הפסיכולוגית אביטל לוין (41) תמיד הרגישה שמשהו חסר בחייה. לוין, תושבת ירוחם ואם לחמישה, במקור מרמת הגולן, עברה ליישוב הדרומי לאחר נישואיה. "כשהייתי בגיל גיוס למדתי באולפנה, ושם היה מאוד ברור שהולכים לשירות לאומי. זו לא הייתה שאלה בכלל. לא הכרתי אף אחת שהתגייסה", סיפרה.
במסגרת עבודתה כפסיכולוגית בדרום, לוין נחשפה למקרים קשים רבים מטבח 7 באוקטובר - וביקשה לעשות תיקון. כפסיכולוגית בקופת חולים כללית הגיעה להתנדב עם המפונים במלונות ים המלח, ושם החליטה להתגייס לצה"ל. "כשיצאתי לאקדמיה והייתי בסביבה יותר הטרוגנית, תמיד הרגשתי החמצה שלא שירתי בצבא. זו איזושהי חוויה ישראלית משותפת שפיספסתי", אמרה. "ודווקא בשנים האחרונות, סביב המתחים החברתיים, הרגשתי שנוצר פה עיוות חברתי שאין לו הצדקה מספקת בעיניי".
ברשתות החברתיות נחשפה לנשים שהחליטו להתגייס לטירונות מקוצרת והשתלבו בשירות מילואים. הצבא נזקק לשירותי אנשי בריאות הנפש, ולוין חשה שזו ההזדמנות שלה. היא תיארה: "שלחתי טפסים ואמרו לי 'בואי'. זה הרגיש מעט מנותק מהחיים, אבל זו הייתה הזדמנות להשתלב, בשנת חירום ומלחמה - ולהרגיש חלק מהעשייה. זה היה מאוד מרגש בשבילי".
לוין, שגם בעלה משרת במילואים, עשתה טירונות במחנה 80, וסיפרה כי "זו הייתה טירונות כאילו אמיתית, עם בנות 19 שנותנות לי פקודות, שצעירות מבני הבכור, שהוא חייל בן 20. הייתי חלק מקבוצה של נשים שבאו מרצון לתת ולשרת, מגיל 26 ועד 48. כולן מרקע דתי. היום כל אחת במקום אחר. חלקן רווקות, חלקן נשואות, חלקן אמהות. אנחנו היינו ביחד בחדר כמו בטירונות, אוכלות בחדר אוכל וישנות במיטות קומתיים, בתורנות מטבח, לעמוד ב-ח' ב-5:00 בבוקר. כל החבילה".
היא מרצה באוניברסיטה ומעבירה קורס מבוא לפסיכופתולוגיה. את הקורס נאלצה לבטל לאחר שהוקפצה למילואים, כדי לערוך ימי עיבוד למפקדים צעירים. "אני נותנת תמיכה למפקדים צעירים, לוחמים שחווים המון-המון עומסים נפשיים. זה כך תמיד, ובטח בשנת לחימה. עשינו פרויקט גדול של עיבודים עם יחידות מילואים שיצאו מהצפון. צה"ל עושה לכולם כעת ימי עיבוד. וזה מאוד משמעותי. וגם לי זה נותן המון תחושת משמעות ועשייה בתוך הקושי והייאוש. זה דבר מיוחד במינו", סיכמה.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.11.24
