סוג'וד אבו-ראשד(23) הייתה הפצועה הראשונה שהגיעה לבית החולים סורוקה בבאר-שבע ב-7 באוקטובר – כשהיא בחודש התשיעי להריונה, וכדור בבטנה.
באותו יום בילו בני המשפחה באזור רעים. לפתע הופיעו המחבלים, המשפחה הצליחה להימלט עד צומת הכניסה למושב פטיש, ושם ספגה סוג'וד כדור בבטן. היא הובהלה לחדר הניתוח בסורוקה, הרופאים הצליחו להציל את חייה ואת הרחם שלה, אבל התינוקת הקטנה שרדה רק 14 שעות.
שנה חלפה, ואתמול סגרו סוג'וד ובעלה טריפי (30) מעגל. לבני הזוג, המתגוררים בכפר אבו-קרינאת סמוך לדימונה, נולדה בת. "אשתי הביאה חיים לעולם. לתינוקת שלנו יקראו מאלכ, מלאך", סיפר טריפי, והסביר: "לא רק שהיא מלאך, יש לה גם מלאך ששומר עליה".
פרופ' אייל שיינר, מנהל החטיבה למיילדות וגינקולוגיה בסורוקה, היה מי שקיבל את סוג'וד ב-7 באוקטובר וניתח אותה. "זאת הייתה ההתחלה של האירועים ולא הבנתי מה קורה", הוא משחזר, "חשבתי שיורים עלינו טילים, כמו תמיד, ושהיא נפגעה מרסיסים. רק בדיעבד הבנתי שהיא נורתה. התינוקת הצילה אותה. הכדור נכנס בדיוק לרחם ופגע בתינוקת, שספגה את כל הנזק. זה היה נס שהיא עצמה ניצלה. לראות אותה עכשיו זו סגירת מעגל מדהימה. ממש לא מובן מאליו שהצלחנו באותו יום להציל את הרחם שלה. כולנו יצאנו מצולקים מהאירוע הזה. קשה לשמוח לגמרי: השמחה שלה מהולה באובדן. אבל החיים ממשיכים. אנחנו כנראה יותר חזקים ממה שחשבנו".
טריפי אבו-ראשד: "אנחנו עדיין במלחמה, מה שקרה לנו כמובן לא נשכח, אבל ברוך השם – זה ניצחון לאשתי. התינוקת שנולדה הוציאה אותה מהטראומה. ואם תפסיק המלחמה ויחזרו החטופים, זה יהיה ניצחון גדול"
פרופ' שיינר מוסיף: "אני גם זוכר איך נכנסנו לחדר הניתוח כשאנחנו לא יודעים מה קורה בעוטף עזה, וכשיצאנו משם – התהפך העולם".
שולי דנין, מיילדת במרכז סבן למיילדות בסורוקה, הגיעה למשמרת הבוקר ב-7 באוקטובר כשברקע אזעקות שלא פסקו. "בשלב מסוים קיבלנו הודעה שהגיעה לחדר הטראומה יולדת אשר נורתה בבטנה, ומשם היא הועברה לחדר הניתוח", היא מספרת, "הבעל הגיע לחפש אותה בחדר לידה ושם נפגשנו לראשונה. השבוע נפגשנו שוב, בלידת בתם, הפעם באווירה ועטיפה שונה לגמרי. הצוות כולו נרגש ללוות, לחבק ולהתרגש ביחד איתם, ולדעת שבסופו של יום יש לנו עם חזק שמנצח למרות הכל".
3 צפייה בגלריה
מימין: שולי דנין, טריפי אבו־ראשד ופרופ' אייל שיינר. "נפגשנו שוב הפעם באווירה ועטיפה שונה לגמרי"
סוג'וד ביקשה לא להיחשף ולא להצטלם לכתבה. לבעלה, טריפי, קל יותר לדבר על אותו יום נורא. "גם אחי נפצע מירי המחבלים ב-7 באוקטובר", הוא מספר, "נהג האמבולנס שהגיע אלינו חשב שמדובר בסכסוך של בדואים. אמרתי לו, 'לא, תדווח מהר שמחבלים נכנסו לאופקים'. כשהגעתי לסורוקה הסתכלו עליי מוזר ושאלו מה קרה. אמרתי, 'מתחילה מלחמה'. הכדור נכנס לתינוקת ברגל והגיע עד הבטן. היא הצליחה לשרוד רק כמה שעות".
אחרי שסוג'וד התאוששה מהפציעה, היא וטריפי חזרו לביתם, והיא נכנסה במהרה להיריון נוסף. "בזמן המתקפה האיראנית היה לנו קשה מאוד", מספר טריפי, "לקחתי אותה כשהיא בהיריון מתקדם לבית הספר בכפר, כי רק יש שם מקלט. אנחנו עדיין במלחמה, מה שקרה לנו כמובן לא נשכח, אבל ברוך השם – זה ניצחון לאשתי. התינוקת שנולדה הוציאה אותה מהטראומה. ואם תפסיק המלחמה ויחזרו החטופים, זה יהיה ניצחון גדול".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.11.24
