כשסתיו עינב, נער בן 14 על הספקטרום האוטיסטי מכפר סבא, אמר לאמו נטליה שהוא חושב שייראה טוב יותר לאחר שיסתפר – היא הבינה שיש בעיה. במשך שנים תזונתו של עינב הייתה מורכבת מפריטים בודדים בלבד: עוגת שוקולד בבוקר, פיתה עם חומוס בצהריים, פסטה או אורז עם מרק בערב, וזהו. בלי ירקות או פירות בכלל ובלי בשר או מוצרי חלב. עינב הוא אחד מתוך שלושה ילדים שהגיעו לאחרונה לבית החולים לילדים דנה באיכילוב לאחר שאיבדו את ראייתם בגלל ממחסור חמור של ויטמין A לצד מחסור בוויטמין C.
2 צפייה בגלריה
סתיו עינב ואמו נטליה. בררנות אכילה כמעט גרמה לעיוורון
(צילום: ליאור צור, דוברות איכילוב)
שניים מתוך השלושה, ובהם עינב כאמור, על הספקטרום האוטיסטי והשלישי עם עיכוב התפתחותי נוירולוגי. המשותף לכולם: הם אכלנים בררניים ותזונתם אינה מגוונת ובעיקר חסרים בה כמה מן המרכיבים העיקריים והנחוצים להתפתחות והתפקוד התקין של כולנו. חשוב להדגיש כי אין זו תוצאה של אפיזודות קצרות של תזונה מסוג זה, אלא כזאת שמתרחשת לאורך שנים. מומחי איכילוב מזהירים מהתופעה וגם קוראים להורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי שמתמודדים עם אכילה דלה ובררנית לבקש את הבדיקות הנכונות שתוכלנה לחזות את הסיבוכים של היעדר הוויטמינים הללו בזמן.
"עשיתי לסתיו בדיקת ראייה ביתית וגיליתי שהוא לא מגיב בכלל", סיפרה האם נטליה, "התחלנו לעשות המון בדיקות, ואין תשובות. בהמשך גילינו שבחושך הוא לא רואה. זה הפך לי ולבעלי את החיים. ברגע שיש לך ילד מיוחד אתה עושה הכל כדי לעזור לו להתקדם, ופתאום הוא נסוג. באוגוסט הגענו לאיכילוב, ופה אמרו לי שיכול להיות קשר לתזונה. סתיו אכל בעיקר פחמימות ריקות וקצת ממתקים. בפירות וירקות, בשר, או ביצים, הוא לא נגע. הוא בררן מגיל שנתיים בערך, ובנוסף יש עניין עם מרקמים וטעמים. במשך שנים עשינו בדיקות דם והן היו תקינות. אחרי מה שקרה הבנו שאלו לא היו הבדיקות הנכונות". כך סיפרה נטליה, אמו של סתיו עינב (14) מכפר-סבא, נער על הרצף האוטיסטי, שכמעט איבד את ראייתו.
האם נטליה: "סתיו אכל בעיקר פחמימות ריקות וקצת ממתקים. בפירות וירקות, בשר, או ביצים, הוא לא נגע. הוא בררן מגיל שנתיים בערך, ובנוסף יש עניין עם מרקמים וטעמים. במשך שנים עשינו בדיקות דם והן היו תקינות. אחרי מה שקרה הבנו שאלו לא היו הבדיקות הנכונות"
"אכילה בררנית בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי היא שכיחה", הסבירה פרופ' רונית לובצקי, מנהלת מחלקת ילדים, ומנהלת המרפאה לתזונה וטיפול בהשמנת יתר בילדים בדנה. "מכיוון שהאכילה מצומצמת, צריך לחפש את החסרים התזונתיים, והם לא משהו שרואים בבדיקות דם שגרתיות. בדרך כלל עושים ספירת דם ומאגרי ברזל, B12, וחומצה פולית. אבל מה שכמעט ולא בודקים זה ויטמין A – זו בדיקה שצריך לבקש במיוחד בקרב ילדים על הספקטרום, וגם ויטמין C. אם לא מחפשים לא מוצאים. הבעיה עם החסרים האלה היא שאנחנו רוצים לגלות אותם בשלב הפרה-קליני, כדי למנוע את הפגיעה בראייה. אם לא נהיה במודעות שילדים בררנים הם בקבוצת סיכון, אנחנו נפספס את זה, וחלק מהילדים יגיעו למצבים בלתי הפיכים".
2 צפייה בגלריה
מימין: נטליה וסתיו עינב, פרופ' לובצקי, ד"ר צייטלין וד"ר קליין
(צילום: ליאור צור, דוברות איכילוב)
האם נטליה אומרת: "בכל פעם שהייתי אצל הרופא אמרתי שהילד לא אוכל בכלל פירות וירקות. אפילו שאלתי אם הוא צריך תוסף כלשהו, וקיבלתי תשובה שלא. כל הזמן ניסיתי לשלב בארוחות שלו פרי או ירק, אבל כלום. ההתנגדות הייתה כזאת שאי-אפשר להתמודד איתה. אני חושבת שהמסר מהמקרים האלה הוא גם שהורים, שיודעים שהילד שלהם בררן באכילה, יכולים לבקש מהרופאים ספציפית את הבדיקות של הוויטמינים האלה".
פרופ' רונית לובצקי: "הבעיה עם החסרים האלה היא שאנחנו רוצים לגלות אותם בשלב הפרה-קליני, כדי למנוע את הפגיעה בראייה. אם לא נהיה במודעות שילדים בררנים הם בקבוצת סיכון, אנחנו נפספס את זה, וחלק מהילדים יגיעו למצבים בלתי הפיכים"
ד"ר ליאוניד צייטלין, רופא בכיר במרפאה למחלות עצם בילדים, ובמחלקה לאורתופדיית ילדים בבית החולים דנה מסביר: "חסר בוויטמין A גורם לחוסר פעילות של התאים שסופגים את העצם, ואז האיזון משתנה לכיוון עודף בנייה של העצם ולחץ מכני על עצבי הראייה והשמיעה".
מיד אחרי שאובחן קיבל עינב מעין "בוסט" של ויטמין A ומאז ראייתו השתפרה, אך חלק מהנזקים הם בלתי הפיכים. שני הילדים הנוספים מתמודדים עם פגיעה קשה ובלתי הפיכה. לדברי ד"ר עינת קליין, מומחית ברפואת עיניים, מנהלת היחידה לנוירואופתלמולוגיה בדנה: "ככל שמאבחנים את זה מוקדם יותר, כך הנזקים הם יותר הפיכים, גם לרשתית, גם לעצב הראייה, וגם לעצמות. ככל שנטפל יותר מוקדם יש סיכוי להתחלה של מטבוליזם של העצם ואז מפסיק הלחץ על העצבים הרלוונטיים".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.11.24
