בישראל קרוב ל-180 אלף חולי אי-ספיקת לב – אך באזור הדרום אין אף מרפאה ייעודית לטיפול בהם בבתי החולים, וזאת לצד מיטות בודדות בלבד לאשפוז החולים במחלקות הקרדיולוגיות הייעודיות להם. כך עולה מנתוני דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוזמן לבקשת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת (רע"ם).
אי-ספיקת לב היא תסמונת כרונית הנובעת מפגיעה בתפקוד הלב וביכולתו למלא את תפקידו כמשאבה יעילה המזרימה דם עשיר בחמצן לכל רקמות הגוף, והמנקזת את הדם נטול החמצן מהרקמות. לרוב אי-ספיקת לב מתרחשת כתוצאה מנזק שנגרם לשריר הלב מסיבות שונות, לדוגמה ממחלה של העורקים הכליליים, המתאפיינת בתהליך דלקתי כרוני הגורם להיצרות עד כדי חסימה מוחלטת של עורקים שעלולה לגרום לאוטם שריר הלב ולפגוע בתפקודו.
בין אחוז לשניים מאוכלוסיית העולם מתמודדים עם המחלה הקשה ובישראל מספרם עומד על בין 97 אלף ל-193 אלף, כאשר האיגוד הקרדיולוגי מעריך כי בפועל ישנם כ-180 אלף חולי אי-ספיקת לב בסך הכול בישראל. על פי הערכת החוקרים, רק בשנת 2023 אובחנו קרוב ל-20 אלף חולים חדשים.
הטיפול המיטבי בחולי אי-ספיקת לב, במקרה שהם זקוקים לאשפוז, הוא במחלקות הקרדיולוגיות. שם נמצא הצוות הרפואי המיומן והמוכשר ביותר לטיפול בהם, לצד הציוד המתאים. ואולם, בישראל רק 200 מיטות אשפוז מסוג זה, ורק שמונה אחוזים מהן ממוקמות בבתי החולים שבדרום הארץ. 22 אחוז מהן נמצאות בירושלים, 19 אחוז בתל אביב ורק שמונה אחוזים מהן, פחות מ-20 מיטות, נמצאות בדרום הארץ.
בנוסף, הטיפול בחולי אי-ספיקת הלב מצריך גם מעקב קבוע ללא אשפוז הנעשה במרפאות בבתי החולים, ואולם באף אחד מבתי החולים בדרום אין מרפאה כזאת, והחולים מטורטרים למרכז הארץ ולבתי חולים מרוחקים יותר.
"הנתונים הם רק קצה הקרחון"
"מדובר על אחד התחומים שמעסיקים את הקרדיולוגים בגלל היקף התופעה", אומר פרופ' גדי קרן, מנהל המערך הקרדיולוגי באסותא מרכזים רפואיים, ומחדד מדוע מרפאות בתי החולים חשובות לטיפול בחולים. "הטיפול באי-ספיקת לב הוא בהמשכיות. יש ארבע דרגות למחלה והדבר החשוב באי-ספיקת לב זה המשכיות הטיפול בין בתי החולים לקהילה ובתי החולים. לצורך זה, יש מרכיב אחד בשם אשפוז יום, וזה מקום שאליו חולים מגיעים כדי לעבור בדיקות על ידי אנשים שמתמחים בטיפול באי-ספיקת לב וגם לתת להם בדיקות כדי להעריך את מצבם. יש פה איזושהי המשכית בין הטיפול התרופתי והמעקב בקהילה לבין בית החולים".
שמוליק בן יעקב: "הנתונים הם רק קצה הקרחון בכל האמור לפערים הניכרים בין שירותי הבריאות והרפואה הניתנים לתושבי המרכז לבין אלה הניתנים לתושבי הפריפריה בישראל, הן בצפון והן בדרום"
לדברי פרופ' קרן, "אני חושב שכל בית חולים ציבורי שמנקז אליו חולים מאזור השירות שלו – מאוד רצוי שתהיה לו גם יחידת אשפוז יום. מדובר על חולים שעלולים לצאת מאיזון ולכן אשפוז היום הוא חשוב. השילוב של מרפאות בקהילה למעקב בחולים יותר יציבים למרפאות בתי החולים שמיועדות לחולים במצבים מורכבים יותר, למרות שמדובר לעיתים גם על חולים שמגיעים למעקב קבוע – הוא חשוב וגם הפריסה הארצית חשובה".
פרופ' גדי קרן, אסותא מרכזים רפואייםצילום: דוברות אסותאח”כ חוג'יראת: "אי-ספיקת לב היא תסמונת שמציבה אתגר משמעותי עבור מערכת הבריאות והחולים, ומחייבת אותנו להקדיש לה תשומת לב מיוחדת. ביקשתי את הדוח ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת כדי להבין לעומק את המציאות הקיימת, ולהוביל דיון מקיף בוועדת הבריאות. מטרתנו היא לבחון את האפשרויות לספק לחולים את הטיפול והתמיכה הנדרשים, להעלות את המודעות לנושא, ולדאוג לשיפור השירותים המוצעים".
יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל, שמוליק בן יעקב: "הנתונים הם רק קצה הקרחון בכל האמור לפערים הניכרים בין שירותי הבריאות והרפואה הניתנים לתושבי המרכז לבין אלה הניתנים לתושבי הפריפריה בישראל, הן בצפון והן בדרום. אנו קוראים למשרד הבריאות לשים בראש מעייניהם את הנגשת שירותי הבריאות והרפואה לכלל הציבור בישראל, בדגש מיוחד על הנזקקים בקווי העימות בצפון ובדרום, גם במחיר הגדלת התקציב הניתן למרכזים הרפואיים באזורים אלה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בכל בתי החולים בדרום הארץ ישנו שירות לאי-ספיקת לב ובכולם ישנן מיטות לטובת טיפול בחולים אלו. משרד הבריאות רואה חשיבות רבה במתן רפואה שיוויונית ובצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה”.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.11.24
