כשהתחילה המלחמה עברה מיכל (השם המלא שמור במערכת) עם שלושת ילדיה לגור אצל בני משפחה באזור שקט יותר. "אנחנו גרים בצפון, והיינו במהלך בנייה של בית, ובינתיים גרנו בדירה שכורה ללא ממ"ד", היא מספרת. "בעלי גויס כבר ב-8 באוקטובר לכיתת הכוננות והייתי די לבד. בשלב מסוים, אחרי שלושה ימים של אזעקות והפגזות שהרעידו את כל הבית, הרגשתי שאני לא יכולה להגן על הילדים שלי או לקרוא למקום בו אנחנו נמצאים 'מקום בטוח', ונסענו משם".
"לילדים היה קשה מבחינה חברתית בתקופה הזו", היא מוסיפה. "הם בעצם היו מנותקים מכל החברים שלהם. אחרי חודש וחצי עברנו לגור אצל חברים שגרים בסמוך אלינו עד שהבית שלנו יהיה מוכן למגורים. זו הייתה תקופה של נדודים וחוסר יציבות בה גרנו על תיקים".
הקושי המשמעותי, כך היא מספרת, החל דווקא שהילדים חזרו למסגרות. "הרגשתי שחזרנו לאיזושהי שגרה, עד שקיבלתי טלפון מהמורה של הבן שלי שסיפרה לי שהוא קיבל התקף חרדה באמצע טיול שנתי. קיוויתי שזו אפיזודה חולפת, אבל יום למחרת הוא נפגש עם חברים ואמא של אחד מהם החזירה אותו הביתה, כי הוא לא היה מסוגל לחזור לבד או לדבר. הוא ילד נורמטיבי בן תשע, והוא חזר הביתה מתנשם, מתנשף, ממלמל בינו לבין עצמו 'שקט, שקט, שקט'.
"יום למחרת קמנו להתקף חרדה נוסף. התקף של שעה וחצי שבו הילד לא מתקשר, לא מדבר, רק צריך שקט. אלו לא דברים שהוא התמודד איתם לפני המלחמה, וכמעט תשעה חודשים שבכל פעם שרמות הלחץ עולות, הוא חווה התקפים ממש קשוחים".
לצד הקושי נחשפה מיכל למחסור במענים. "אין מענים", היא אומרת. "התורים דרך קופת חולים זה חודשים על גבי חודשים. אנחנו גם פריפריה, הכל עמוס, אמרתי שאני לא עושה את זה לילד שלי, ומצאנו פסיכולוגית שקיבלה אותנו מעכשיו לעכשיו באופן פרטי כמובן, ומאז הוא מטופל. אנחנו משלמים 350 שקלים לטיפול. פעם בשבוע, ולפעמים גם פעמיים כשהמצב מאוד אקוטי".
הפערים קיימים גם במערכת החינוך. "בית הספר מפעיל כרגע את מערכת החינוך על נושאי לימודים שהם ליבה - חשבון, שפה ואנגלית, אבל צריך שתהיה שם נוכחות של מישהו שרואה את הילדים האלה. הבן שלי תלמיד נהדר, ועכשיו מתחילות לו בעיות משמעת. צריך להבין שזו שחיקה יומיומית, שבמשמעויות שלה נצטרך לטפל עוד שנים ארוכות קדימה".
עו"ד ורד וינדמן: "הממצאים הקשים הם תמונה כואבת שממחישה שעל הניצחון האמיתי או התקומה האמיתית צריך לדבר לא רק במונחים צבאיים, אלא במונחים אזרחיים חברתיים, כשהילדים והנוער הם במרכז הקשב ובמרכז ההתייחסות התקציבית, התכנונית והמעשית"
"קבוצה משמעותית של ילדים ונוער שזקוקים לטיפול"
נתונים חדשים של המועצה לשלום הילד שיוצגו היום (ג') בכנסת לקראת יום זכויות הילד הבינלאומי שיצוין מחר, מציגים תמונת מצב מטרידה על ילדי ישראל בצל המלחמה. מהנתונים עולה כי 24 אחוז מההורים מעידים שמצבו הרגשי של ילדם הורע מאוד בעקבות המצב הביטחוני, והמצב אף קשה יותר במשפחות המילואים - שם 32 אחוז מההורים העידו כי מצבו הרגשי ילדם הורע מאוד.
42 אחוז מהילדים חווים מצבים של לחץ ופחד לפחות פעם בשבועיים בעקבות המצב הבטחוני; כ- 16 אחוז חווים לחץ ופחד באופן יומיומי. 54 אחוז מהילדים חווים לחץ ופחד בעקבות האזעקות: כ-46 אחוז מצליחים לחזור לשגרה, וכשמונה אחוזים מתקשים לחזור לתפקד שעות ארוכות לאחר מכן.
גם מבחינת ההשפעה החברתית, בהשוואה למצב שלפני המלחמה, כשני שליש (66 אחוז) מהילדים נמנעים מיציאה מהבית או מפחיתים את תדירות היציאה מהבית בגלל המצב הבטחוני, ושבעה אחוזים מהילדים כמעט אינם יוצאים מבית. המצב חמור יותר בחברה הערבית, שם 18 אחוז מהילדים כמעט אינם יוצאים מביתם. כמחצית מהילדים ממעטים באינטראקציות חברתיות.
כ-85% מההורים דיווחו על תסמינים פיזיים, נפשיים והתנהגותיים שחלה בהם עלייה אצל ילדיהם בהשפעת המצב הביטחוני. קרוב ל-40% מהילדים סובלים מעצבנות, הפרעות בשינה וחוסר שקט. 28 אחוז סובלים מתוקפנות או התפרצויות זעם. כ-41% מההורים ציינו עלייה בתסמינים פיזיים ביניהם כאבי בטן, ראש ודפיקות לב מוגברות. רבע (25 אחוז) מההורים ציינו שבעקבות המצב הבטחוני הופיעו שינויים בתזונה כגון אכילה יתר, אכילה רגשית או הימנעות מאכילה אצל ילדם.
"ניצחון אמיתי" לא רק במונחים צבאיים
19% מהילדים מכירים אישית או מקרוב מישהו שנרצח, נפצע או נפגע במהלך המלחמה. שניים מכל חמישה ילדים (40%) נחשפו לתכני אלימות קשה או טרור ברשת או ברשתות החברתיות. החשיפה לתכנים קשים עולה עם הגיל, ובגילי 17-14, 63% מהילדים נחשפו לתכנים אלו.
29% מההורים ציינו שילדם היה זקוק לטיפול רגשי נפשי בשל קשיים הקשורים למלחמה. כמחצית מהם (48%) לא קיבלו את הטיפול הנחוץ, וזאת מסיבות כגון מחסור בתורים זמינים או חוסר יכולת לשלם עבור הטיפול. המצב חמור יותר אצל משפחות המילואים: 35% מההורים לילדי מילואימניקים ציינו שילדם זקוק לטיפול, 60 אחוז מהם לא קיבלו את הטיפול הנחוץ.
הנתונים מתבססים על סקר שנעשה על 504 הורים לילדים בגילי 17-6 ויוצג היום (ג') לוועדה לזכויות הילד בכנסת. "הממצאים הם תמונה כואבת שממחישה שעל הניצחון האמיתי או התקומה האמיתית צריך לדבר לא רק במונחים צבאיים, אלא במונחים אזרחיים חברתיים, כשהילדים והנוער הם במרכז הקשב ובמרכז ההתייחסות התקציבית, התכנונית והמעשית", אומרת עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד.
"אירועי טבח 7 באוקטובר, החטיפה, הברוטליות והמלחמה הנמשכת, על הרוגיה, פצועיה, חטופיה והחשש לחיים שנוכח כל יום משפיעים באופן דרמטי על ילדים ונוער. לא הלכנו לבדוק את הקצה, אבל ההשפעה ניכרת אצל כלל הילדים בישראל, ויש קבוצה משמעותית של ילדים ונוער שזקוקים לטיפול אבל לא מקבלים אותו בגלל מחסור בתורים זמינים או חוסר יכולת לשלם עבור טיפול. לעובדה הזו יש השלכות בהווה ויהיו השלכות חמורות אפילו יותר בעתיד".
"פערים לימודיים ורגשיים של ילדי הצפון"
הדס (השם המלא שמור במערכת) אמא לשלושה ילדים, מצפון הארץ, מרגישה את הפערים בעיקר בהיבט החינוכי. "הבן שלי בגיל ההתבגרות ואני מרגישה שהוא בסוג של הכחשה, והבת שלי מצד שני משדרת שהכול תקין, אבל מתחילת המלחמה היא חזרה לישון לידינו - הכל תקין ביום, ובלילה יש הרבה פחדים שיוצאים. היא יותר רגישה, והיא יותר סופגת את הכל".
"ברמה הלימודית, אני חושבת שאפשר להגיד שבשנה האחרונה התעצמו הפערים של הילדים בצפון ברמות שאי אפשר לתאר. בשנה שעברה הם למדו בערך שני שליש מהשנה, והשנה הזו נפתחה, וכמה הם למדו? שבועיים בערך. מאז ההסלמה אין בית ספר, הם לומדים בזום. מה אפשר ללמוד בארבע שעות בזום? אם הם לומדים קצת או משמרים את הידע שלהם, זה יהיה מדהים. אני לא יודעת מה יהיה, איך הם יסגרו את הפערים?. הם לומדים בזום ופתאום יש אזעקה, ואז הם צריכים לרוץ לממ"ד, ולחזור בחזרה ולהתחיל להתרכז, איך אפשר לעשות את זה? גם מבחינה רגשית, לא רק מבחינה לימודית".
"אי אפשר לדמיין את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, אם לא נמצאים בה. החיים במציאות שמטווחים אותך כל היום. אני מרגישה שלא רואים אותנו, ולא רואים את הילדים שלנו. רק עכשיו אחרי שנה אני מתחילה לראות משאבים של חוסן מתחילים להגיע".
לדבריה של וינדמן הסקר מבליט את חשיבותה של מערכת החינוך במצבים כאלה. "ניתן לראות עד כמה מערכת החינוך בכלל והמחנכת בפרט הם גורמים משמעותיים עבור ילדים ונוער, כמי שיכולים לסייע לילדים בקשיים רגשיים חברתיים וכמובן לימודיים", היא אומרת. "מחר יצוין יום זכויות הילד הבינלאומי. זו תזכורת למדינה לגבי המחויבות שלה כלפי הילדים. תפקיד המדינה הוא לסייע לילדים להתמודד עם השלכות המלחמה. תקציב 2025 חייב לתת לכך ביטוי ברור ולתת מענה לצרכים הרגשיים- נפשיים של הילדים. זו הזכות שלהם וזו ללא ספק החובה של המדינה והממשלה".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.11.24
