24 באוגוסט. בעיצומו של פתיחת ציר בקסבה של תל סולטן בעזה, נכנסו ניתאי אוליאל, בן 21 מקריית אתא ולוחמים נוספים לבתים. באחד מהם, נפגע מירי של לוחם על הדלת הראשית, "זה היה הכדור האחרון במחסנית שלו, ומה שכנראה הציל לי את החיים", הוא משחזר. בחלוף יותר משנה וחודש מאז פרוץ המלחמה, חזרנו לפצועים בשיקום בסדרת כתבות. זה סיפורו של ניתאי וזה הניצחון שלו.
לפני הפציעה: "יש לי עוד שני אחים בצבא, אחד סמ"פ בגבעתי שגם נפצע ואחד במילואים בצפון. הייתי סמל בהנדסה, ובזמן הפנוי אהבתי לצאת עם חברים. ים, לטייל וכדורגל. התגייסתי במארס 22'. רציתי קרבי למרות שאני עם צליאק. שירות עושים פעם אחת, וזו הזדמנות לעשות משהו בשביל המדינה".
הפציעה והפינוי: "היינו צריכים לפתוח ציר פינוי בקסבה של תל סולטן בעזה. לטהר מבנים ולהשמיד אותם. בקומה הראשונה זיהינו הרבה אמל"ח, וכשאתה מזהה אמל"ח אז אתה יותר בהיכון. אחד הלוחמים, באמצע טיהור הבית, נכנס והסתובב וירה על הדלת הראשית ופגע בי בירך. זה היה הכדור האחרון במחסנית שלו, ומה שכנראה הציל לי את החיים. נפלתי, הכדור פגע בי בעורק הראשי והיה לי דימום מסיבי. ברגע שנפלתי שמו לי חוסם עורקים מאוד מהר והייתי בהכרה.
"זו הפציעה השנייה אצלנו במשפחה. אח שלי נפצע קשה בשג'עייה. השוק שלי התנפחה, והייתי בטוח עוד במהלך הפינוי שהרגל תיכרת. קמתי מטיפול נמרץ וראיתי שהיא מחוברת. זו הייתה הקלה"
"תוך דקה ירדנו לנמ"ר והפינוי היה מאוד מהיר. תוך 40 או 50 דקות הגעתי לאיכילוב. שם הכאב כבר הגיע לי לראש. עד המנחת הייתי בהכרה לגמרי. מהמסוק אני כבר לא זוכר כלום. לאמא שלי הודיעו מה קרה כשהייתי בניתוח. זו הפציעה השנייה אצלנו במשפחה. אח שלי נפצע קשה בשג'עייה. השוק שלי התנפחה, והייתי בטוח עוד במהלך הפינוי שהרגל תיכרת. קמתי מטיפול נמרץ וראיתי שהיא מחוברת. זו הייתה הקלה".
שיקום: "עברתי לפה לפני שלושה שבועות. אני בעיקר עובד על לחזור ללכת. רוב הזמן בפיזיותרפיה, מתקדם. זה כמו לבנות את הרגל מאפס. כל פעם אתה מתקדם עוד צעד ועוד צעד. בהתחלה לא זזתי, אבל עם הזמן אתה מתקדם".
שגרה: "אני קם בבוקר ולרוב יש פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועכשיו גם הידרותרפיה. בערב אני מנסה לעשות אימון כוח. עכשיו אני קצת יכול ללכת עם קביים ובסופ"שים חוזר הביתה".
מה איבדתי בדרך: "אני לא חושב שאיבדתי משהו. כן חשבתי שאיפצע בשלב מסוים. כמובן שלא רציתי, אבל ידעתי שזה יכול לקרות. זה לא הפתיע אותי".
הניצחון שלי: "הטיפול בשטח השתפר, וזה הציל את חיי. הניצחון שלי הוא שאני חי והרגל מחוברת. יש פה חיילים עם שתי פרוטזות. זה יכול היה להסתיים הרבה יותר גרוע".
לכתבות הקודמות בסדרה:
פורסם לראשונה: 00:00, 15.11.24
