדנית מחזיקה בשני המותגים המובילים בתחום: ויגובי ואוזמפיק. איליי לילי היא המפתחת של התרופה מונג'רו, שנתח השוק שלה גדל בהתמדה. עשרות חברות נוספות נמצאות במרוץ הזה. כשמביטים בתוצאות העסקיות של נובו נורדיסק ואיליי לילי לא קשה להבין למה. נובו נורדיסק, שנוסדה לפני כמאה שנה והייתה חברה צנועה, הפכה תוך זמן קצר לאימפריה כלכלית מטורפת. היא נחשבת כיום לחברה הגדולה באירופה מבחינת שווי השוק שלה — כחצי טריליון דולר.
החברה זינקה ב-%7,000 (!) מאז שנת 2000 ועקפה את יצרניות הרכב הגרמניות הגדולות, את הבנקים הבריטיים המכובדים ואת תאגידי המזון המפורסמים של היבשת, כמו נסטלה ויוניליוור. לזמן קצר היא אף עקפה בשווי השוק את טסלה של אילון מאסק. יש בכך משהו אירוני: מאסק עצמו שיתף במספר הזדמנויות כי ירד במשקל הודות לאוזמפיק. והוא לא הסלב היחיד: תרופות ההרזיה של נובו נורדיסק הפכו ללהיט החם של הוליווד עם משתמשות אדוקות, בהן אופרה ווינפרי.
נובו נורדיסק מאפילה על כל כלכלת דנמרק, ובמדינה ישנם כבר דיונים לוהטים האם הגידול העצום בכוחה טוב לכלכלה המקומית או לא. רק כדי לחדד: אוכלוסיית דנמרק מונה 6 מיליון אנשים, לעומת 10 מיליון בישראל, אבל נובו נורדיסק גדולה פי יותר מ-25 מהחברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר – טבע, שנאמדת ב-20 מיליארד דולר.
גם איליי לילי האמריקאית, ממציאת תרופת הפרוזאק לטיפול בדיכאון, נהנית מעלייה חדה במניה שלה הודות למונג'רו. שווי השוק שלה מוערך בכ-765 מיליארד דולר, והיא נחשבת כיום לחברה ה-12 בגודלה בעולם, תוך שהיא מקדימה ענקיות כמו וולמארט, ויזה, אקסון, בנק אוף אמריקה וסמסונג. המניה של איליי לילי זינקה בכ-600% בחמש השנים האחרונות.
בשנים הקרובות צפויות להצטרף עוד מתחרות חזקות לשוק הלוהט הזה. למשל, פייזר ואסטרזניקה, שהובילו את הפיתוחים לחיסון הקורונה, עובדות במרץ על גרסה משלהן לתרופות הרזיה.
הביקוש האדיר לתרופות האלה נובע כמובן מסיבה מרכזית אחת: הן פשוט עובדות. הניסויים הקליניים וגם התוצאות בשטח אצל הרוב הגדול של מיליוני המשתמשים בהן מראים ירידה דרמטית במשקל. המומחים מעריכים כי לתרופות ההרזיה יהיו השפעות דרמטיות גם על ענפים כלכליים אחרים. למשל, עולם המסעדנות והמזון המהיר. זריקות ההרזיה מדכאות תיאבון וככל שהשימוש בהן יגדל — ייתכן ותחול ירידה בכמות המבקרים במסעדות. גם שוק הדיאטות, שמגלגל מיליארדי דולרים ברחבי העולם, נמצא בסכנה, ולכך אפשר להוסיף גם את הניתוחים לקיצור קיבה.
בראש השימושים החדשים והדרמטיים ביותר שנמצאו במחקרים האחרונים על תרופת הוויגובי של נובו נורדיסק, שימוש שכבר קיבל אישור של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), נמצאת היכולת להפחית אירועי לב וכלי דם, בהם התקפי לב ושבץ מוחי. אחד המחקרים שזכו השבוע לתהודה עולמית פורסם בכנס ההשמנה האמריקאי, והראה שחולי לב הסובלים מהשמנה מתאשפזים פחות, מכל הסיבות, כשהם נוטלים זריקה שבועית של וויגובי, וגם משך האשפוז שלהם קצר יותר משל מי שלא טופלו בתרופה.
התועלת של התרופה ללב ולכלי הדם בלב ובמוח אינה שנויה במחלוקת. החל מ-2016 פורסמה סדרת מחקרים שהראו כי סמגלוטייד מפחית את מספר התקפי הלב ומקרי השבץ המוחי. ההנחה הראשונית הייתה שההגנה הזו נגרמת בגלל שהתרופה מורידה משקל ומפחיתה את רמות הסוכר בדם, אבל זה לא מסביר את העובדה שתרופות רבות אחרות שמיועדות לאותה מטרה לא הראו השפעות דומות.
המחקר המרכזי בתחום עקב אחר יותר מ-17,600 בני 45 ומעלה, שקיבלו סמגלוטייד במינון של 2.4 מ"ג (וויגובי) או פלסבו לחמש שנים. המשתתפים סבלו מעודף משקל או השמנה, והייתה להם מחלת לב, אולם הם לא היו חולים בסוכרת. הממצאים היו דרמטיים: בקרב אלה שנטלו את התרופה התמותה הייתה ב-20% פחות מאשר אצל אלה שלא קיבלו אותה. עוד נמצא כי התרופה הביאה לשיפור בתסמינים של אי-ספיקת לב והורידה את רמות הדלקת בגוף, ללא קשר לשאלה אם מי שנטל אותה ירד במשקל או לא. אחד מעורכי המחקר, פרופ' בנג'מין סיריקה, מומחה למחלות לב מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, אמר לתקשורת העולמית כי ממצאי המחקר "מוכיחים מחדש שעודף משקל והשמנה מעלים את הסיכון למוות באמצעות מנגנונים רבים, אולם ניתן לשנות אותם באמצעות תרופות חזקות כמו סמגלוטייד". ופרופ' הארלן קרומהולץ, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל, הוסיף: "יש להן השפעות מעל ומעבר למה שדמיינו".
"תוצאות המחקר הזה, שגם אנחנו היינו שותפים בו, דרמטיות במיוחד", אומר פרופ' דיקר, "משום שהירידה המשמעותית בתמותה הייתה נוכח הפחתת משקל של 9% בלבד. יתרה מזאת, הירידה בתמותה הייתה דומה גם אצל אלה שלא ירדו במשקל אפילו ב-5%. כלומר, הפחתת התמותה לא הייתה קשורה להפחתת משקל". פרופ' דיקר מציין למען הגילוי הנאות שהוא משמש גם כיועץ לחברות תרופות, בהן חברות שמוכרות זריקות להרזיה.
המחקר גילה כי גם התמותה מקורונה הייתה נמוכה יותר בקבוצה שטופלה בוויגובי. אנשים שהזריקו וויגובי אמנם נדבקו בקורונה באותו שיעור כמו מי שלא טופלו בה, אבל פחות מהם מתו מהמחלה. "הדבר המעניין ביותר שהמחקר הזה מצא, היה שהורדת התמותה הייתה לא רק דרך הורדת הפגיעה בלב, אלא בעיקר דרך הורדת הסיכון כתוצאה מזיהומים", אומר פרופ' רז. "זאת אומרת שלתרופה הזאת יש גם אפקטים לא רק על כלי הדם, אלא גם על הרקמות האחרות. מי שסובל מהשמנת יתר ועבר אירוע לבבי ולא מקבל את הטיפול הזה, הסיכוי שלו למות תוך ארבע שנים גדול ב-20% אם לא יטופל בתרופה".
שני תחומים פורצי דרך נוספים שהתרופות הראו בהם יעילות דרמטית הן מחלות כבד וכליה. מחקר ראשוני שנערך לאחרונה בתרופה מונג'רו, זריקת הרזיה חדשה של ענקית הפארמה איליי לילי, המכילה טירזפטייד, נמכרת אף היא בישראל ומבוססת על מנגנון פעולה דומה לזה של וויגובי - הראה שהיא עשויה לתקן הצטלקות בכבד, מחלה שאופיינית להשמנה ונחשבה עד היום לבלתי הפיכה.
"סוכרת והשמנה גורמות לשקיעת יתר של שומן ברקמות השונות", אומר פרופ' רז. "המשקעים האלה גורמים לדלקת. כשעודף שומן שוקע בכבד, אצל קרוב ל-30%-40% מהאנשים תתפתח דלקת, ובעקבות הדלקת תתפתח רקמה צלקתית שהופכת את הכבד לשחמתי, מחלה מאוד קשה שעלולה לגרום לסרטן ולתמותה בשיעורים מאוד גבוהים. במחקר ראשוני מאוד, הראו שהמונג'רו מתקנת את המצב הצלקתי".
איך תרופה מעלימה צלקת שנוצרה?
"זו שאלה מצוינת. יש לזה כל מיני הסברים, בין השאר שהתרופות האלו מורידות חלבונים יוצרי צלקת, ובכך מאפשרות לכבד לתקן את עצמו".
התקווה הזו קיבלה השבוע חיזוק נוסף, כשנובונורדיסק הודיעה כי גם סמגלוטייד הצליח בפעם הראשונה להראות הפחתה בהצטלקות כבדית. "הצטלקות מתקדמת של הכבד גורמת לאובדן התפקוד שלו", אומר פרופ' דיקר. "אם זה נכון מדובר בדרמה גדולה". אפקט דומה נראה גם אצל חולים עם אי-ספיקת כליות, מחלה קשה שגורמת בסופו של דבר לצורך בדיאליזה ובהשתלות כליה. "יש רק שתי תרופות שמגינות חולים כאלה, אחת מהן היא וויגובי", אומר פרופ' רז. "כלומר בזכותה פחות אנשים יצטרכו דיאליזה".
אחד המחקרים המסקרנים ביותר, שפורסם לפני שבועיים, הראה כי שימוש באוזמפיק עשוי להפחית את הסיכון לפתח אלצהיימר ב-40%-70% בהשוואה לשבע תרופות אחרות נגד סוכרת שנבדקו, בהן אינסולין. כשבעה מיליון אמריקאים ויותר ממאה אלף ישראלים לוקים במחלה, שנחשבת לסיבת המוות החמישית בארה"ב. מספרי החולים צפויים להכפיל את עצמם עד שנת 2050. כיום אין טיפול יעיל נגד המחלה. במסגרת המחקר, שפורסם ב-24 באוקטובר על ידי אוניברסיטת קייס ווסטרן בקליבלנד, ניתחו החוקרים תיקים רפואיים של כמעט מיליון חולי סוכרת אמריקאים, שלא אובחנו באלצהיימר. הם השוו את שיעורי התחלואה במחלה בקרב מי שנטלו תרופות שונות, בהן סמגלוטייד, אינסולין ומטפורמין, וכן תרופות אחרות שמבוססות על ההורמון GLP1. מניתוח המידע התברר כי סמגלוטייד הייתה קשורה בירידה של 70% בסיכון לאבחון אלצהיימר בהשוואה לאינסולין, 60% בהשוואה למטפורמין ו-40% בהשוואה לתרופות אחרות מבוססות GLP1. הירידה בסיכון נצפתה ללא קשר למין, גיל ומשקל של המשתתפים.
מחקר אחר שנערך על 204 אנשים שכבר חלו באלצהיימר, מצא כי אלה שנטלו תרופה ממשפחת האוזמפיק אך ותיקה יותר, בשם לירגלוטייד, הידרדרו לאט יותר במהלך שנה בהשוואה למי שלא נטלו את התרופה. יצרנית אוזמפיק, נובו נורדיסק, מנהלת כעת שני מחקרים מתקדמים באלפי חולים שסובלים מירידה קוגניטיבית קלה, על מנת להעריך את יעילות התרופה מול פלסבו. אם הממצאים יהיו חיוביים, זו עשויה להיות מהפכה של ממש בהתמודדות עם המחלה הקשה.
"התרופות האלה כבר הראו בעבר השפעה מגינה על המוח, קודם כל כי הן מונעות את הפגיעות בכלי הדם", אומר פרופ' רז. "אבל מתברר שהן גם יכולות להגן על העצבים ועל החיבורים של העצבים, וכתוצאה מכך לשפר את הזיכרון. זה קורה ככל הנראה בזכות העובדה שהן מעלות את תפקוד המיטוכונדריות - האיברונים הקטנים שמספקים אנרגיה למוח".
וזה נמשך עוד ועוד. מחקר ענק על למעלה ממיליון בני אדם מצא שתרופות מסוג GLP1 קשורות לירידה משמעותית של עשרות אחוזים בסיכון לסרטן המעי הגס אצל חולי סוכרת. באוגוסט האחרון פורסמו בכנס החברה האירופאית לקרדיולוגיה מחקרים שהראו כי תרופות שמכילות סמגלוטייד עשויות להאט את תהליך ההזדקנות. לאורך השנים האחרונות, הראו מספר דיווחים נקודתיים כי שימוש בתרופות שמבוססות על סמגלוטייד הוביל לירידה בצריכת אלכוהול, סיגריות וחומרים מסוכנים אחרים.
מחקר שנערך על ידי חוקרים באוניברסיטת שיקאגו ופורסם החודש במגזין הרפואי "ADDICTION", הראה כי אוזמפיק הפחיתה ב-50% את הרעלות האלכוהול אצל אלכוהוליסטים, בהשוואה למי שלא טופלו. החוקרים בחנו את התיקים הרפואיים של 1.3 אנשים המכורים לאלכוהול ולחומרים אחרים, בהם אופיואידים, במשך תקופה בת 8 שנים, החל מ-2014. החוקר הראשי, פיירס קידן, אמר כי הממצאים החדשים מספקים "כיוון מרגש למחקר עתידי" בתחום.
דום נשימה בשינה מאפיין אנשים עם השמנה ומסכן אותם באירועים שונים, בהם שבץ מוחי. מתברר שגם בתופעה הזאת יש שיפור לאחר שימוש בזריקות מונג'רו. "מחצית מהאנשים שהשתמשו בתרופה וירדו במשקל נרפאו מהצורך להשתמש ב-CPAP (מכשיר שמסייע לנשימה)", אומר פרופ' דיקר. "זה דרמטי".
מחקר שהתפרסם השבוע ב"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", מעיתוני הרפואה המובילים בעולם, הראה הפחתה כאבי ברכיים כתוצאה מאוסטיאוארטריטיס, מחלת מפרקים ניוונית כרונית, אצל מי שלוקח סמגלוטייד 2.4 מ"ג. פרופ' דיקר: "ברוב המקרים לוקחים נוגדי דלקת על מנת להוריד את הדלקת במפרק. במקרה הזה גם הפחתת המשקל משחקת תפקיד וגם הפחתת הדלקת".
סמגלוטייד ותרופות אחרות המכילות חומרים מאותו סוג, בהן סקסנדה, בייטה, ויקטוזה וריבלסוס, פותחו במקור לטפל בסוכרת מסוג 2 ואושרו לראשונה לשימוש בארה"ב ב-2005. הן מורידות את רמת הסוכר בדם על ידי הפעלת רצפטורים (קולטנים) להורמון GLP1, המגבירים את הפרשת האינסולין. מכיוון שקולטנים כאלה קיימים גם במערכת העיכול, אחת מתופעות הלוואי שלהן היא הפחתת תיאבון. בנוסף, הן מעכבות את תנועת המעיים ובכך מאיטות את עיכול המזון, דבר שמפחית את התקפי הרעב.
אבל רצפטורים להורמון הזה קיימים גם באיברים אחרים בגוף, בהם הכליות, הלב, כלי הדם והמוח. זו, כנראה, אחת הסיבות לכך שהם משפיעים לטובה על מחלות כרוניות אחרות. "לתרופות האלה יש כמה יתרונות ברורים", אומר פרופ' רז. "הן פועלות על הלבלב, וגורמות לו להפריש יותר אינסולין. הן גם מדכאות את הפרשת הגלוקגון, שהוא הורמון אנטי אינסולין, ובכך משפרות מאוד את רמת הסוכר הדם. בנוסף, יש להן השפעה על מרכזי הרעב והשובע. כאשר מרכזי הרעב במוח מדוכאים, גדלה תחושת השובע".
במארס האחרון אישר ה-FDA את השימוש בוויגובי למניעת תמותה מאירועי לב וכלי דם, בהם התקפי לב ושבץ מוחי, למרות שהמכניזם שבו הדבר קורה עדיין לא ידוע. בכך הפכה התרופה לראשונה מקבוצת התרופות נגד השמנה שאושרה למניעת אירועי לב וכלי דם מסכני חיים במבוגרים חולי לב שסובלים מעודף משקל.
ברור שירידה במשקל והורדת רמות הסוכר בדם מביאות בעצמן לאפקטים דרמטיים על הבריאות. התרופות גם מורידות לחץ דם וכולסטרול. אולם אחת ההשערות היא שההשפעה המורחבת של התרופות הללו קשורה להפעלת מנגנונים שונים שמפחיתים מצב כרוני של דלקת בגוף, שגורם למחלות שונות ולהזדקנות.
סדרה של מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בשירותי בריאות כללית, על מיליוני תיקים רפואיים, גילו שתרופות מסוג GLP1 עשויות לספק תחרות אפילו לניתוחים בריאטריים (קיצור קיבה). "ניתוחים בריאטריים הם הכלי העוצמתי ביותר שהוכח להפחתת תחלואה ותמותה בחולים סוכרתיים שסובלים מהשמנה", אומר פרופ' דיקר. "מחקר שערכנו ובו השווינו ניתוחים כאלה מול טיפול בתרופות ממשפחת GLP1 הראה שהניתוח אמנם מונע תמותה טוב יותר, אבל זה קרה כי שיעור הירידה במשקל כתוצאה ממנו, במעקב ממוצע של שש שנים, היה 24%, לעומת 7.5% בלבד אצל מי שנטל תרופות. כשחישבנו מה היה קורה אילו התרופה הייתה מביאה לירידה דומה במשקל, גילינו שהיתרון של הניתוח נעלם. ההסבר שלנו הוא שלתרופות יש אפקט אנטי-דלקתי, שהוא חשוב במניעת התקפי לב יותר מעצם ההפחתה במשקל. אצל אדם בהשמנה השומן שמקיף את הלב ואת העורקים הכליליים מודלק. הדלקת פוגעת בשריר ובעורקי הלב ועושה התקפי לב או אי-ספיקת לב".
גם סרטן היא מחלה שנקשרה באופן מובהק להשמנה ולדלקת כרונית. בדקתם מה השפעת התרופות עליה?
"השמנה פוגעת בכל מערכות הגוף. בין השאר, היא מייצרת תחלואה גידולית. יש 13 גידולים שנקשרו להשמנה, בהם סרטן שד, בעיקר אחרי גיל המעבר, הוושט, הקיבה והלבלב. השאלה הגדולה היא אם ירידה במשקל תמנע את התהליכים האלה. כדי לענות עליה צריך ביג דאטה עצום לאורך הרבה שנים. אנחנו עובדים על זה".
כל זה מסביר מדוע אוזמפיק והתאומה וויגובי נעלמו מהשוק לחודשים ארוכים. בשל המחסור הכבד בהן, הודיעו רשויות בריאות שונות בעולם, בהן משרד הבריאות באוסטרליה ובאירופה, כי יש לשקול להעביר מטופלים באוזמפיק לתרופות אחרות. החודש הודיע ה-FDA כי התרופות חזרו סוף-סוף למלאי בארה"ב, אחרי שביוני הודיעה נובו נורדיסק כי תשקיע יותר מ-6 מיליארד דולר בהגדלת הייצור של וויגובי ואוזמפיק בארה"ב. אולם מומחים מעריכים כי המחסור יימשך גם בשנים הבאות.
הביקוש העולמי המטורף לזריקות הביא לפריחתו של שוק שחור באינטרנט, שמציע מאות תרופות שנטען כי הן מכילות את אותם חומרים פעילים. רק אתמול התפרסמו ידיעות כי בארה"ב חושדים שעשרה מקרי מוות ומאה אשפוזים קשורים לשימוש בגרסאות חיקוי של סמגלוטייד. נובו נורדיסק התריעה כי בשל המחסור נמכרות בבתי מרקחת גירסאות תחליפיות של החומר, הנרקחות באופן פרטי, ואינן מפוקחות באותה המידה כמו התרופות המאושרות על ידי ה-FDA, אך הוסיפה שעדיין בודקים האם מקרי המוות והאשפוז אכן קשורים בהן. עוד קודם לכן הזהיר ה-FDA, כמו גם רשויות בריאות עולמיות אחרות, מזיופים שעלולים להיות מסוכנים. מחקר שפורסם באוגוסט מצא יותר מ-1,000 אתרי אינטרנט שמוכרים סמגלוטייד ללא מרשם, מחציתם לא חוקיים. בבדיקות מעבדה התגלתה אינדיקציה לזיהום בחלקן. כמות החומר הפעיל בהן הייתה גבוהה ב-29%-39% מהכמות שהוצהרה לגביהן.
בעיה אדירה נוספת היא העלות הגבוהה של התרופות. מחקר שפורסם החודש בארה"ב על ידי משרד התקציב של הקונגרס מצא, כי מימון התרופות באמצעות תוכנית הביטוח הלאומית מדיקייר, שמספקת תרופות ליותר מ-54 מיליון בני אדם בני 65 ומעלה, יעלה לממשל 35 מיליארד דולר במשך תשע שנים.
"השנה האחרונה הפכה את ההשמנה מבחינה מדעית ממחלה שאין לה טיפול, למחלה שיש נגדה טיפול מצוין", אומר פרופ' דיקר. "פעם אמרנו למטופלים שלנו: 'לך לדיאטנית ותעשה פעילות גופנית'. היום בנוסף יש לנו מדע שמכוון אותנו באיזה כלי טיפולי להשתמש, ומה ההשפעה שלו על סיבוכי ההשמנה — שחמת, התקפי לב, דמנציה. בקרוב נוכל להתאים את מגוון הטיפולים שיש לנו לכל סיבוך. אדם שסובל מהצטלקות בכבד יקבל תרופה שמסייעת לרדת במשקל ושהאפקט שלה מכוון למחלת הכבד שלו. הבעיה הגדולה היא שהטיפול הזה לא מונגש, בגלל עלותו הגבוהה. כשאני אומר לחולה 'אתה צריך טיפול', זה נעשה בלב מאוד כבד, כי אני יודע שלא כולם יכולים להרשות לעצמם להוציא סכומים כאלה. כולם מתלהבים בהתחלה, וכשזה עושה חור בכיס, מפסיקים. אני לא יכול לתת לציבור בישראל טיפול שהוכח כי הוא מפחית תחלואה ותמותה, כי אין מי שיממן אותו".
לפני מספר שבועות הוגשו התרופות נגד השמנה לסל התרופות בפעם השלישית. האם השנה ייכנס סוף-סוף הטיפול היעיל הזה לסל הבריאות הציבורי שלנו? "לאור דיוני התקציב אני סקפטי", אומר פרופ' דיקר. "מדובר בבעיה מאוד מורכבת, אבל צריך לפתור אותה. מאוד כואב לעמוד מול חולה שאני יודע שיש פתרון מצוין שיכול להאריך את חייו, אבל הוא לא יכול לקבל אותו".
גם בישראל, כמו בכל העולם, נאלצים המבטחים לשבור את הראש על מימון תרופות ההרזיה החדשות והיקרות, שמצד אחד עשויות למנוע תחלואה יקרה, ומצד שני יזניקו את ההוצאות שלהם בגלל המסות האדירות של האנשים שזקוקים להן. כך קרה, שהתרופות החיוניות לטיפול נגד השמנה נותרו עד היום לא רק מחוץ לסל התרופות הציבורי, אלא גם מחוץ לביטוחים המשלימים של קופות החולים (למעט סקסנדה הוותיקה, שניתנת בזריקה פעם ביום ועלותה השתתפות עצמית של כמה מאות שקלים בחודש, תלוי בקופה).
הגדילה לעשות מכבי שירותי בריאות, ששינתה את תקנון הביטוח המשלים שלה בדיעבד, כך שתסבסד את וויגובי למבוטחיה רק החל מעוד שנתיים, כלומר מאמצע 2026, במקום מספטמבר האחרון. הדרך היחידה לקבל כיום את התרופות הללו באופן מוזל היא באמצעות חלק מהביטוחים הפרטיים שנרכשו לפני 2021, אז התיר המפקח על הביטוח — בהחלטה שערורייתית שעומדת בניגוד מוחלט לטובת הציבור — להחריג את תרופות ההשמנה מכל הפוליסות החדשות. גם חלק מהפוליסות הקולקטיביות מציעות את התרופות יותר בזול.
ועדיין, רוב הסיכויים שאם קיבלתם מרשם לאחת מהתרופות החדשות נגד השמנה, ואין לכם ביטוח פרטי שמכסה תרופות כאלה, תצטרכו לשלם מכיסכם לא מעט עבור מסע ההרזיה שלכם.
אוזמפיק נמצאת בסל הבריאות כטיפול לסוכרת בלבד, וניתנת ללא השתתפות עצמית לחולי סוכרת בלבד. וויגובי ומונג'רו, שתי הזריקות החדשות שנמכרות בישראל - מוזרקות פעם בשבוע ומביאות לירידה של עשרות אחוזים במשקל הגוף - נמכרות במספר מינונים, שצריכים להילקח בהדרגה עד להסתגלות הגוף. במינון הנמוך ביותר תשלמו עבור וויגובי 723 שקל בחודש, ובמינון הגבוה 1,210 שקל. העלות של מונג'רו, בכל המינונים, 1,774 שקל בחודש.
כדי לצמצם עלויות ולאפשר את השימוש בהן לאורך זמן תוך הנאה מיתרונותיהן הרבים, מצאו המטופלים בעולם ובישראל שיטה חדשה: הם משתמשים במינון קטן יותר מהמומלץ, כלומר פשוט מזריקים פחות חומר, ובכך מאריכים את השימוש במזרק.
חברת אפיטומי מקיסריה היא התשובה הישראלית לתרופות לירידה במשקל. החברה, שאחד ממייסדיה הוא היזם המוערך שמעון אקהויז, מייסד סינרון ולומניס וחלוץ בשימוש בלייזר לקוסמטיקה, מציעה פתרון אחר, המוגדר כמכשור רפואי ולא כתרופה. אפיטומי פיתחה מתקן זעיר הארוז בתוך קפסולה שבולעים, ולמעשה הוא גלולה מכנית מתוחכמת. בהגיעו לקיבה הוא סופח נוזלים ומתנפח, יוצר לחץ רך על דופן הקיבה ונותן תחושה של מלאות עוד בטרם אכלנו. הגלולה, שלוקחים פעמיים ביום לפני ארוחות, שורדת כמה שעות בקיבה ולאחר מכן עוברת למעיים ומתפרקת בתוך דקות.
בעבר נעשה שימוש דומה בבלון שהוכנס לקיבה ולאחר מכן נופח כדי לתת תחושת שובע קבועה, אלא שהכנסת והוצאת הבלון היו כרוכות בפרוצדורה רפואית פולשנית, ולאחר מקרים של כשל בהוצאת הבלון, חדלו מלהשתמש בו. הפתרון של אפיטומי מתוחכם ובטוח יותר, וזכה לאחרונה לאישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה־FDA. האישור הקפיץ את מניית החברה, שנסחרת בבורסת תל־אביב, ב־140% ביום אחד.
הגלולה מיועדת למי שסובלים ממדד מסת גוף (BMI) מ־25 עד 40. הירידה במשקל הדרגתית יותר לעומת שימוש בתרופה, אבל השימוש בטוח יותר, ללא הכנסת כימיקלים לגוף. מחיר השימוש מוערך בכמה מאות דולרים לחודש למטופל. דן השמשוני, מנכ"ל החברה: "נתחיל לשווק את אפיטומי במחצית השנייה של 2025. הפוטנציאל אדיר – בארה"ב יש מעל 170 מיליון לקוחות פוטנציאליים, ורק 10% מהאנשים שמעוניינים לטפל בהשמנה בוחרים בתרופות. מדובר בבשורה רפואית למטופלים שלא מצליחים למצוא מענה בפתרונות הקיימים בשוק. ההתוויה המאושרת מאפשרת גם לבעלי עודף משקל נמוך לקבל את הטיפול".
אפיטומי הונפקה בסוף 2021 לפי שווי של 200 מיליון דולר כ"חברת חלום" שעדיין לא מייצרת ואין לה רווחים. לאחר ההנפקה המניה ירדה ב־70% כשהתברר שענקית המזון נסטלה ביטלה את שיתוף הפעולה עם החברה, מסיבות לא ידועות. רק אישור ה־FDA החזיר אותה לשווייה המקורי בהנפקה. השמשוני: "אנחנו נכנסים לשוק בתזמון טוב, כי מתחילים כבר לראות את הקשיים בתרופות ההזרקה ואת תופעות הלוואי שחלק מהמטופלים סובלים מהן."
לחברה יש עדיין תחנות משמעותיות לצלוח: הייצור יתחיל רק בשנה הבאה. החברה צופה כי בשנה הראשונה תייצר עד 20 מיליון גלולות. התחרות בשוק הולכת וגוברת, ואפיטומי היא חברה קטנה ודלת משאבים לעומת ענקיות התרופות הפועלות בתחום. בשוק מעריכים כי היא תצטרך למצוא שותף אסטרטגי, כמו חברת תרופות גדולה, או להימכר לחברת תרופות גדולה כדי לקבל כוח שיווקי ושל ייצור.
(נווית זומר)
